להתחיל מבראשית: הפתעה, את לא יהודיה!

אנה הגיעה לארץ בגיל שנתיים. היא למדה בבית ספר, שירתה בצבא, התאהבה והחליטה להתחתן . אחרי שסגרו אולם וצלם, ואפילו שמלה כבר הייתה, הלכו השניים להירשם ברבנות. אלא ששם נאמר לה, ככה פתאום, שהיא בכלל לא יהודיה - והעולם שהכירה התמוטט.

כמו אנה יש רבים. צעירים שהוריהם עלו לארץ כשהם היו ילדים קטנים, והסתירו מהם את זהותם האמיתית. אבל חלקם הגדול מגלה את זה על מדרגות הרבנות. עמותת "עמי", שעוסקת בגיור, יוצאת בימים אלה במערך הסברה שמטרתו לעודד הורים לגלות לילדהם מי הם באמת.

הסרטים של נטשה

"אני גדלתי כמו צברית. הכל היה נורמלי, תמיד הרגשתי שייכת", אומרת נטשה (שם בדוי). "עניין היהדות שלי עלה כאשר עבדתי במקום שהוא 'גלאט כשר' והמשגיח אמר לי שכנראה אצטרך להביא תעודות שמוכיחות שאני יהודיה. אמרתי לו שלא תהיה בעיה.

אמירת "שמע ישראל" במהלך הגיור(צילום: עמי אולפני גיור)

"בדיוק באותה תקופה ידיד שלי סיפר לי על חברים שהגיעו לרבנות וגילו שאחד מהם לא יהודי. זה הצחיק אותי, לא נשמע לי הגיוני שאמא שלי תשקר לי בעניין הזה. אבל בגלל שזה הציק לי שאלתי אותה, בכל זאת היא אמרה לי 'איזה שטויות, מה את בכלל שואלת'. אבל אז סבתא שלי התערבה ואמרה לה 'את לא חושבת שהגיע הזמן לספר לה, היא ילדה גדולה'. אז הבנתי שיש משהו לא בסדר. אמא שלי עדיין לא הסכימה

להגיד כלום, אז הוצאתי את זה מסבתא שלי. היא אמרה 'לי יש אישורים, אבל הם לא שייכים לך ולא לאמא שלך, כי האמת היא שאת לא יהודיה'. זה משפט שלא אשכח בחיים".

החיים של נטשה נעצרו. בניגוד לחברה שלה ששמעה את זה מפקיד ברבנות, היא שמעה את זה בבית, אבל מבחינתה זה לא ריכך את המכה.

"מבחינתי זה היה לגלות שחייתי 19 שנים בשקר", היא אומרת. "זה היכה בי כמו ברק, זה היה שוק. לא ידעתי מה לעשות. יומיים לא יצאתי מהבית. אדם מהצד אולי לא יבין את זה. הרגשתי שכל יום שקמתי בבוקר וחשבתי שאני מישהו מסוים, מתברר שזה לא. לא ידעתי מה לעשות, חשבתי על זה המון.

"באותה תקופה למדתי לפסיכומטרי וזה הקשה עלי, כי כל הזמן חשבתי רק על זה. עם מי אני יכולה לדבר? למי לפנות? נכנסתי לאתרים באינטרנט כדי לקרא על גיור וישר סגרתי את המחשב, זה הרתיע אותי. בחיים לא חשבתי שאני אצטרך לעבור את זה. לא רציתי שאף אחד ידע על זה. נלחצתי מהאפשרות שאצטרך ללמוד בקבוצה וכולם ידעו שאני לא יהודיה. נחרדתי מזה. בסוף מצאתי אפשרו לערוך גיור גם באמצעות שיעורים פרטיים - וכך לשמור את העניין לעצמי". 

הכל אודות אמא

כשמדברים עם נטשה על הגילוי והתהליך שהיא עברה, היא נעה בחוסר נוחות, במיוחד כשהיא מתבקשת לסבר על הזהות.

"אני לא יכולה להשתמש במילה הזו, גויה", היא מסבירה, "אני לא יכולה להגיד את זה על עצמי. למרות שגיליתי את זה על עצמי, אני מרגישה יהודיה לכל דבר. לאט-לאט השתחררתי, והיום זה קצת פחות מפריע לי. אני שומעת סיפורים הרבה יותר קשים משלי. פגשתי מישהי שבאה לרבנות כדי להתחתן ואמרו לה שהיא לא יהודיה. אמא שלה הביאה לרבנות תעודות מזויפות והם עלו על זה. התברר שהאמא כן יהודיה אבל הילדה מאומצת".

המתגיירים מגיעים לכותל(צילום: עמי אולפני גיור)

חלקה של אמא של נטשה בסיפור הוא לא פשוט. האם שסירבה כל השנים לספר לבתה על זהותה האמיתית סירבה גם לשתף איתה פעולה כשהחליטה להתגייר. "התחילה דרמה בבית", מספרת נטשה, "הרגשתי שהיא מציבה לי מכשולים בתהליך - כשהייתי מתפללת, היא היתה באה לדבר איתי. בטוסטר חלבי היא שמה דברים בשריים. היא נמנעה מלתת לי תשובות לשאלות ואני מאוד כעסתי ושאלתי מה היה קורה אם הייתי מכירה מישהו ואז מגלה ברבנות על כך שאיני יהודיה. קרה שלא דיברתי איתה חודשים. גרנו באותו בית כמו שתי נשים זרות.

"אחרי כמה חודשים של דממה אני התחלתי להירגע. הבנתי שהיא אולי לא חשבה לעומק, לא שהיא רצתה ברעתי. היום היא משתפת איתי פעולה ותומכת בי. אמא שלי, שתמיד אמרה לי שהיא לא מתחברת ליהדות והיא מאמינה בנצרות, יושבת איתי כל יום שישי לעשות קידוש ומכירה כבר חלק מהברכות. זה מדהים בעיני. לא האמנתי שזה יקרה וזה מאוד קירב בינינו".

למנוע את המשבר

הרב דוד בן ניסן, רכז גיור אישי ב"עמי - אולפני גיור" מסביר כי "יש הורים שיודעים בוודאות שאינם יהודים, אך אינם מספרים לילדיהם כדי להגן עליהם. הם רוצים שהילדים יגדלו כמו כולם. אבל מה שקורה זה כשהם מחליטים להתחתן, הם מגלים לתדהמתם שהם לא יהודים ועוברים משבר נפשי מאוד קשה. הם חיו כל החיים שלהם כחלק מהעם, חלקם נלחמו כאן. מבחינתם, הם יהודים לכל דבר, ואז הפקיד ברבנות אומר להם בצורה קרה שהם לא. לפעמים זה קורה חודש לפני החתונה, כשכבר הכל הוזמן וחוץ מהמשבר זהות יש גם נזק כלכלי.

"השבוע פגשתי זוג שגילה את זה חודשיים לפני החתונה. הכנסתי אותם לאטרף של לימודים אבל הם לא יספיקו. אז את החתונה הם הפכו למסיבה, וטקס דתי הם יעשו אחרי הגיור. פגשתי בחורה בת 30 שגילתה במקרה שהיא לא יהודיה לפני החתונה. היא מרגישה שעולמה חרב עליה, היא בכתה

כל הפגישה. היא פחדה שבן הזוג שלה יעזוב אותה. זו לא בחורה בת 15 שחבר עוזב אותה. היא מצאה את שאהבה נפשה, היא רוצה ילדים, היא כבר לא ילדה. כל זה היה יכול להימנע".

מה בעצם אתם מבקשים?

"שכל ההורים שיודעים שאינם יהודים, או שיש להם ספק, שיגידו לילדים שלהם ויאפשרו להם להתמודד עם הסוגיה. אם לא נעצור את זה עכשיו, זה רק יהיה יותר חמור יותר, שכן עם הזמן לילדים שלהם אין שום זיקה לארצות שמהם הגיעו ההורים. מבחינתם המדינה פה היא המדינה שלהם, וכשהם יגלו שהם לא יהודים המשבר שלהם יהיה יותר עוצמתי. לפי הערכות, יש בארץ יותר מ-100 אלף עולים לא-יהודים בני 15-40, שחלקם לא יודע על כך. אנו רוצים למנוע את המשבר. קשה לי לדמיין שאני אקום מחר ומישהו יגיד לי שאני לא יהודי. אגם שזה קורה לו, יכול לחוש שמדובר בטרגדיה".