בשבילי אתה מלח העולם

ים המלח מדהים אותנו. באמת מדהים. אם הייתם מנחיתים אותנו, את הצלם ואותי, כאן, בנקודה הזאת, מכוסי עיניים, ואז מסירים את הכיסוי ואומרים לנו שאנחנו באוסטרליה, היינו אומרים: וואללה, היה שווה לטוס 24 שעות. זה משהו, אוסטרליה הזאת.

• אין קולות צפים: הצביעו עכשיו לים המלח
  

אנחנו עומדים בנקודה שנראית לא מכאן. לא ישראלית. האדמה מחורצת, מבוקעת, מורכבת כולה מסלעי ענק עשויים מלח, מערסלת בתחתיתה בריכות גדולות של מים מתוקים, שקופים-ירקרקים, שנוצרו מפעילות בולענים. מהצד השני של סלעי המלח הענקיים – המשמשים מעין לשון תווך של יבשה – ים המלח עצמו בכחול עמוק. למעלה – שמיים בוהקים, כחולים מתכתיים. אם סלע גדול מתוצרת רנה מגריט היה משייט בהם כרגע, לא היינו מופתעים. אנחנו עומדים בנקודה בלתי נשכחת – מסוג הנקודות שאין דרך להפסיק לצלם הרבה אחרי שאתה מתחיל להבין שאין בשביל מה; הצילומים מתחילים להיות זהים. והצלם עדיין מתקתק.

אי אפשר להפסיק לצלם. ים המלח (צילומים: תומריקו)

כמו נוף זר ויפהפה של ארץ שונה לגמרי

ים המלח הוא כנראה המקום הכי לא-ישראלי בישראל. הוא יכול להיות בדרום אמריקה. הוא יכול להיות באפריקה, אוסטרליה, ניוזילנד. זו אולי הסיבה שהוא מועמד כרגע לתפקיד אחד משבעת פלאי עולם, בזמן שישראל מועמדת, לכל היותר, להדחה.

יותר מדי זמן לא הייתי כאן. משהו בצירוף "ים המלח" מקפיץ לדמיון מבוגרים לקויי פסוריאזיס, סבתות רפויות עור בחיפוי בוץ, ואיזו הסתדרותיות כללית המשכשכת בחום אימים. זה אולי נכון – אבל רק באזור התיירות המנומנם. במרחבים העצומים שמעבר לזה, סביב ים המלח, צצים בקלות המקומות שהם הכי קרוב לפלאי טבע שתגיעו אליהם בלי לעלות על מטוס.

בכל זאת אנחנו עולים על מטוס. ססנה קטן וספורטיבי. מלמעלה, ים המלח נראה כמו אחד מאותם מקומות שאתם חגים מעליהם אחרי טיסה ארוכה מדי מישראל לחו"ל אקזוטי כלשהו, ואומרים לעצמכם: אלוהים, למה נתת הכל לאנשים שהם לא אנחנו? ארץ יפה יש להם, יימח שמם. רק אצלנו צהבת.

אבל ים המלח הוא לגמרי ישראל. ומלמעלה הוא נראה כמו נוף זר ויפהפה של ארץ שונה לגמרי; פיורדים, שוניות, מפרצים. צבעי המים כמעט בדיוניים – נעים בין טורקיז לירוקשקוף לאזמרגד. אזורי הבולענים נראים מלמעלה כמו סדרה של ביצי עין ענקיות שהוצמדו זו לזו. באמת; לא ארץ לישראליים. ארץ להוביטים, נורדים, אוואטרים.

"צלם הבית של קאנון הגיע לטוס איתי כאן מעל הים‭,"‬ נזכר חביב מצליח, טייס הססנה שלנו, מדריך טיולים, פריק של האזור ומי שהקים מנחת מטוסים פרטי כמה מטרים מהים, "ביקש לטוס חצי שעה. אחר כך ביקש עוד חצי שעה. בסוף טסתי איתו כאן ארבע שעות, הוא לא הסכים להפסיק. כבר רציתי לישון, העברתי את המטוס לאוטו-פיילוט. אבל האמת, אלה מראות מדהימים. אני בעצמי נפעם כל פעם מחדש‭."‬

האדמה מחורצת, מבוקעת, מורכבת כולה מסלעי ענק עשויים מלח

הסיכוי האחרון של ים המלח לגאולה

אנחנו יורדים מהאוויר. השקט על הקרקע מחריש אוזניים. אפשר לשמוע את עצמך נושם. חושב. מתפעם. הייתי יכול להמשיך להתפייט (פתאום אני מבין שעוד לא השתמשתי במילה "מכושף‭,("‬ אבל הפיוט מסתיים במקום שבו מתחילה המציאות. והמציאות היא שאנחנו מקבלים את הסיור האווירי הזה במסגרת קמפיין ממשלתי בהשקעה של ‭8.7‬ מיליון שקל, שאמור לסייע לבחירתו של ים המלח לאחד משבעת פלאי עולם. ההצבעה העולמית תסתיים ב‭11.11.11-‬ (ראו מסגרת‭,(‬ ואז גם יוכרזו התוצאות. צפויים להשתתף בהצבעה כמיליארד איש.

האמת? מגיע לנו לזכות. האמת בשטח? לא בטוח שמגיע. ממשלת ישראל – זו שרוצה עכשיו הכרה בים המלח כפלא עולם – היא גם זו שהורגת אותו בייבוש איטי לאורך יותר מ‭30-‬ שנה. למעשה, זכייה בתואר "פלא עולם" היא אולי הסיכוי האחרון של ים המלח לגאולה. "בינתיים אנחנו ממשיכים לשחוט את המקום ומצבו אנוש‭,"‬ אומרת גונדי שחל, חברת קיבוץ עין-גדי שעובדת בסניף המזרח תיכוני של "ידידי כדור הארץ‭."‬

"אולי אם ים המלח יזכה בתואר, החשיבות שלו תחזור לתודעת האנשים שחושבים שזה לגיטימי להמשיך להרוג אותו. לים המלח אין מה להפסיד מזכייה בתואר – בכלל, לים המלח כבר אין מה להפסיד. הסכנה הגדולה לחייו היא הרעב של אנשים לכסף, אנשים שאין להם אף פעם מספיק. שנינו יודעים במי מדובר‭."‬

רגע, תכף נדבר על האנשים שבהם מדובר, אבל קודם, קבלו עדכון: העולם הוא שטוח. מבחינה אישיותית לפחות. העולם הוא כרגע תוכנית ריאליטי מתמשכת, כי עובדה, אפילו שבעת פלאי עולם הפכו פתאום פתוחים להצבעת הקהל – אפשר גם באס-אם-אס ובאינטרנט, ההשתתפות אסורה על אבא של תמר יהלומי ואמא של הגרנד קניון. האם צביקה הדר יעביר מחוף ים המלח את תוצאות הגמר הגדול של הבחירה בשבעת פלאי עולם החדשים ב‭11-‬ בנובמבר? לא ברור, אבל הנה: ים המלח נכלל בפיינליסטים. די בלתי נתפס, אם להביא בחשבון שבין 28 המתמודדים הסופיים מופיעים מקומות כמו איי גלפגוס, האיים המלדיביים, הגרנד קניון, נהר האמזונס ושונית המחסום הגדולה של אוסטרליה. ובכל זאת: ים המלח התחיל את התחרות כאחד מ‭440-‬ אתרים שהוגשו מכל רחבי העולם, וכרגע הוא בגמר הגדול.

"כשרשמתי את הים לתחרות‭,"‬ אומרת לי גורה ברגר, יועצת משרד התיירות לקמפיין שבעת פלאי עולם – כאילו נזכרה ביום רישום בנה הבכור לגן טרום-חובה – "קיבלתי תגובות מסוג 'תפסיקי לבלבל את המוח, אין סיכוי‭.'‬ ואז התחלנו להתקדם בשלבים: עלינו מ‭440-‬ אתרים מועמדים ל‭,250-‬ ואז ל‭,75-‬ וב‭2009-‬ עלינו לגמר לצד עוד 27 אתרים מופלאים, ומאז אנחנו כל הזמן בין 14 האתרים המובילים – אנחנו בבית העליון‭"!‬

"אולי אם ים המלח יזכה בתואר, החשיבות שלו תחזור לתודעת האנשים"

לזכייה פוטנציאל כלכלי גדול

או-קיי, בואו נעצור כאן לרגע כדי להבין איך, בעצם, הפכו שבעת פלאי עולם לעניין דמוקרטי כל כך. שבעת פלאי עולם המקוריים – הגנים התלויים של בבל, הפירמידה הגדולה של גיזה, מקדש ארטמיס באפסוס, פסל זאוס באולימפיה, המאוזוליאום בהליקרנסוס, הקולוסוס ברודוס והמגדלור באלכסנדריה – סיימו את הקדנציה סופית בשנת ‭.2000‬ באותה שנה הוקם תאגיד שווייצרי בשם ‭,New7Wonders‬ שהכריז על תחרות כלל-עולמית לבחירת שבעה פלאי עולם חדשים מעשה ידי אדם.

נשמע רציני לא יותר מהכרזה אפשרית של רובי ריבלין על הקמת ארגון לבחירת קיר חלופי – עדיף בעיצוב פיליפ סטארק – במקום הכותל המערבי, אבל לשווייצרים זה דווקא הצליח: אחרי שהארגון הציג 21 מועמדים לתפקיד פלאי עולם ומיליונים הצביעו אינטרנטית ואס-אם-אסית ברחבי העולם, הוכרזו בשנת 2007 שבעת הפלאים החדשים: פירמידת אל קסטיליו במקסיקו, פסל ישו המושיע בריו, החומה הסינית, מאצ'ו פיצ'ו, פטרה, הקולוסיאום וטאג' מהאל – או בקיצור, מקומות שישראלי סביר כבר חרט "עד מתי יולי ‭"2005‬ על רובם בטיול שחרור ממוצע.

התאגיד השווייצרי ראה שהעסק הולך טוב והחליט שלא לחכות שוב כמה אלפי שנים עד הבחירות הבאות. כמעט מיידית הם הכריזו על תחרות "שבעת פלאי עולם הטבע‭,"‬ שאליה רשמה ישראל את עין-גדי, ראש-הנקרה, ים המלח ושמעון פרס. או-קיי, בלי שמעון, אבל לאחר שראש-הנקרה ועין-גדי לא התקבלו – נכנס ים המלח בשעטה לרשימה והגיע עד הגמר.

לזכייה פוטנציאל כלכלי גדול: במשרד התיירות מעריכים שבעקבות זכייה בתואר ינהרו לאזור כ‭300-‬ אלף תיירים נוספים לשנה, שיניבו הכנסות של יותר ממיליארד שקלים נוספים ויוסיפו כ‭12-‬ אלף מקומות עבודה. "בפטרה, שזכתה בתואר ב‭,2007-‬ שירותי התיירות קרסו בתוך שנה, אנשים ישנו עם שקי שינה בחוץ‭,"‬ מספרת גורה ברגר בעיניים (אני משער, מדובר בשיחה טלפונית) נוצצות. "וגם אם לא נזכה, עדיין הרווחנו פלטפורמה מדהימה וחיובית מאוד לשיווק מדינת ישראל ואוצרות הטבע שלה, כי לקמפיין הזה נחשפים, לפי הערכות, קרוב למיליארד איש ברחבי העולם‭."‬ למה, בעצם, מגיע לים המלח לזכות?

"כי ים המלח הוא, באופן אובייקטיבי, הספא הטבעי הגדול בעולם, הנקודה היבשתית הנמוכה בעולם ואחת מהימות הכי מלוחות בעולם. ערכי ההיסטוריה והטבע כאן הם מהמיוחדים והעשירים בעולם, ולמרות שזה ים המוות ואחד האזורים הקשים בעולם למחיה – המקום הזה משמש להבראה מהרבה בחינות, לא רק פסוריאזיס אלא גם מחלות ריאה, וגם סתם אנשים שרוצים לבוא ולנשום קצת ברום ולתפוס היי‭."‬

"התחרות מאוד קשה. אנחנו מתחרים מול הגרנד קניון, המלדיביים, גלפגוס, אמזונס – אתרים עצומים בסדר גודל עולמי. נכון שאנחנו יושבים בפופיק של השבר הסורי-אפריקאי, ועדיין, הגרנד קניון הוא הגרנד קניון. ומספיק שאחוז אחד מתושבי ארה"ב יצביע – הם יטרפו אותנו. ובכל זאת, הסיכויים שלנו טובים‭."‬

לממשלת ישראל – ש"לא עשתה שום דבר בשביל ים המלח; לא שימור, לא שיקום ולא החזרת משאבים, רק ניצול‭,"‬ כדברי הגיאולוג הסביבתי אלי רז – דחוף פתאום לנפנף בים הזה. זכייה בתואר פלא עולם – פלא, כנראה, שהוא עדיין כאן – חשובה מספיק לממשלה על מנת להקים אתר אינטרנט המקדם את מועמדות הים בשמונה שפות, להטיס לארץ סלבריטיז מדגם מרתה סטיוארט כדי להצטלם עם הים ולהפריע את מנוחתם של ילדים סינים והודים בניסיון לגרום להם להצביע למעננו.

"אחד הדברים שהסינים הכי מכירים בארץ זה ים המלח – הם לומדים את זה בבית הספר, לא יודע להגיד לך למה‭,"‬ מסביר פיני שני, ראש אגף חו"ל במשרד התיירות. "גם בהודו הנושא מאוד מוכר וידוע, ולכן אנחנו דוחפים את זה במדינות כאלה, מתוך הנחה ששם נצליח לקבל כמות גדולה של הצבעות‭."‬

כל האכפתיות המרשימה הזאת מתעוררת סביב אוצר טבע שכבר בשנת ‭'77‬ התייבש אזור התווך שלו בעקבות שימוש מוגבר במי הירדן וים המלח לצרכים תעשייתיים – ונותרו בו שני אגנים, צפוני ודרומי. מהאגן הצפוני שואבים מפעלי ים המלח וכימיקלים לישראל – בבעלותם של האחים עופר – מים רבים הדרושים לכריית המינרלים. הכרייה מתבצעת בפועל ב"בריכה מס' ‭"5‬ שבאגן הדרומי. זוהי בריכה מלאכותית בגודל עצום של 80 קמ"ר שהקימו המפעלים, ושממנה מופקים האשלגן, הברום והמגנזיום היקרים, תוך שהמלח שנותר על קרקעיתה – ושאין בו עניין כלכלי – הולך ונערם. כיום מדובר בשכבת מלח בגובה תשעה מטרים, הגורמת לעליית מפלס המים בבריכה עד לרמה המאיימת להציף את בתי המלון שלחופיה.

כך קורה, שים המלח ה"אמיתי‭,"‬ הצפוני, הולך ומתייבש ונסוג כל הזמן – כיום בקצב של ‭1.25‬ מטר בשנה, "קצב ירידה מטורף שמביא לקריסת המערכות הטבעיות‭,"‬ מבהיר אלי רז – בזמן שבאגן הדרומי המפלס מאיים לעלות על גדותיו ולהציף הכל. אין שום דבר טבעי או מאוזן במצב הזה.

התיירים, אגב, משתכשכים כולם בבריכה מס' 5 המלאכותית שבאגן הדרומי, מבלי לדעת כי הדבר שהם קוראים לו "ים המלח" הוא בעצם בריכת המזומנים התעשייתית של האחים עופר, בשעה שים המלח ה"אמיתי" הולך ומתייבש מעט צפונה מהם בגלל השאיבה הבלתי פוסקת.

קציר המלח יכול למנוע את המשך ההידרדרות

הפתרון המקובל להתמודדות עם שכבת המלח הענקית שנוצרה הוא פרוצדורה המכונה "קציר מלח" המתבצעת באמצעות מסוע מיוחד – מהלך שיעלה סביב ‭3.5‬ מיליארד שקל. בינתיים זה לא קורה משום שהמדינה עסוקה בלריב עם האחים עופר, שמצדם לא מוכנים לשלם בין 80 ל‭90-‬ אחוז מהסכום, כפי שהמדינה דורשת.

"האגן הדרומי אבוד במידה רבה‭,"‬ מספיד אלי רז, הגיאולוג הסביבתי ממרכז מדע ים המלח והערבה. "הוא נפל קורבן לתאוות הבצע של כל מי שלוקח את המשאבים שלו ולא חושב שצריך, בשום צורה, לשקם אותו. קציר המלח יכול למנוע את המשך הידרדרות המצב, אבל גוף המים הטבעי שנותר לנו הוא האגם הצפוני – והוא הולך ויורד כל הזמן. אפשר לעצור את זה, אם תיעשה פעולה מתאימה‭."‬

מהי "פעולה מתאימה‭?"‬ תלוי את מי שואלים. יש הטוענים שכדי להציל את האגן הצפוני אפשר וצריך לשחזר את זרימת הירדן; אחרים גורסים שצריך לאלץ את מפעלי ים המלח לאמץ שיטות כרייה יעילות יותר, שיחייבו שאיבת פחות מים מהאגן; ומגלומנים טוענים שצריך להניע את הפרויקט של תעלה בין ים המלח לים סוף.

כך או כך, מכיוון שמדובר בים מלוח מאוד ‭33)‬ אחוזי מליחות לעומת שלושה אחוזים בים התיכון‭,(‬ התפיסה הציבורית הרווחת היא ש"נו, אז ים המלח יתייבש, לא יהיה ים המלח, חבל אבל לא נורא – אנחנו צריכים מים מתוקים‭,"‬ כפי שמצטטת גונדי שחל דברים שהיא שומעת מהציבור הרחב לא פעם.

33 אחוזי מליחות לעומת 3 אחוזים בים התיכון. מבט אווירי על ים המלח

"אבא, אתה חייב לעשות משהו‭"

אבל עכשיו, כשים המלח מועמד לפתע בטקס מלכי היופי העולמיים - ואנחנו לא ידענו שהוא כזה - נפתח אולי פתח להצלתו המזורזת. משרד התיירות כבר השקיע ‭8.7‬ מיליון בקמפיין עולמי (לא להתרגש. דרום-קוריאה השקיעה בקמפיין שלה למען איי ג'יג'ו, המועמדים אף הם, כ‭17-‬ מיליון דולר‭,(‬ ולמרתה סטיוארט, שביקרה בישראל כחלק מהקמפיין, אפילו סיפרו שבנו של ראש הממשלה הוא שהגה את הרעיון לשגר את ים המלח לתחרות. "כשהוא היה בן 14 או 15 הוא אמר שלים המלח יש פוטנציאל. 'אבא, אתה חייב לעשות משהו‭,"'‬ כך סיפרה שרה נתניהו לסטיוארט, אל מול מצלמות הטלוויזיה.

שאלתי את גורה ברגר ממשרד התיירות אם היא יודעת שבמשפחת נתניהו לוקחים קרדיט על המיזם. "אני חושבת שזה מקסים‭,"‬ היא אמרה. "לא משנה אם אבנר נחשף לקמפיין כתוצאה מפעילות כלשהי או שהוא חלם בלילה על ים המלח – מה שחשוב הוא שזה הגיע למקום הנכון. ובלי ציניות, מהרגע שראש הממשלה נכנס לעניין – הוא מחויב מאוד ואנחנו רואים פעילות, אכפתיות ותמיכה לאורך כל הדרך. ברגע שזה הגיע לבית משפחת נתניהו, זה עשה את העבודה. אין מלחמות אגו בעניין הזה‭."‬

ים המלח הוא עכשיו קצת כמו הילדה אסתר אייקפהאי, שהייתה מועמדת לגירוש מישראל, זכתה לתשומת לב עולמית בזכות הסרט זוכה האוסקר על ילדי העובדים הזרים בביה"ס ביאליק-רוגוזין, ואז, איך לא, נאלצה לעזוב את הארץ. גם ים המלח זוכה כרגע לתשומת לב עולמית בזכות זכייתו האפשרית בפרס בינלאומי. מי יודע, אולי כל זה יספיק כדי למנוע את גירושו. נאחל לו בהצלחה, ויותר מזה: נאחל לו שיידע להתמודד, במקרה הצורך, עם 300 אלף תיירים נוספים בשנה.

כי כרגע, לפחות, לא פשוט להיות תייר באזור ים המלח. גם אם נתעלם מהעובדה שהפנינים הקולינריות הבולטות באזור נעות בין סניף "ארומה" לשני סניפי "מקדונלד'ס‭,"‬ ושבכל הקשור לשופינג נהנה האזור מרצועת חנויות נרחבת בשם "ירושלים" – מרחק שעה וחצי נסיעה בלבד – עדיין מוקדי התיירות כאן יגעים ובעייתיים.

לא פשוט להיות תייר באזור ים המלח

נפרש לעינינו לא פחות מפלא עולם

אנחנו, למשל, יורדים לים המלח כדי לטוס מעליו. אנחנו מתרגשים מהנוף המרהיב שבדרך כמו כל תייר. "אתה מסתובב במקום שהוא בעצם בעובי האדמה‭,"‬ מסביר לנו חביב מצליח, מדריך הטיולים והטייס שלנו. "אם הייתם מצפים את כדור הארץ בניילון, אתם מתחת לניילון. ויש לכם שם עולם שלם של חיים‭."‬

אבל כשאנחנו מגיעים למנחת של מצליח ליד בר יהודה, אנחנו מתבשרים מטעם חיל האוויר שאין לנו אישור המראה. סגרו את המרחב האווירי היום בגלל תרגיל. למה לא הודיעו? ככה. אנחנו מתיישבים מתחת לאוהל הגדול שליד המנחת, סופגים את הבשורה המרה יחד עם החום היבש הזה, ותוהים לעצמנו: או-קיי, אנחנו נסענו שעתיים וחצי מתל-אביב, אבל מה יגידו תיירים שטסו מקנדה עד כאן רק כדי לשמוע שסגור?

בסוף אנחנו מקבלים אישור לעלות לאוויר ל‭20-‬ דקות. טיסה זו בחסות הפסקת הצהריים של חיל האוויר. ומלמעלה, מוכרחים להודות, נפרש לעינינו לא פחות מפלא עולם. מלמעלה – בעצם גם מהצד – ברור כמעט מיד למה גם בהשוואה לכל הקניונים הגדולים והשוניות בעולם, ים המלח הוא תופעה שאין דומה לה, תופעה פלאית באמת, אחת מנקודות הציון הקולנועיות והדרמטיות ביותר בעולם. וטוב יעשו מצביעי התחרות אם יזכרו שאף אחד לא היה באמת מרוצה מצניחתן של תלמה ולואיז לתוך הגרנד קניון בסוף הסרט ההוא; בעולם אידיאלי, עם קצת יותר חזון קולנועי, הן היו מרחפות מעל בולען, והשמיים גם היו כחולים ומכושפים יותר, כפי שהם מעל ים המלח.

בנסיעה בדרך חזרה, ההרים משתקפים פתאום במים הצלולים. האימפקט סגלגל, מסחרר. קשה להתחיל לתאר מבלי להישמע נשיונל ג'יאוגרפיק. הייתם צריכים להיות שם. "זה המקום הכי יפה בארץ‭,"‬ נאנח מצליח.

ב‭11-‬ בנובמבר הוא עשוי להפוך, רשמית, לאחד משבעת המקומות הכי יפים בעולם. זכייה כזו תהיה ראויה כי פלא עולמי הוא שילוב בין "וואו" ל"אין דברים כאלה‭,"‬ וים המלח הוא הכלאה מדויקת בין השניים. כן, לפעמים נדמה שהוא שקוע עמוק בבוץ שממנו הוא מתפרנס, אבל אסור לטעות בו; ים המלח הוא המקום האחרון שבו פוגשת ישראל טבע פראי ועוצמתי, ואינה מצליחה לייבש אותו או לבנות מעליו. ב‭11-‬ בנובמבר זה עשוי לשאת תוצאות ולהגיע לקריאה שתשכנע את יתר העולם.

איך עוזרים לים המלח לזכות?

קודם כל מצביעים וגם מגייסים: אם כל אחד מאיתנו ייקח על עצמו לגייס "רק" 7 מצביעים נוספים, נוכל לרשת את העולם בתוך הימים שנותרו עד לסיום התחרות. מצביעים "ים המלח" בתחרות 7 פלאי עולם הטבע דרך:

• אתר משרד התיירות www.goisrael.co.il
• אתר ים המלח: http://www.votedeadsea.com
• ישירות באתר התחרות: www.new7wonders.com
• או באמצעות מסרון: שולחים למספר 2244 את המילים: ים המלח או بحر الميتאו DEAD SEA (מחיר משלוח הודעה: 50 אגורות בישראל, ניתן להצביע ללא הגבלה. התשלום עבור הפעלת השירות, חברת הסלולר, המפעיל בארץ, והקרן הפרטית המקיימת את התחרות