דוקטור, למה אנחנו חולים יותר בחורף?
החורף עוד לא כאן והמרפאות וחדרי המיון כבר מלאים באלפי חולים המתלוננים על שיעול והצטננות. אז מדוע אנחנו חולים יותר בחורף והאם באמת הטמפרטורה הקרה היא זו שגורמת לכך?
נזלת, שיעול, חום גבוה - כולם תסמינים המוכרים לכולם ממחלות החורף, רובן נגרמות על ידי מגוון וירוסים שהשכיחים בהם אדנו-וירוס, רינו-וירוס ונגיפי השפעת. אולם מדוע אנחנו דווקא חולים יותר בחורף? הנה כל הסיבות לכך.
עוד מהדוקטור
תפתח חלון
שנים ארוכות קיים המיתוס השגוי לפיו כדאי לחמם את הבית ולסגור חלונות היטב, שכן הקור הוא זה שיגרום למחלה. אולם האמת היא, שאחת הסיבות המרכזיות לתחלואה המוגברת דווקא בחורף היא החדרים הסגורים והלא מאווררים. הלחות הגבוהה בחדר סגור, החום הגבוה וחוסר האוורור מהווים מצע נפלא להתרבות והתפשטות הנגיפים. לפיכך אם ברצונכם להפחית את סיכויי ההדבקה, אווררו את הבית, אל תחממו יתר על המידה ובקיצור – פתחו חלון.
נזלת? זה דווקא טוב
במצבים רגילים, רירית האף משמשת מחסום כנגד חיידקים ונגיפים. הנזלת מאפשרת לשטוף החוצה את הפולשים הזרים אם באמצעות קינוח האף, או אם בשל בליעת הליחה. כן, תתפלאו שבליעת הליחה היא מנגנון אבולוציוני מתוחכם שנועד לגרום לליחה להגיע לקיבה, שם החומציות הגבוהה קוטלת את החיידקים והנגיפים שבה. אולם במצבים בהם הלחות דווקא נמוכה, רירית האף יבשה, מאפשרת לחיידקים ולנגיפים להתרבות ולגרום למחלות.
נגיפים יציבים
הנגיפים יציבים יותר באוויר קר ויבש: לנגיפים יש מעטפת מגן חזקה דמויית ג'ל בטמפרטורות קרות. כאשר הטמפרטורה מתחממת, החלבונים המרכיבים את המעטפת נוטים יותר להיהרס וכך, כשהמעטפת פגועה, הוירוס מתקשה לשרוד.
נשארים באוויר
רסיסי הווירוסים נשארים באוויר זמן רב יותר: נגיפי מערכת הנשימה מתפשטים בעיקר באמצעות רסיסים הנפלטים מהגוף בזמן עיטוש שיעול או קינוח האף. כל רסיס כזה יכול בקלות להדביק כל אדם. באיזורים בהם הלחות מוגברת, נותרים הרסיסים בחלל האוויר זמן רב יותר וכך הסיכוי שיישאפו על ידי אדם אחר גבוהים יותר מה שמגביר את הסיכוי להידבק.
מערכת החיסון חלשה יותר בקור?
האמהות תמיד דוחקות בנו להתלבש היטב בחורף כדי "שלא נתקרר". אולם האם אכן פוגע הקור במערכת החיסון וגורם לנו לחלות יותר בחורף? וודאי שלא. כל המחקרים לא הראו כל פגיעה של מערכת החיסון בחשיפה לקור. לכן, גם אם תסתובבו בביקיני בערב חורפי, תרעדו אמנם מקור אך לא תגבירו את הסיכוי שלכם לחלות. בשורה התחתונה: הקור עצמו אינו פוגם במערכת החיסון.
איך תפחיתו את הסיכון לחלות החורף?
- התחסנו לשפעת: החיסון ניתן בחינם בכל הקופות, ללא צורך בהפניית רופא, ללא עלות וללא תור. גשו ישירות לאחות והתחסנו. החיסון חשוב במיוחד בתינוקות מגיל חצי שנה וילדים, בנשים הרות ובקשישים. החיסון חשוב גם לאנשי צוות רפואי, מורים וגננות העלולים לגרום בעצמם להדבקה המונית. ובאופן כללי כדאי לדעת: החיסון אינו מגן במאת האחוזים בפני המחלה לפיכך - חשוב שכל בני הבית יתחסנו. ככל שיותר אנשים יתחסנו סביבכם, כך תגבר ההגנה.
- הקפידו על חיטוי: הוירוסים והחיידקים נמצאים בכל מקום, ובמיוחד על ידיות, ברזים, משטחים חלקים, צעצועים וכפות הידיים. הקפידו לחטא באמצעות אלכוהול את איזורי המגע בבית, את הידיים לפני הכנת מזון ולאחר קינוח אף.
- השתעלו על המרפק: רסיסי השיעול הנוחתים על כף היד בקלות יכולים להדביק את סביבתכם. התרגלו להשתעל לעבר המרפק.
- אווררו את הבית והמשרד: אחד הגורמים העיקריים להתפשטות נגיפי החורף הם בחדרים סגורים. דאגו להשאיר מעט חלון פתוח ואווררו את החלל ככל האפשר.
- האם האנטיביוטיקה באמת נחוצה: הרוב המוחלט של מחלות החורף נגרם על ידי נגיפים, נגדם אין טיפול תרופתי (האנטיביוטיקה מעכבת או קוטלת חיידקים בלבד). עם זאת, עדיין ישנם רופאים הנוהגים לרשום אנטיביוטיקה למטופלים, גם ללא עדות מוכחת לצורך בכך. התוצאה היא התפתחות חיידקים עמידים הדורשים אנטיביוטיקות רבות עוצמה, לעתים אף באישפוז בבית החולים. זוהי זכותכם לשאול את הרופא האם האנטיביוטיקה אכן נחוצה, ומה הן העדויות לכך שמדובר בסבירות גבוהה למחלה חיידקית (כמו לדוגמא חום גבוה בשילוב עם ממצא חיובי בצילום חזה, או משטח גרון חיובי לחיידק סטרפטוקוק). אם אין די רמזים רפואיים לכך שהסיכוי לזיהום חיידקי הוא גבוה, שאלו שוב את הרופא, האם דרוש טיפול אנטיביוטי או שמא ניתן להסתפק בהקלה על הסימפטומים ומעקב.
לפנייה לכתב/ת 
