בגלל עובדי הקבלן: עיני יכריז סכסוך עבודה במשק

יו"ר ההסתדרות עופר עיני  יכריז על סכסוך עבודה כללי במשק - כך נודע ל-ynet. עיני דורש שהממשלה תקבל לאלתר את הדרישה שעלתה במהלך הפגנות מחאת האוהלים ואותה הציבו גם ארגוני המחאה - להפסיק ככל האפשר את העסקת עובדי הקבלן במשק. הוא יכנס ביום שלישי הבא את בית נבחרי ההסתדרות ויודיע על סכסוך העבודה.

• מחאת האוהלים  - הכיסוי המלא ב-ynet
• עיני: דו"ח טרכטנברג מאכזב, עלול לפגוע בעובדים
• עיני איים: נגיב אם מסקנות טרכטנברג לא יספקו
• טרכטנברג אכזב? פרשני "סוגרים חשבון" דנים

   

  
  

עיני דורש להעביר את עובדי הקבלן להעסקה ישירה, וכך גם את העובדים המועסקים בחוזים אישיים. מדובר בדרישה שאינה מופיעה בדו"ח טרכטנברג ואינה כרוכה בתוספת תקציב למדינה. עיני אישר את הידיעה ומסר: "מדובר באחת התחנות החשובות ביותר להחזרת כבוד העובד ולצדק חברתי אמיתי".

יו"ר ההסתדרות מתואם במהלך עם ראשי מחאת האוהלים. הוא ובכירים נוספים בהסתדרות ייפגשו היום אחר הצהריים עם ראשי המחאה, ביניהם דפני ליף, כדי לתאם את מהלכיהם.

בהסתדרות מסבירים כי עיני ממקד את הסכסוך בדרישה הזאת כיוון שהיא מהווה מבחינה משפטית עילה לסכסוך עבודה אך ההסתדרות "תומכת במאבק החברתי ועוקבת אחריו ותמשיך להשמיע את קולה גם בנושאים אחרים".

נושא עובדי הקבלן מהווה מכנה משותף בין המאבק החברתי הפופולרי ובין מאבק עובדי הרכבת שסובל מתדמית ציבורית שלילית. עובדי הרכבת, שמתנגדים להפרטת תחזוקת הקרונות, טוענים שההפרטה תוביל להעסקת עובדי קבלן במקום עובדים קבועים.

בסביבתו של שר האוצר שטייניץ אמרו ל-ynet כי הם מעריכים שהסיבה של עיני להכרזת הסכסוך היא אולי שהוא מרגיש מאוים לאחר שהמחאה השאירה אותו מאחור והמפגינים "התעלמו ממנו", וכי הוא מנסה לשמר את מעמדו.

400 אלף עובדי קבלן במשק 

ההערכה היא שבמשק מועסקים כ-400 אלף עובדי קבלן וכוח אדם, רובם במגזר הציבורי - משרדי ממשלה ורשויות, ומיעוטם בחברות גדולות כמו הבנקים. חוק חברות כוח האדם מחייב חברות שמעסיקות עובדים באמצעות חברות השמה לקלוט אותם תוך 9 חודשים כעובדים מן המניין. החוק מיושם אך המעסיקים מצאו דרך לעקוף אותו: מרבית העובדים מועסקים בחברות המוגדרות כ"קבלן חיצוני" ולכן החוק אינו חל עליהם. מרבית עובדי הקבלן מועסקים בשכר מינימום ורבים מהם סובלים מהלנות שכר ומפגיעות בתנאיהם הסוציאליים.

קיים ויכוח אם צורת ההעסקה הזאת בכלל חוסכת כסף למדינה, כיוון שהכסף שהממשלה משלמת לחברות עולה בחלק מהמקרים על הכסף שנחסך על חשבון העובדים. רבים מבעלי חברות הקבלן הם אנשים עם קשרים פוליטיים במפלגות ובעבר נחשפו לא מעט פרשות שבהם התברר כי הם זכו במכרזים כדי לתגמל אותם על פעילות פוליטית.

משמעות ההכרזה של סכסוך כללי במשק היא שבעוד שבועיים מרגע ההכרזה תוכל ההסתדרות להשבית את כל המגזר הציבורי, כולל נמלי האוויר והים, הרכבות ומערכת החינוך.

אם אכן תפרוץ שביתה במשק, לא ברור אם היא תכלול גם את המגזר את הפרטי שחלק מעובדיו מאוגדים בהסתדרות. ההערכה היא שארגוני המחאה יצטרפו לעיני וינסו להוביל שביתה כללית גם בקרב עובדים שאינם מאוגדים בהסתדרות.

ניתן להעריך שראש הממשלה בנימין נתניהו שכבר מותקף מכל הצדדים, לא יוכל להתמודד עם לחץ גם מכיוונו של עיני, וייאלץ לפתוח עמו במשא ומתן בנושא עובדי הקבלן.

עיני תמך במחאת האוהלים מתחילתה ותמך באחת הדרישות המרכזיות שלה, שאינה מופיעה בדו"ח טרכטנברג, להנהיג דיור ציבורי בבעלות המדינה. עיני הציע לפעילי המחאה כבר ביולי לצרף את ועדי העובדים להפגנות ולאיים על הממשלה בעיצומים ושביתות, וגם להשתתף במשא ומתן בין פעילי המחאה לממשלה, אך ההידברות בינו לבין הפעילים עלתה על שרטון.

הארגונים החברתיים שמובילים את מחאת האוהלים כתבו במסמך הדרישות שלהם כי הם דורשים לבטל כליל את תופעת עובדי הקבלן. ההסתדרות, שחתומה על הסכמים קיבוציים עם חברות כוח אדם כמו "השמירה", זהירה יותר בדרישותה ומשתמשת במונח "ככל האפשר" ולא "כליל". כך או כך, ניתן להניח שאם הממשלה תקבל את הדרישה היא תבצע אותה באופן הדרגתי ולאורך זמן.