התשלומים האלקטרוניים ילחמו בכלכלה השחורה
מחקר שערכה ויזה אירופה טוען כי ככל שגדל השימוש בתשלומים האלקטרוניים, כך קטנה הכלכלה השחורה. לפי המחקר, שנתיים של גידול בהנפקות כרטיסי אשראי בישראל, הביאה לירידה של 7% בהון הלא מדווח
כיצד נאבקים בכלכלה השחורה? מחקר שערכה ויזה אירופה טוען כי כלכלות שהגדילו את היקף השימוש בתשלומים האלקטרונים הביאו להקטנה עקבית ביחס של 50% בכלכלה השחורה. על פי המודל הכלכלי אותו מציגה ויזה, גידול של 10% בתשלומים האלקטרונים מביא לקיטון של כ-5% עסקאות הלא מדווחות.
הבדיקה בחנה בין היתר, את מספר התשלומים (עסקאות) האלקטרונים הכוללים כרטיסי חיוב לסוגיהם, צ'קים, העברות ומשיכות מזומן, פר תושב בשנת 2009 בממוצע והשוותה לאחוז התל"ג המהווה את חלק הכלכלה השחורה. מהבדיקה עולה כי ככל שגדל מספר התשלומים האלקטרונים פר תושב, ההון השחור קטן.
על פי הערכת הבנק העולמי, שנעשתה בשנת 2006, ההון השחור בישראל עומד על כ-21% מהתל"ג. על פי יחס זה, הסכום הכולל בשנת 2010 אותו מגלגל השוק השחור בישראל, עומד על 34 מיליארד אירו שהם 170 מיליארד שקל. לשם השוואה, שיעור הכלכלה השחורה מהתל"ג עומד באיטליה על 22% , ביוון 25%, בטורקיה 29%, בשוויץ 8% ובצרפת על 12%.
ואולם, על פי נתוני חברות כרטיסי האשראי בישראל, משנת 2008 עד 2010 היה גידול של 14% במחזור הנפקה של כרטיסי חיוב, לכן, טוענים בויזה אירופה, חלה אצלנו ירידה של 7% בהון השחור, שהם כ-12 מיליארד שקל.
האתגר: שכנוע של בעלי העסקים
האם ניתן להגדיל את היקף התשלומים האלקטרונים בישראל, כך שיקטינו את אי הדיווח על ההכנסות למינימום? מספר ניסיונות שנעשו בעבר להכנסת תשלומים אלקטרוניים במגזרים בהם אמצעי זה אינו מפותח – לא צלחו במיוחד. כך לדוגמה מיזם לתשלום עבור נסיעה במונית באמצעות כרטיסי אשראי. אחת הסיבות העיקריות, היא סירובם של נהגי המוניות לשלם עמלות למנפקים והסולקים כמו גם סרובם לשאת בעלויות השונות כגון המסופים המותקנים ברכב.
האם ניתן לפתור את הבעיה הזו?
"צריך לזכור שיש עלות של תשתיות טכנולוגיות וגם צריך לנהל את הסיכונים", אומר עודד סלומי, נציג ויזה אירופה בישראל, בתשובה לשאלת ynet, במפגש כתבים עם נציגי חברת האשראי, שהתקיים היום (ג') בתל אביב. "יש גם דרישות הלימות הון, חברת כרטיסי האשראי צריכה להחזיק מזומנים. כמו שיש עלות לכל דבר, יש עלות גם לביצוע עסקה".
בניגוד לארץ, מודל שדווקא צלח, להגברת התשלום באמצעות כרטיסי חיוב במוניות, נעשה בבניו-יורק. שם פועלת מערכת מולטימדיה על מסך אינטרקטיבי מול מושב הנוסע, אשר משמשת את נהגי המוניות לתשלום הנסיעה באמצעות כרטיס אשראי, אך מפיקה להם גם הכנסות מפרסום וכן שלל הצעות נספות. ואולם ההצלחה האמיתית של המודל שם מבוססת למעשה על נכונות הרשויות להירתם למימושו, מה שלא כל כך ניתן לומר על הרשויות בישראל.
"ייתכן ובישראל זה לא קל כמו בארה"ב ובריטניה", אומרת ברנה אולמן, סגנית נשיא בכירה בויזה אירופה. "אני חושבת שצריך לשלב כמה אלמנטים. זה חשוב שתהיה גם נוחות וגם שילוב של הממשלה יחד עם המנפיקים והמוכרים יביא לפתרון".
"אנחנו בהחלט בדיאלוג עם גופים ממשלתיים גם בישראל" מוסיף סלומי, "אנחנו מאמינים בתמיכה ב"אקו-סיסטם" של תשלומים אלקטרונים, יש לנו את הצרכן, בית העסק, המנפיק והסולק וברקע גם הגופים הממשלתיים ואנחנו פועלים לגיבוש כל המערכת ביחד".
לפנייה לכתב/ת 
