בלי סודות: מקלטי המס בבנקים בשווייץ מתפוררים
הלחץ שמפעילות הרשויות בארצות הברית ובאירופה הולך וסודק את חומת החשאיות של הבנקים השוויצרים. בכספות בבנקים של בירת הבנקאות העולמית נמצאים גם מיליארדי שקלים של אזרחים ישראלים - איך הם ינהגו לאור המציאות החדשה וכיצד יתמודדו עם רשויות המס?
אחרי שנים בהן נהנו הבנקים השוויצרים מתדמית של שומרי סוד, בעלי נאמנות וחשאיות מוחלטת לטובת לקוחותיהם, הולכת ונסדקת שם חומת הסודיות הבנקאית. לחצים של האיחוד האירופי וארצות הברית על שוויץ והדלפות חסרות תקדים של גורמים במערכת הבנקאית במדינה חשפו פרטים על לקוחות הבנקים ויצרו מציאות חדשה.
- ארה"ב חוקרת בנקים ישראלים הפועלים בשוויץ
הדלפות המידע ממערכת הבנקאות השוויצרית התגברו בשנים האחרונות. בשנת 2009 גנב עובד לשעבר רשימה של 24 אלף מלקוחות הבנק. הרשימה הועברה לשלטונות המס הצרפתים ומשם התגלגלה גם למדינות אחרות. עובד אחר לשעבר הדליף לאתר וויקיליקס שמות של אלפי בעלי חשבונות בנק בשווייץ וגרמניה הודיעה כי שמה ידה על רשימה של 1,500 מאזרחיה המחזיקים חשבונות בנק במדינה האירופית.
על רקע הדלפות אלה, לפני כשנתיים בוצעו מהלכים גלויים להעברת שמות לקוחות, כאשר בנק UBS השוויצרי העביר לארה"ב (על פי דרישתה ולחצים שהפעילה) רשימה של כ-4,500 תושבי ארצות הברית בעלי חשבון. לאחרונה נודע גם כי רשויות המס בישראל מנהלות מגעים כדי לקבל לידם את שמות תושבי ישראל אשר היו להם חשבונות בבנק HSBC.
מיליארדי שקלים בחשבונות סודיים
סכומי הכספים המוחזקים על ידי ישראלים בשוויץ בפרט ובמקלטי מס ברחבי העולם בכלל ואינם מדווחים לרשויות המס בישראל, מוערכים במיליארדי שקלים. כספים אלו מקורם בהכנסות עסקיות שלא דווחו לרשויות המס או מירושות שגם הן חייבות בדיווח.
מקלטי המס אינם מחייבים תושבים זרים גם בתשלום מס על הכנסות הריבית, כך שיחד עם אי הדיווח על הכנסות אלו, נוצר מצב של העלמת נוספת של הכנסה, כמחוייב על פי חוקי המס בישראל.
החל משנת 2003, תושב ישראל חייב בדיווח על הכנסות שמקורן בחו"ל, בין אם מקורן בהכנסות עסקיות המופקדות בבנקים בחו"ל, ובין אם מדובר על הכנסות ריבית הנובעות מהכספים המצויים בחו"ל. בנוסף, לעיתים אדם נדרש לתת הצהרה למס הכנסה על נכסיו, לרבות כספיים המצויים בחו"ל, במסגרת הגשת הצהרת הון.
אי דיווח או אי תשלום מס על הכנסות שהתקבלו מחוץ לישראל, או אי דיווח על כספים המצויים בחו"ל במסגרת הצהרת ההון, מהווה עבירה פלילית שהעונש העומד בצידה הינו עד שבע שנות מאסר.
בנוסף, מי שאינו מדווח על הכנסותיו צפוי להיקנס במספר סוגים של קנסות, הן בשל אי הדיווח (אף אם אינו חייב במס) והן בשל אי התשלום (אם הוא אכן חייב במס). אי דיווח או אי תשלום מהווים עבירות מתמשכות ולכן, ברמה האזרחית עד שידווח, העבירה ממשיכה להתקיים ואינה מתיישנת.
ברמה הפלילית, אדם שלא דיווח על הכנסותיו מסתכן בהגשת כתב אישום כנגדו שבמקרה הטוב יכול להיגמר בקנס כספי (ניתן לעיתים להמיר בכופר) ובמקרה הפחות טוב אף במאסר בפועל.
האם יכולה לחול התיישנות על עבירות אלו?
ברמה הפלילית קיימת התיישנות, וסביר שטענת התיישנות תישמע לאחר 6 שנים משנת המס שבה בוצעה העבירה או 10 שנים (תלוי בסוג העבירה). יש לציין, כי עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים שעלו לישראל החל משנת 2007, פטורים מדיווח ומתשלום מס על הכנסותיהם מחוץ לישראל, וזאת למשך 10 שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל.
המשבר הכלכלי מוביל לשינוי גישה
לדברי עו"ד קובי כהן, מומחה למסים מבעלי משרד כהן ברזילי, ההדלפות בשנתיים האחרונות הגבירו את הלחץ על מערכת הבנקאות השוויצרית, אך היו גורמים נוספים שתרמו לכך. "המשבר הכלכלי אותו חווה גוש האירו וארצות הברית הגבירו את מכבש הלחצים שנועדו למנוע ממנה לשמש מקלט לכספים החייבים במס במדינת התושבות של בעל החשבון. שיאו של מסע הלחצים הזה הוא האיום מצד ה-OECD להכניס את שוויץ 'לרשימה האפורה' של מדינות שהינן מקלטי מס שאינן משתפות פעולה", מסביר כהן.
ארגון המדינות המתועשות, ה-OECD, מפעיל לחץ גדול כבר שנים נגד מדינות הנחשבות כמקלטי מס. לדברי עו"ד הנרייט פוקס, שותפה במשרד ש. פרידמן, ה-OECD שם לו למטרה עליונה לטפל בפיתוח מדיניות של כלל החברים בארגון בנושא שקיפות ומניעת הלבנת הון. הוא גם דורש מחבריו לארגן "מבצעים" לגילוי מרצון (Voluntary Disclosure) לתקופה מסוימת ובה ניתן לדווח ללא עונשים, זאת על מנת לעודד את תושבי החברים בארגון "לנקות את השולחן" ולעצור את ההתחמקות ממס.
צעד נוסף בדרך להסרת מעטה הסודיות השוויצרית, התרחש לאחרונה כשרשויות המס בבריטניה חתמו עם הבנקים השוויצרים על הסכם שיתוף מידע. הסכם דומה נחתם עם ממשלת גרמניה והסכמים נוספים צפויים להחתם עם צרפת ואיטליה.
עו"ד פוקס מסבירה כי על פי אמנות המס המתוקנות שנחתמו בין אנגליה, גרמניה ושווייץ, על מנת לסגור את חשבון העבר ללא סכסוכים, על הכספים של תושבי אנגליה וגרמניה הנמצאים בשווייץ ינוכה מס בשיעור של 19%-34% (תלוי בוותק ובסכום של החשבון) שיועבר למדינות אלו. כמקדמה העבירו הבנקים השוויצרים לרשויות המס באנגליה 500 מיליון פרנקים שוויצרים. מכאן ואילך ינכו הבנקים השוויצרים מס במקור בשיעור של 48% לתושבי אנגליה וגרמניה, אלא אם כן אותו בעל חשבון דיווח עליו במדינת תושבותו.
לא כולם משתפים פעולה
עו"ד כהן מדגיש כי ההסכם שומר על האנונימיות של תושבי בריטניה המפקידים כספים בבנקים שוויצרים, אך מבטיח שהכספים של נתינים בריטיים ימוסו. התהליך קובע כי כאשר בנק שוויצרי יזהה כי חשבון הבנק נפתח על ידי תושב אנגליה, ינוכה לו מס במקור וזה יעבור לרשויות המס בבריטניה. "הלכה למעשה שווייץ שמה עצמה כגובה של מיסי מדינות אחרות בתמורה להמשך שמירת הסודיות של שמות בעלי החשבון. בכך שווייץ מפסיקה להיות כלי להסתרת כספיים. הסכם זה צפוי להיות מופעל, כאמור, עם מדינות נוספות", אומר כהן.
ואולם, לא כל מקלטי המס מוכנים לשתף פעולה. ליכטנשטיין ולוקסמבורג מפורסמות כמדינות אשר לא היו מוכנות לשתף פעולה ולשחרר מידע בקשר לבעלי חשבון בבנקים שלהן. "זו היתה הסיבה לפיצוץ הגדול עם גרמניה, שיצאה במבצע גדול כנגד ליכטנשטיין לא מזמן. ישראל בדרך כלל מסרבת לנהל משא ומתן עם מדינות הנחשבות כ'מקלטי מס לא מקובלות', כי לא כל מקלט מס לא מקובל" אומרת עו"ד פוקס.
ולמרות זאת, טוען עו"ד כהן כי ככל שחולף הזמן, מקלטי המס האלו צפויים להיעלם במידה כזו או אחרת. כעת, הוא אומר, החגורה הולכת ומתהדקת גם סביב ישראלים המחזיקים חשבונות בנק בשווייץ.
האם הרשויות בישראל יכולות לפנות לרשויות בשוויץ ולקבל מהם מידע?
כהן מסביר כי אמנם אין כיום במסגרת אמנת המס בין ישראל לשווייץ אפשרות לקבל רשימה של תושבי ישראל אשר בבעלותם חשבון בנק בשווייץ, אולם רשויות המס בישראל רשאיות לפנות לרשויות המס בשווייץ מכוח אמנת המס, ולקבל מידע ספציפי על תושב ישראל מסוים. לאחרונה יש ניסיון להביא לשינוי סעיף חילופי המידע באמנה עם שוויץ, כך שיהיה רחב יותר ויתאים לאמנת המודל על פי ה-OECD.
עם זאת יש לציין כי למדינת ישראל קיים קושי מיוחד להפעיל פתרון דומה לזה שהפעילו אנגליה וגרמניה בשל העובדה שמספר לא מבוטל של מחזיקי חשבונות בנק בשווייץ עשויים להיות פטורים ממס על הכנסותיהם מחוץ לישראל, עקב העובדה שהם מוגדרים כעולים חדשים או תושבים חוזרים ותיקים.
גילוי מרצון - להקדים תרופה למכה
במקביל לניסיונות מדינות העולם לשבור את חומת הסודיות השוויצרית, מפעילות מדינות רבות מהלכים שמטרתם לשכנע את תושביהם לגלות באופן וולנטרי קיום חשבונות בנק בשווייץ ובמקומות אחרים, תוך מתן חנינה מענישה פלילית הכרוכה במאסר ובקנסות כבדים.
כך למשל ארצות הברית ערכה בשנתיים האחרונות שני מבצעים גדולים של הליך גילוי מרצון כדי לחשוף מחזיקי חשבונות בנק מוסתרים, כשהאחרון שבהם הסתיים בסוף חודש אוגוסט השנה. בארצות הברית הידיעה כי הרשויות שמו ידם על חשבונות בנק של תושבים שהתנהלו בבנק השוויצרי UBS, גרמה לכך שכמות בלתי מבוטלת של תושבים הגיעו לרשויות המס ודיווחו על חשבונותיהם הסודיים המוחזקים מחוץ לארצות הברית.
בישראל, למעט הנחייה העוסקת בהליך גילוי מרצון, שלטענת עוה"ד רב בה הנסתר על הנגלה, לא קיימת הנחייה קונקרטית המיועדת למחזיקי חשבונות בנק בחו"ל. כלומר, קיים הליך של גילוי מרצון אשר מבטיח לכאורה חסינות פלילית, אך ההנחיות מותירות את שאלת חבות המס פרוצה לחלוטין ומותירות כוח לחץ עצום בידי פקיד השומה האזרחי.
לדברי עוה"ד, תושב ישראל המחזיק חשבונות בחו"ל ואשר מבקש לחסום את האפשרות לפתוח כנגדו בחקירה פלילית, (במידה והמידע יגיע בדרך של הדלפה או הלשנה) מומלץ שיזדרז לפעול בהליך גילוי מרצון על פי הנוהל הקיים, תוך שהוא מודע למוקשים הקיימים בהליך שכזה. חשוב לזכור שקפיצה מהירה מדי עלולה להתגלות כחרב פיפיות.
ועדה שהוקמה ברשות המסים לפני כשנה העבירה את המלצותיה ליועץ המשפטי לממשלה, אך בשלב זה טרם ניתנה החלטה באם לאשר תוכנית דומה לתושבי ישראל המחזיקים חשבונות מוסתרים בבנקים זרים.
האם יש קשר, בין העלמות המס לפרסומים שהיו לאחרונה אודות חקירות שמנהלות הרשויות בארה"ב כנגד שלוחות של בנקים ישראלים בחו"ל?
עו"ד קובי כהן: "הקשר לישראל נובע ממלחמתה הכוללת של ארה"ב בבנקים זרים המאפשרים לאזרחיה לפתוח חשבונות בנק לא מדווחים תחת חסותם, ועל ידי כך לבצע העלמות מס. הרשויות בארצות הברית תובעות קבלת מידע מבנקים ישראלים וזרים אחרים אשר להם סניפים בארצות הברית.
העלמות המס שנחקרות הינן משני סוגים הן ביחס למקור הכספים אשר מופקדים בחשבונות בנק זרים והן ביחס לתשואות אשר נצברו על פיקדונות אלו. התוצאה של הפעילות המקיפה של רשויות המס בארצות הברית להגדיל את ההכנסות ממיסים, הביאה למהלך של יוזמה של גילוי מרצון מצד הרשויות האמריקאיות שהסתיימה בחודש שעבר".
לפנייה לכתב/ת 
