עד הפלאפל האחרון. גבי נאבק בקפיטליזם בלונדון
למעלה מ-40 שנה מגיש גבי אליהו ללקוחותיו הלונדוניים מאכלים יהודיים וישראליים, סלטים, ואת סנדוויץ' ה"סולטביף" שהיה חביב על צ'רלי צ'פלין. כעת מתכוונת החברה המחזיקה בשטח לפנות אותו ולהקים במקומו רשת מזון. הלקוחות פתחו במאבק
“אני זוכר שהבאתי את המכונה של השווארמה מישראל וזו היתה אטרקציה גדולה", מספר גבי אליהו, בן 70, שמסעדת האוכל הביתי הוותיקה שלו בלונדון עומדת במוקד מאבק נדל"ני בין חברת אחזקות גדולה לבעלי עסקים קטנים והציבור שתומך בהם. בשבועות האחרונים מתנהל בכלי תקשורת וברשתות החברתיות בבריטניה קמפיין נגד סגירתה של מסעדת "גבי'ס דלי" והקמת מתחם מסחרי חדש בשטח שבו היא ניצבת, סמוך לסיטר סקוור, מרכז חיי הלילה.
עוד סיפורים מהעולם
- סבתא האשימה החבר ברמאות במונופול - ודקרה
מועצת ווסטמינסטר החליטה לסגור את המוסד הקולינרי שהפך למרכז ישראלי ויהודי מוכר, עם תום חוזה השכירות, במאי הקרוב. שלושה עסקים קטנים סמוכים ייסגרו גם כן. בעלת השטח, חברת "גסקויין אחזקות", מתכוונת להקים במקום מתחם חדש שישפר, לדבריה, את מראה האזור. את המאכלים היהודיים, הסלטים וה"סולטביף" המפורסם, יחליף סניף של אחת מרשתות המזון הגדולות בבריטניה, סטארבקס, סטרדה וכו'.
אולם הלקוחות הקבועים לא מתכוונים לוותר בקלות. מעל 2,000 גולשים הצטרפו לעמוד פייסבוק המוקדש למניעת סגירת המסעדה, וכ-1,500 בני אדם חתמו על עצומה בנושא. “כל המאבק לשינוי ההחלטה מנוהל על ידי הלקוחות והקהל האדיר של המסעדה", אומר אליהו בהשתאות ל-ynet.
“אי אפשר לסגור את 'גבי'ס דלי'", כתבה רבקה טיילור ב"טיים אאוט לונדון", "זה המקום היחיד שבו ניתן למצוא קשת רחבה של צבעים וטעמים, הדבר הכי קרוב למרק הגריסים של סבתי היהודייה".
מאמרים בנושא התפרסמו בעיתונים חשובים כמו "גרדיאן", "איבנינג סטנדרט", "טלגרף", ו"דיילי מירור". כלי התקשורת מציגים את סיפורה של המסעדה כסמל למאבק בין העסקים הקטנים לרשתות הגדולות המשתלטות על מוקדי הבילוי והמסחר.
צ'פלין מחכה באוטו
גבי'ס דלי נפתחה ב-1965, כשבווסט אנד של לונדון עוד לא ידעו מה זה חומוס, פלאפל ושווארמה. לצד המאכלים הללו, שיפודי הכבש, ודוכן סלטים גדוש כל טוב, אפשר למצוא בתפריט אוכל ביתי מסורתי כמו כדורי בשר, עוף מבושל, גולאש הונגרי ומרק שעועית וגריסים במחירים שפויים. אך הלהיט הגדול של המקום הוא סנדוויץ' סולטביף - בשר בקר כבוש מתובל במלח, עשוי במקום, חתוך לפרוסות דקות ומוגש כסנדוויץ' עבה ועסיסי.
"מלא כאן בצהריים ועוד יותר בערב, לפני שמתחילות ההצגות. אנשים עומדים בתור ומחכים לסנדוויץ' הסולט הביף שמזוהה כל כך עם המקום", מספר אליהו. “אני זוכר שהנהג של צ'רלי צ'פלין היה עוצר בחזית המסעדה, כשצ'פלין באוטו, ולוקח שני סנדוויצ'ים עם סולטביף - אחד לו ואחד לצ'פלין. יום אחד ביקשתי מצ'פלין להצטלם איתו. זו היתה התרגשות גדולה".
"יש רק גבי אחד"
על קיר המסעדה תלויות כמה תמונות של אליהו בחברת מפורסמים שנוהגים לפקוד את המקום. השחקן מאט דיימון ("הכישרון של מר ריפלי”, ”טוראי ריין”). השחקן מייקל גמבון (המחזה "ירושלים") והשחקנית ונסה רדגרייב, כוכבת ההצגה "הנהג של מיס דייזי", הם אורחים קבועים. “יש רק גבי אחד", כתבה רדגרייב במכתבה לעיריית ווסטמינסטר במחאה על סגירת המסעדה.
לרוב משתדל אליהו להניח לידוענים ליהנות מהאוכל. “בדרך כלל אני לא מפריע לשחקנים שבאים לאכול כאן. הם יושבים בפינה, עם הכובע שלהם, ורק רוצים לאכול משהו ביתי. לאנשים נמאס מבתי קפה ואוכל 'על הדרך', והמסעדה שלי זה המקום היחיד באזור שבו הם יכולים למצוא אוכל אמיתי", מסביר אליהו את סוד המשיכה.
פלאפל במעטפה
בקצה המסעדה יושב דייויד הבריטי ואוכל את מנת הפלאפל בפיתה שלו בסכין ומזלג. "25 שנה אני אוכל את הפלאפל של גבי, המנה האהובה עלי. הצטערתי מאוד לשמוע שסוגרים. אין עוד מקום כזה בלונדון. כעת אני מנצל כל הזדמנות שיש לי לאכול את הפלאפל בפיתה", הוא אומר בין ביס לביס, ואליהו נזכר: “אני זוכר שלפני שנים אף אחד לא ידע מה זה פיתה. היו מבקשים ממני 'פלאפל במעטפה'".
בשנות ה-60 וה-70 הייתה "גבי'ס דלי" מקום המפגש של הישראלים. “כאן היה בסיס הקליטה והמיון של מי שהגיע ללונדון",
נזכר אליהו, "נתתי להם טיפים, קישרתי אותם לאנשים, וכשצריך גם הייתי נותן להם עבודה, כדי שתהיה להם נקודת פתיחה מוצלחת. בשנת 73' עבדו אצלי גם מצרים שחזרו למצרים בעקבות המלחמה. הם היו שולחים לי גלויות ומספרים לי מה קורה באזור".
יו"ר הוועדה לתכנון במועצת ווסטמינסטר אמר לאחרונה כי ההחלטה לסגור את המסעדה התקבלה לאחר מחשבה מרובה והביע תקווה כי בתכנון החדש יוקצה שטח למסעדה בקרבת מקום. אבל אליהו דוחה את האפשרות הזו. “מכאן הולכים הביתה", אמר, “זה פשוט כבר לא מעניין לעשות את זה במקום אחר".
לפנייה לכתב/ת 
