צפו: שיר ההלל של אריאל זילבר לרב כהנא
אריאל זילבר לא מנסה להיות פוליטקלי קורקט - והוא שר את מה שהוא חושב, גם אם זה שיר הלל למי שמפלגתו הוצאה אל מחוץ לחוק: "הוא היה רב גדול בתורה, והוא צדק"
עוד בערוץ היהדות - קראו:
מאז חזרתו בתשובה, אריאל זילבר לא מנסה להתנחמד למיינסטרים, לתקשורת או לקהל, והולך עם האמירות שלו – גם כשייתכן שהן מגרדת את גבול החוקיות: כך בשיר שהלחין לקראת העלייה המחודשת ליישוב חומש, וכך כאשר זמזם את "לקנות רק מיהודים". לאחרונה פנה אליו ברוך מרזל בבקשה להלחין שיר ליום השנה של הרב כהנא, מייסד תנועת "כך" שהוצאה אל מחוץ לחוק. "הוא אמר לי 'תכתוב מנגינה, אתה היחיד בעניין שלנו שיכול'. אז הוא שלח לי את המילים, ועשיתי את המיטב", אומר זילבר.
המיטב הוליד הספד מולחן שכולו הלל לדרכו של הרב, ונפתח במשפט שאומר אחמד טיבי, דווקא. לאחריו שר זילבר: "הוא פעל ללא מורא, רק לפי ציווי תורה. אמרו שהוא כך אמרו שהוא כך. בלבו בערה אהבת ישראל. הוא ראה את הנולד. צעק, זעק, הזהיר, בארץ הזו יש מקום רק לעם ישראל". והפזמון (כפול שלוש): "כהנא צדק".
"הוצאתי את השיר בששון ובשמחה", זילבר אומר. "אני אוהב לכתוב מוזיקה, ואני חושב שכהנא צדק. אני חושב שהוא היה אדם גדול. כולם אומרים לי 'מה אתה צריך להסתבך, המשפחה שלך סובלת'. אבל אני אומר שצריך להיפטר מגישת דיקטטורת השמאל שעשו ממנו מפלצת. הוא לא היה מפלצת. הוא לא היה פושע. בכנסת יושבים תומכי חמאס ואיש לא אומר מילה".
"עד שהשמאל יישבר"
מאז חזר בתשובה לפני מספר שנים, התקרב זילבר לחסידות חב"ד, אך עוד קודם לכן מצא עצמו בימין של הימין. בתקופת ההתנתקות עבר להתגורר באחד מיישובי הגוש, וכיום הוא תושב גיתית שבבקעת הירדן. אם תשאלו אותו, הערצתו לרב כהנא נובעת בכלל מהיותו רב גדול בתורה, שאמר שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
"כשהוא נבחר כחבר כנסת, כל המפלגות ניסו לגייס אותו", כך זילבר. "הוא אמר שאם יבטיחו לו מקווה בכל יישוב בארץ – יילך איתם. אבל אף אחד לא הסכים. רצו לתת לו הקצבות ומכונית, אבל אותו זה לא עניין. כשיצאו מהמשא ומתן, אמר לו מרזל: תראה איך עמדנו בלחצים. אז הרב כהנא ענה: אי אפשר לשחד אותי. אפשר רק להרוג אותי. והוא צדק.
"אני לא אומר כהנא צדק, אלא כהנא צודק, וזה לא לרוע. הוא רצה לגרש את האויבים, לא את הערבים. יש פה ערבים שהם שומרי שבע מצוות בני נוח, כלומר תושבים שאי-אפשר לעשות להם כלום. אבל מי שאויב, צריך לגרש אותו. אי אפשר לטמון את הראש בחול".
וכששואלים אותו איך זה מסתדר עם החוק, זילבר עונה: "זה די מפחיד לצאת נגד הדעה השלטת, אך צריך לשבור את הדיקטטורה של השמאל בעניין הזה. אני מאמין בקב"ה, והשמאל מתמוסס לאט-לאט – עד שבסוף הוא יישבר".
לפנייה לכתב/ת 
