בהמתנה לאירופה: הריבית נותרה ברמה של 3%
החלטת הריבית התקבלה, לראשונה מאז נוסד בנק ישראל, בידי ועדה מוניטרית. ההחלטה משקפת מעקב צמוד אחר אופן ההתמודדות האירופית עם המשבר. מקור בבנק ישראל אמר ל-ynet: אם פסגת מנהיגי המדינות לא תוליד פתרון משכנע, עלול להתפתח מיתון עולמי חריף שתוצאותיו יורגשו גם בישראל
בבנק ישראל ימתינו לתוצאות הפסגה של ראשי גוש האירו בבריסל. ריבית בנק ישראל לחודש נובמבר תישאר על רמתה הנוכחית - 3%. זאת, למרות ההאטה בקצב האינפלציה והציפיות לירידה בקצב הצמיחה בהמשך השנה.
החלטת הריבית שהתקבלה היום היא ההחלטה הראשונה שמתקבלת על ידי הוועדה המוניטרית. וועדה זו, המונה 3 חברים מקרב הנהלת בנק ישראל ו-3 חברים שאינם עובדים בבנק המרכזי, מונתה בהוראת חוק בנק ישראל החדש. תפקידה הוא לאפשר ריבוי קולות ויתר שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות המהותיות של בנק המרכזי, ובראשן החלטת הריבית.
עד היום, מאז נוסד בנק ישראל, קיבל נגיד הבנק את החלטת הריבית לבדו, לאחר התייעצויות עם סגנו ועם ראשי האגפים בבנק. גם כעת, נותרה לנגיד השפעה מכרעת על החלטת הריבית.
הנגיד חבר בוועדה המוניטרית ומכהן כיושב הראש שלה. כמו כן - במקרה שבו הוועדה אינה מסוגלת להגיע להכרעה, בגלל ש-3 חברים מחזיקים בדעה אחת ו-3 חברים מחזיקים בדעה אחרת – מעניק החוק לנגיד זכות הצבעה כפולה על מנת להכריע את הכף.
לצד פישר, חברים בוועדה המוניטרית מקרב הנהלת בנק ישראל המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג והיועץ הבכיר לנגיד, בארי טף. מטעם הציבור חברים בוועדה הכלכלנים פרופ' רפי מלניק, פרופ' ראובן גרונאו ופרופ' אלכס צוקרמן.
העיניים מופנות לאירופה
ההחלטה של הערב משקפת בעיקר את כוונתם של חברי הוועדה המוניטרית להמתין ולראות כיצד יתמודדו מדינות אירופה עם משבר החובות המפתח ביבשת, משבר מאיים לדרדר את הכלכלה העולמית למיתון עמוק, בפעם השנייה תוך 4 שנים.
"החששות מפני תפנית שלילית בגוש האירו נותרה בעינה בעיקר לנוכח הקשיים המתגלעים בגיבוש תוכנית חילוץ למדינות הסובלות ממשבר חוב", נכתב בהודעת הריבית. "רמת האי וודאות לגבי ההתפתחויות בכלכלה העולמית נותרה גבוהה במיוחד, ומשליכה כמובן גם על אי הוודאות לגבי ההתפתחויות במשק הישראלי".
ביום רביעי הקרוב צפויים מנהיגי האיחוד האירופי, המכונסים בימים אלה בבריסל, להודיע על תכניותיהם להתמודדות עם המשבר, כשעל הפרק עומדות שתי סוגיות עיקריות: הראשונה, כיצד יש לטפל בחובותיה של יוון? לממשלת יוון חוב חיצוני של מאות מיליארדי אירו. שתי חבילות סיוע גובשו במרס וביולי השנה לא סייעו עד כה להעמדת כלכלת יוון על הרגליים וכעת יש לבדוק האם ייאלצו הבנקים שהלוו ליוון כסף לאורך השנים למחוק חובות ובאיזה היקף. במידה והבנקים באירופה ימחקו חובות ייאלצו הממשלות ביבשת להעביר כסף לבנקים כדי לשמור על יציבות מערכת האשראי ולמנוע מיתון עמוק.
סוגיה שנייה היא שאלת היקף המימון שתספק קרן החילוץ של גוש האירו למדינות שעשויות להיפגע ראשונות ממשבר החובות והן: איטליה, ספרד ופורטוגל. בסוגיה זו מסתמן כי תתקבל עמדתה של גרמניה, שיש להעניק לקרן, שהיקף ההון שלה הוא 440 מיליארד אירו, סמכות לספק ביטחונות למי שירכוש אג"ח של המדינות שנמצאות בעמדת סיכון. כך יוכלו אותן מדינות לגייס הון ביתר קלות ובתנאי אשראי טובים יותר והיקף הקרן יישמר.
המתנגדת העיקרית לעמדה זו היא צרפת שחוששת כי מתן ערבויות לאג"ח של מדינות לא יציבות ביבשת ייפגע בדירוג האשראי המושלם שלה (AAA) שנמצא גם כך תחת בחינה מחודשת מצד סוכנויות הדירוג. במקום זאת, לוחץ נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי לפיתרון אחר, שבו קרן החילוץ תוכל ללוות כסף מהבנק האירופי המרכזי ללא הגבלה וכך להגדיל את ההון שלה במקרה הצורך. החלטות בנושאים אלה, כאמור, צפויות להתקבל ביום רביעי.
מקור בבנק ישראל אמר הערב ל-ynet כי בבנק המרכזי עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות באירופה, מתוך הבנה ברורה כי אם פסגת מנהיגי המדינות לא תוליד פתרון שישכנע את העולם כי בעיית החובות של מדינות היבשת תחת שליטה, עלול להתפתח מיתון עולמי חריף שתוצאותיו יורגשו גם במשק הישראלי. לדברי אותו מקור, בשלב זה לא ננקטים צעדים מעשיים כלשהם להכנת המשק למשבר נוסף אך סוגיית משבר החובות באירופה היא הסוגיה העיקרית שבה דנים כעת בכל הדיונים של בנק ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
