שביל ירושלים: להגיע לעיר הבירה דרך הטבע

>>אין קולות צפים: הצביעו לים המלח

מה יותר מתאים מלעלות לרגל לירושלים בסוכות. לפני שנגמר לנו החג ומתחילה תקופת היובש של החופשים והחגים, עזבו הכל ועלו לבירה בנתיב שביל ירושלים.

עוד בערוץ התיירות:

• מתכננים לעשות קמפינג ? הנה כל ההמלצות
• ואין זו סתם סוכה: פירות וסוכות בעדה השומרונית
• חופש דר'-אמריקני: נפתח מלון נודיסטי באורוגוואי
   
  
  

ירושלים, בירת ישראל, נותרה מחוץ לתוואי שביל ישראל. השביל אמנם מגיע אל הרי ירושלים, אבל משם פונה מערבה לעבר שפלת יהודה. קמו גורמי שמירת הסביבה באזור ירושלים, עשו מעשה והוסיפו לו לולאה המאפשרת ליהנות גם מיופייה של הבירה. שביל ירושלים הוא שביל כמעט מעגלי שאורכו כ-40 ק"מ. הוא מתחיל בשמורת הסטף ומתחבר שוב לשביל ישראל ליד עין חנדק, לא הרחק מהמקום שבו התחיל. יש לו סימון ייחודי משלו - שלושה פסים בצבעים כחול, זהב ולבן, ועליהם מוטבע לעיתים סמל העיר, האריה.

שביל ירושלים חולק אצלנו לארבעה קטעים ולהלן הקטע הראשון המתקרב אל העיר ממערב. נוף ההרים והטרסות החקלאיות שולט ביום טיול זה וכן בולטים היישובים המבשרים על ציון. אלה עוטפים את ירושלים וכמו מגנים על היהלום. בדרך כמה מעיינות והאחרון, עין ליפתא, שנמצא על צלע ההר, עומד במרכז כפר ערבי נטוש ומסתורי.

מפת הטיול בשביל ירושלים

איך מגיעים?

מכביש מספר 1 יורדים במחלף הראל ופונים למעוז ציון. ממשיכים דרומה בכביש מספר 3965, עד לכיכר. הבאים מירושלים יגיעו לכיכר מכביש מספר 395, היוצא מעין כרם. כלי רכב אפשר להשאיר ברחבת החניה העליונה של אתר הסטף, ליד בית הקפה.

חניון הסטף

מהרחבה העליונה של אתר הסטף (1), ליד תחנת ההדרכה והמידע למטיילים יורדת דרך סלולה, מסומנת בסימון שבילים ירוק. הדרך מגיעה אחרי כ-200 מ' לראש המסלול המכונה שביל הכפר. משמאל - כביש 395 היורד לעין כרם.

יורדים אל שולי הכביש, מול מעגל התנועה. ממול - גרם מדרגות קטן. מכאן מתחיל שביל ירושלים: סימון שבילים כחול בצד סימון דליל יותר של שביל ירושלים, בדרך כלל על עמודי הכוונה בצד הדרך. עולים במדרגות אל הגבעה שמעל הכביש, ממשיכים בדרך עפר, מצפון לכביש 395, בין עצי אחירותם ושיחי רוזמרין רפואי, ובהמשך ביער אורנים דליל יחסית. מימין - הערוץ הרחב של נחל שורק ורכס שלמון, בתי המושב אבן ספיר שעל המדרון, ובית החולים הדסה.

ואפשר גם לטייל באופניים. שביל ירושלים (צילומים: חנן ישכר)

שביל ירושלים, שסימונו משתנה לירוק (2), ממשיך ישר ועולה במתינות במדרון מיוער שנטעה קק"ל בשנות ה-1960. למרגלות המדרון נבנו בעבר בונקרים ששימשו את המחנה הצבאי של חטיבת ירושלים. הסכמי שביתת הנשק שלאחר מלחמת העצמאות אסרו, הן על הירדנים הן על הישראלים, להכניס כלי מלחמה כבדים לאזור ירושלים.

טנקים וכלי נשק כבדים אחרים אוחסנו כאן בהסתר, והוצאו מהמסתור במלחמת ששת הימים. בצאתו מהיער נכנס השביל לכרם זיתים, והולך לאורכו כ-800 מ'. בקצה כרם הזיתים ממשיכים ישר לפנים. עוד כ-250 מ' אפשר לראות מימין לשביל את עין חרת (3). זהו מעיין ניקבה אופייני להרי ירושלים. מוצא המים הוא בניקבה חצובה ממש מתחת לשביל. בשנים האחרונות המעיין יבש, אבל האזור הנעים הזה הוא מקום מצוין להפסקה ולפיקניק. בבוסתן, שהושקה בעבר במי המעיין, יש עצי אגס, אגוז מלך, וגם שומרה עתיקה - מיבנה שנבנה מאבנים שסוקלו מהשטח, ושימש לשמירה על החלקות ולאיחסון של כלי העבודה ושל היבולים.

מעיינות, מים וטבע. שילוט בשביל ירושלים

מעוז ציון

מי שימשיך בשביל יפנה ימינה (4) בדרך האספלט, עכשיו עם סימון שבילים שחור. אחרי כ-100 מ' של ירידה הדרך הסלולה הופכת לדרך עפר רחבה. משמאל - הבתים הקיצוניים של מעוז ציון א', מימין - בית החולים הדסה והשכונות המערביות של ירושלים. קטע הדרך הזה חשוף, נטול צמחייה כמעט. עוד מעט, מימין, יש מדרגות שעולות אל בוסתן נחמד, פרטי, ובו פזורות כמה ספות בין העצים. מישהו הכין לעצמו זולה מפוארת, צופה אל הנוף ההררי, ונראה שאף אחד לא יכעס עליכם אם תיקחו לכם כאן הפסקה רכה, על הספות, בצל העצים.

כביש 1

השביל המסומן מתעקל שמאלה ומתקרב לבתים של שכונת מוצא עילית. עד מהרה יגיע אל הכביש העולה לירושלים (ימינה) דרך מושב בית זית ויער ירושלים. מעט לפניו נראים בתי היישוב מוצא והיקב המפורסם. השביל פונה שמאלה ומוליך אל הערוץ הרחב של נחל שורק, העובר תחת כביש מספר 1 (6).

עולים במדרגות מתכת ועוברים על גשרון מתכת צמוד לצינור גדול, שאפשר לשמוע את זרימת המים שבו. אפשר גם ללכת מימין לגשרון הזה, בערוץ עצמו. השביל עובר מתחת לגשר שבנו הבריטים. את הגשר העתיק שניצב כאן פוצצו הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה. במלחמת העצמאות הניחו הכוחות הישראליים מוקשים סביב יסודותיו של הגשר כדי למנוע פלישה לירושלים ממערב. עם תום המלחמה פורקו המוקשים. אל הגשר המנדטורי המקושת צמוד גשר חדש יותר, שנבנה כשהורחב הכביש לירושלים. התנועה הערה לירושלים וממנה נשמעת היטב מעלינו.

נחל שורק ונחל חלילים

שביל ירושלים ממשיך באפיק הרחב והיבש של נחל שורק. מצידו המערבי של הערוץ - בתי המידות של מבשרת ירושלים. בהמשך הדרך רואים משמאל, מעברו השני של הערוץ, זיתים עתיקים ועצי שקד. זוהי חורבת בית מיזֻא (חורבת המוצה). מערת קבורה, חצובה בגיר הקשה כמעט בראש המדרון, מציינת את מקומה של החורבה. יש כאן מיתקנים רבים חצובים בסלע, ובהם מקוואות טהרה מימי בית שני, כמה גיתות מהתקופה הביזנטית, בורות מים ומערות קבורה.

הערוץ היורד מצפון לכאן אל נחל שורק הוא נחל חלילים, וגיא חלילים הוא המקום שאנחנו נמצאים בו. על הגדה הדרומית של הגיא רואים את פתחי הכניסה למערת חלילים שכשהרוח נושבת דרכה היא נשמעת מוציאה קול כאילו נשפה בחליל. זוהי מערכת של מחילות וחללים שהלכו וגדלו עד שהתחברו ביניהן ויצרו אולם נמוך ובו עמודי סלע וכוכים. המערה נוצרה על ידי המסה כימית של סלע הגיר הנקראת קארסט.

עינות תלם

עינות תלם (עויון תולמה) הם שלושה מעיינות הנובעים באזור המיפגש בין נחל לוז (ואדי לוזה), היורד מצפון, לבין נחל שורק. קטע זה של הנחל ידוע גם בשם עמק הארזים. אחד מהמעיינות נסתר ליד תחנת השאיבה של מקורות, ואחר הוא למעשה באר שנחפרה. אל המעיין המרכזי מגיעים דרך חצר מוקפת קירות שגדלים בה עצי תאנה, רימון וגפן.

סמוך למיבנה בן שתי הקומות יש בריכת אגירה גדולה שמימיה מכוסים במרבד של עדשת המים - צמח זעיר שצף על המים באופן חופשי. המיבנים באתר הם שרידי מושבה יהודית קטנה בשם בית טולמה. ב-1906 רכשו כאן שניים ממייסדי המושבה רחובות, דב קלימקר ואהרון אייזנברג, חלקת אדמה והחלו בהקמת מיבנה אבן בלב השטח במטרה להפעיל בו בית חרושת לסבון ולשמן.

היזמות העסקית לא הגיעה לכלל מימוש מלא. השניים לא השלימו את הבנייה, הריחוק ממקום יישוב והבדידות הקשו על היאחזות בקרקע, והשטח נעזב, כפי שנעזב גם בנסיונות התיישבות קטנים שבאו אחר כך. לאורך השנים, עד מלחמת העצמאות, היה זה גם אזור הנופש הקיצי של אפנדים מירושלים. אלה נהגו לבוא לכאן עם משפחותיהם, להקים אוהלים רחבי ידיים, וליהנות מהדבר הקרוב ביותר לים שהאזור יכול היה להציע. פעולות השיקום שבוצעו באתר מזמינות גם אתכם לנוח כאן, אף כי המים הירקרקים אינם בדיוק חוף הים שעליו חלמתם.

פארק עמק הארזים

השביל מתקדם במגמת עלייה לכיוון העיר. שכונת רמות כבר נראית היטב ממול. חלק מתוואי הרכבת העתידית מתל-אביב לבירה יעבור כאן במנהרה ארוכה, ומעליו יהיה פארק עמק הארזים - חלק מהפארק המטרופוליני העתיד להקיף את ירושלים בחגורה ירוקה. מקור השם דווקא בטעות בזיהוי של הברושים שהיו בעמק. השביל פונה ימינה, מטפס ועובר מתחת לכביש 1 (8), אל מצפה יפה שממנו נשקף אפיק הנחל. סמוך אליו יש חווה אורגנית (חוות טור סיני), ומכאן הוא עולה אל הכפר ליפתא.

הכפר ליפתא

ליפתא הוא שמו הערבי של כפר קדום, הנזכר כבר בספר יהושע כ"מי נפתוח". הכפר, במבואות המערביים של הכניסה לבירה, הקשה מאוד על הכניסה אליה, והצלפים ששהו בו הטרידו את שכונת גבעת שאול הסמוכה. במהלך מלחמת העצמאות פוצצו ההגנה ולח"י בתים בכפר. בפעולות נהרגו גם נשים וילדים, והן הניעו את התושבים להימלט - רובם לכיוון רמאללה.

לאחר קום המדינה ניסו ליישב בכפר עולים מתימן. הניסיון נכשל, אבל הכפר הציורי הנטוש נעשה אבן שואבת לזרוקים. אלה התנחלו בבתים הנטושים, נהנו מהבוסתנים ומי המעיין שעדיין נובע בו. חלקם תפסו חזקה על הבתים, והמאמצים לפנותם נמשכים מאז שנות ה-1980, אז הוכרז הכפר לשמורת טבע עירונית, ועד היום. בכפר יש מעיין ניקבה יפה (עין ליפתא), בתי בד, טרסות יפות ובוסתנים נטושים. יופיו הציורי של הכפר עשו אותו אתר חביב לצילום סרטי סטודנטים, וגם הסרט "מישהו לרוץ איתו", על פי ספרו של דוד גרוסמן, צולם כאן.

מעיין ניקבה  בעין ליפתא

הכניסה לעיר

מעין ליפתא מטפס שביל ירושלים דרומה על המדרון, מתעקל אל קו הרכס, ומגיע אל קצהו המערבי של רחוב נפתוח. עולים ברחוב הסלול שמאלה, ואחרי כ-50 מ', מימין לכביש, רואים גרם מדרגות קטן. הוא מעלה את המטיילים אל גשר ארוך להולכי רגל שמתחתיו זורמת התנועה הסואנת של כביש בגין, החוצה את ירושלים מצפון לדרום. למרבה הצער, הכניסה החגיגית לירושלים חושפת את אחד מצדדיה המכוערים של העיר: שוב ושוב מרססים אלמונים על הגשר הזה כתובות נאצה ושוב ושוב מנסים לשווא למחוק אותן.

בקצה הגשר פונים ימינה ויוצאים ממזרח לתחנת הדלק פז, שבכניסה לעיר. ממול, גשר המיתרים האימתני, שתכנן סנטיאגו קלטרווה הספרדי, ושבעזרתו מדלגת הרכבת הקלה מעל העומס בצומת הכניסה לעיר. חוצים את הצומת המרומזר ועוברים תחתיו, עד לפינת שדרות זלמן שז"ר (9). בנייני האומה מימין, תחנת האוטובוסים המרכזית של ירושלים משמאל, ברחוב המקביל, רחוב יפו. הגענו לבירה. היא לחוצה, כמו כל עיר, אבל היא בכל זאת ירושלים.

המידע לקוח מתוך המהדורה המעודכנת של "מדריך מפה לשביל ישראל", צבי גילת, הוצאת מפה 2011

• לעוד טיולים מומלצים היכנסו לאתר מפה
  

• הטבה מיוחדת לגולשי ynet: מנוי לחודש חינם לאתר מפה