ג'וחה ביום כיפור

סיפור זה בא ללמדנו שחשיבותו של יום הכיפורים אינה רק בבקשת הסליחה, אלא גם בהדגשת המחויבות לקיום מצוות שבין אדם לה' ובין האדם לזולתו:

ג'וחה לא נהג לעשות את מה שאמר לו אביו. הגיע יום כיפור. התלבשו ג'וחה ואביו בבגדים חדשים ונקיים ויצאו לדרך לבית-הכנסת. תוך כדי הדרך הם הגיעו לנהר אשר היה

עליהם לחצותו.

חשב האב כיצד יוכל להסביר לבנו איך לחצות את הנהר, כאשר בנו נוהג לעשות תמיד את ההיפך ממה שאומרים לו."'אם אומר לו שיעבור בדריכה על האבנים כדי שלא להרטיב את המכנסיים החדשים, הוא, כדי לעשות דווקא, ייכנס עם הרגליים לתוך הנהר ויירטב כולו", חשב אביו.

לבסוף אמר לג'וחה:"ג'וחה, יקירי, אין צורך לדרוך על האבנים שאשר סידרו כאן. היכנס עם הרגליים אל תוך הנהר ועבור אותו".

מה עשה ג'וחה? נכנס עם הבגד החדש אל תוך הנהר, ונרטב בצורה איומה! אביו, שהיה המום, פנה אליו ושאל: "כל חייך אתה עושה את ההפך ממה שאני אומר לך לעשות! מה קרה

היום שעשית בדיוק את מה שביקשתי ממך?". ענה לו ג'וחה: "חשבתי שביום כיפור יהיה טוב שאעשה את מה שמבקש אבי, כדי שלא לגרום לו לצער".

(סיפרה: גולר אורגון, 2004)