צהר, תתחילו לחתן באופן פרטי
המשבר שעבר על צהר המחיש את הצורך ביצירת תחליף למונופול של הרבנות, שעליה השתלטו החרדים
הממסד הדתי נלחם בכל דבר טוב שקורה פה. ההצלחה החברתית של רבני צהר הייתה בעוכריהם, והעובדה שהציבור העדיף אותם על פני רבני הערים והשכונות, שמינוים הוא לרוב אתנן פוליטי - ניקרה את עיני הממסד הדתי. בעיניים כלות הוא ראה כיצד נשמטת ממנו ההכנסה הקבועה מעסקי החתונות, וסגר את הברז (אך לבסוף נכנע).
עוד בערוץ היהדות - קראו:
המשבר הסתיים: "צהר" ימשיכו לחתן
ואולם, גם רבני צהר לא חפים בעניין זה מאשמה. אחיזתם בחבל הטבור של הממסד הדתי והתעקשותם להישאר בחיק החמים של המערך הרבני בישראל, פגעו גם בהם. הם החמיצו את ההזדמנות שנקרתה בפניהם למנף את אהדת הציבור אליהם לרענון הממסד הדתי. עודף הממלכתיות שלהם ושיתוף הפעולה שלהם עם השיטה הדתית בישראל, הכפופה לחוקים שפג תוקפם, גרמו לכך שמלבד מיזם החתונות
המצליח שלהם, קולם כמעט שלא נשמע נגד עוולות הנעשות בחסות בתי הדין הרבניים.
רבני צהר נמנעו מלעודד את הזוגות שבאו אליהם לחתום על הסכמי קדם נישואין, ויותר מכך - הם התנגדו ליוזמות חדשות שעשויות לסלול את הדרך להקמת מוסדות בעלי תפיסת עולם יהודית ליברלית, ובכך כרו לעצמם את הבור.
כמי שלוקחת חלק במהלך הקמת בתי דין רבניים-אורתודוקסיים עצמאיים, אני פוגשת רבים מרבני צהר. רובם ככולם נחרדים מממדי העוולות שמייצרים בתי הדין, אך ממשיכים לשבת על הגדר, להיאחז בקרנות המזבח הממלכתי ובלבד שלא להיחשד ברפורמה של יישום השקפת עולם שונה במסגרת בתי דין פרטיים.
בכך הפכו רבני צהר לחלק מהשיטה הקיימת, ולמשרתיה. הפופולריות של מיזם החתונות שלהם לא ייצרה אלטרנטיבה אמיתית שוויונית בשערי הכניסה והיציאה מן הנישואים, ורק קיבעה את השיטה, ונתנה לגיטימציה לחוסר האיזון בנישואים כהלכתם ולאפליית נשים בגירושים.
נגד הזרם
אכן, הליכה כנגד הממסד הדתי והקמת בתי דין אלטרנטיביים עשויות להתפרש כתופעה מדאיגה של פוסט-ציונות ואובדן דרך, אך במצב העניינים הנוכחי, שבו ההשתלטות החרדית על המועצות הדתיות, על בתי הדין, על הרבנות הראשית, על הוועדה למינוי דיינים ועל מערך הכשרויות הושלמה זה מכבר - הרי שנציגי המדינה בממסד הדתי הם שעזבו את הרעיון הממלכתי, ולא הפוך.
בעת הזו רבני צהר אינם יכולים עוד להישאר רק בגדר "דתיי המחמד", וכרבנים מוטלת עליהם האחריות להציב אלטרנטיבה רצינית לממסד הדתי שכשל. יש לצפות מהם שיעניקו כלים הלכתיים המאפשרים חיים יהודיים בתוך מדינה דמוקרטית, ויובילו התמודדות אמיתית עם הפערים שבין התפיסה הדתית לזו הליברלית, גם בתוך שירותי הדת.
המשבר שחלף על צהר הוא הזדמנות לשינוי, להתבגרות ולפרידה מחבל הטבור של המונופול האורתודוקסי. כל עוד אין חוק המייצר אלטרנטיבה לממסד הדתי, אנו קוראות לשידוד מערכות ולמחאה חברתית שתקרא תיגר על ההסדרים החוקיים הקיימים לפיהם כל ענייני הנישואים והגירושים מופקדים (ומופקרים) בידי בתי הדין הרבניים.
בלי טובות מהרבנות
השנה ייסדנו את מיזם "חותמים ומתחתנים", המסייע לזוגות להינשא שלא דרך הרבנות, באופן פרטי ובהגנה משפטית מלאה בצורת
הסכמי קדם נישואים, שייתנו לבני הזוג מענה ברגעי משבר, חס וחלילה. נכון, לעת עתה הנישואים אינם מוכרים על-ידי המדינה, ואף יש מי שיפרש אותם כמנוגדים לחוק (ויש שלא) - אבל הגיע הזמן להדיר את הרגליים ממדרגות הרבנות.
אנו קוראים לזוגות צעירים להחזיר לעצמם את האחריות על ההתקשרות הזוגית, ולהוכיח כי אפשר להינשא כדת משה וישראל, גם ללא התערבות גורמים ממסדיים שאינם רלוונטיים ושכשלו בתפקידם. זהו בדיוק המקום שבו אנו רוצים לראות את רבני צהר פועלים.
לפנייה לכתב/ת 
