דו"ח בכנסת: להגביר הפיקוח על תקציב הביטחון
האם תקציב הביטחון יהיה בקרוב שקוף יותר? מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת לקראת דיון בהשתתפות שרי האוצר והביטחון, מאשר את מה שככבר ידענו: אין פיקוח כמו בתקציבי המשרדים האחרים. הדו"ח מציג שורה של המלצות להגברת החשיפה למתרחש בנבכי התקציב
המלצות להגברת הפיקוח על תקציב הביטחון הוגשו לוועדת הכספים בנייר עבודה שהכין מרכז המידע והמחקר של הכנסת. המסמך ישמש מצע לדיון משותף שיתקיים בוועדה בהשתתפות שרי האוצר והביטחון יובל שטייניץ ואהוד ברק.
- שטייניץ: "ברק שר הביטחון היקר בתולדות ישראל"
- הצבא נגד האוצר: "צה"ל הוא הארגון הכי יעיל"
- תקציב הביטחון: 45 מיליארד שקל ללא פיקוח
- תקציב הביטחון: כאילו לא היתה מלחמה
על הדיון הוסכם אתמול (ג') בישיבת הוועדה, בה הציע ברק לפרוץ את מסגרת תקציב הביטחון בשנה הבאה ב-7-8 מיליארד שקל כדי לענות על צורכי הביטחון הדחופים ועל חלק מהמלצות ועדת טרכטנברג.
המרכז קובע שתקציב הביטחון איננו מפוקח כמו תקציבי המשרדים האחרים. הוא ממליץ לשכלל את הכלים הקיימים לפיקוח הכנסת על הצעת תקציב הביטחון לפני אישורה ולאחר מכן על ביצוע התקציב. שכלול נוסף מוצע בתקשורת בין משרדי הביטחון והאוצר, שתעבור מהחלפת המסמכים המודפסים המסורתית מטעמי ביטחון המידע, למדיה מגנטית או באמצעות מסוף מקוון ומאובטח.
המרכז קובע כי מעורבות אגף התקציבים באוצר בכל הנוגע לתקציב הביטחון קטנה היום הן בהכנת התקציב השנתי על פרטיו השונים, והן בשינויים שנעשים בו במהלך השנה. בדרך כלל האוצר מודע לכל שינוי תקציבי המחייב את אישורו ואת אישור ועדת הכספים. אבל שינויים בתקציב הביטחון בסכומים שמתחת ל-50 מיליוני שקל או מתחת ל-35 מיליוני דולר רק מדווחים לאוצר ולכנסת למפרע בסוף כל רבעון לאחר ביצועם.
"שיטה זו מקשה את הפיקוח הפרלמנטרי על התקציב", מציין המסמך ומצביע על בעיה אופיינית שהיא מעוררת. "לעתים ניתן למצוא בדו"ח הרבעוני מספר שינויים שהסתכמו כל אחד בכ-49 מיליוני שקל שלא הובאו לאישור מוקדם של הכנסת. לפיכך ייתכנו מקרים שבהם משרד הביטחון נמנע מהעברות תקציביות גדולות יותר כדי להימנע מהצורך באישורם".
מחברי המסמך נמנעו מאזכור הדעה המקובלת בוועדת תקציב הביטחון המשותפת לוועדות הכספים וחוץ וביטחון, לפיה מערכת הביטחון יכולה בשיטה הקיימת להעביר תקציב בהיקף של מאות מיליוני שקלים מסעיף לסעיף בפירוקו ליחידות של פחות מ-50 מיליון שקל בטענה שמדובר ב"נושאים מסווגים" כדי להתחמק מהביקורת המוקדמת על הצורך בשינוי.
בעלי המסמך הסתפקו באמירה זהירה לפיה "ראוי לבחון לאורך זמן את הדו"חות שהוגשו לוועדה אל מול הבקשות לשינויים שהוגשו מראש, שכן בשלב זה הנתונים הרלוונטיים אינם בידינו".
עם זאת המסמך כבר ממליץ על הפחתה משמעותית של הסכום המחייב קבלת אישור מוקדם של הוועדה, בהיקף משמעותי שמתחת ל-50 מיליון שקל, ועל שכלול הדיווח התקופתי לאוצר ולוועדה על ביצוע התקציב.
המרכז מציין כי הדו"חות הרבעוניים הקיימים מתייחסים לשינויים בתכנון בלבד אך לא לביצוע בפועל. הוא ממליץ על דיווח תקופתי ושנתי בהתאמת נתוני הביצוע לשינויים התקציביים ולהתקשרויות שנעשו באותו רבעון, "בקרה של תכנון מול ביצוע ותקצוב מול התקשרויות, והדיונים שיתקיימו בעקבות הדיווחים בעת הצורך יעמידו במבחן את יעילות התכנון התקציבי".
המסמך מצביע על עמימות נוספת בניהול התקציב שמונעת שקיפות ובקרה אמיתית. הוא מגלה כי חלק מההתקשרויות של מערכת הביטחון עם גורמים חיצוניים לביצוע משימות "נעשה ללא מקור תקציבי מוגדר מראש, ורק לאחר הביצוע מתאימים בין הכתובות השונות של ההוצאה התקציבית לסעיפים בתקציב שיממנו את ההתקשרויות". לעניין זה ממליץ מרכז המחקר לבחון אם להגביל את היקפי הסכומים בחוזי ההתקשרויות או לחלופין לחייב את מערכת הביטחון בהגשת דיווח רבעוני גם על כל אחת מההתקשרויות שנעשו בתקופה הקודמת.
לפנייה לכתב/ת 
