ארגוני שמאל על הגבלת העתירות: 'סופו של בג"ץ'

הצעת החוק של חברי כנסת מהליכוד, שנועדה להצר את צעדיהם של ארגוני השמאל בעתירות בבג"ץ - מדאיגה את ראשי אותם ארגונים.

עו"ד מיכאל ספרד, המייצג כמה ארגוני זכויות אדם בעתירות לבג"ץ ובהם "יש דין", אמר היום (ד') ל-ynet: "המשמעות היא - סופו של בג"ץ. כל כוחו של בית המשפט העליון הוא ביכולתו לעסוק בעניינים ציבוריים ועקרוניים. לקחת את זה ממנו - ונשארנו עם בית משפט לעניינים מנהליים".

חקיקת הימין - כתבות אחרונות ב-ynet

• טיבי באזכרה לערפאת: עוד יהיה חוק מוות לערבים
  
• חוק מינוי השופטים אושר בוועדה: "מחטף, בריונות"
  
• מורה נבוכים: הכול על חוקי העליון שבדרך
  

היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האדם, עו"ד דן יקיר, התייחס גם הוא להצעת החוק: "הבעיה היא בנושאים שהפגיעה היא בציבור מוחלש, לדוגמה מדיניות שפוגעת בנשאי איידס, שהוועד למלחמה באיידס מעוניין לעתור נגדה - ואין אף נשא שמוכן לקחת על עצמו להגיש את העתירה". לדבריו, "יש כאן המשך של מסע הדה-לגיטימציה נגד הארגונים, שנועד גם לצמצם את הנושאים שמגיעים לבג"ץ ואת עצמאותו של בית המשפט".

בארגוני השמאל חוששים, שאם הצעת החוק - לפיה עמותות יוכלו לעתור לבג"ץ רק בשיתוף הנפגע הישיר - תעבור, הם לא יוכלו להגיש עתירות רבות. כך, לדבריהם, בית המשפט העליון יצטרך לדחות עתירה שהגישה לאחרונה תנועת "יש גבול" נגד השימוש של צה"ל בזרחן. בנוסף תיפסל עתירה של עיר עמים נגד השליטה של עמותת אלע"ד בעיר דוד. "אם החוק הזה היה קיים בעבר, לא הייתה מתקבלת גם פסיקת בג"ץ, בעלת החשיבות ההיסטורית, שמדינת ישראל מרבה להתגאות בה בפורומים בינלאומיים - ואוסרת שימוש בעינויים בחקירות שב"כ", אמר עו"ד ספרד.

אבל לא רק עתירות שעוסקות בפלסטינים עשויות להיפגע מהצעת החוק החדשה. ברשימת הפסולים מצויות גם עתירות כמו זו שהוגשה ב-1999 על-ידי האגודה לזכויות האדם, שביקשה לבטל את ההכרזה על שעת חירום. העותרים טענו כי החוקים שתוקפם תלוי במצב החירום מאפשרים הטלת הגבלות קשות על חופש הביטוי, פגיעה בזכות השביתה, בחופש ההתאגדות, בזכות הקניין ועוד. כל זאת, לדברי העותרים, בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. העתירה הזו עדיין עומדת בבג"ץ

דוגמה נוספת היא עתירה משנת 2002, שהוגשה גם כן על-ידי האגודה לזכויות

 האדם, קו לעובד וארגונים נוספים - בדרישה לבטל את מדינות הכבילה של מהגרי עבודה. למעסיקים. בהחלטה, שניתנה ב-2006, קיבל בג"ץ את העתירה.

גם פסיקתה של השופטת אילה פרוקצ'יה מחודש אפריל, שקבעה כי יש לבטל את "הנוהל לטיפול בעובדת זרה בהריון", לא הייתה עולה לדיון בבית המשפט העליון. ויש גם עתירות הנוגעות כמעט לכל אחד מאיתנו, כמו זו שהוגשה נגד משרד הפנים, בטענה כי הוא לא מוסמך לגבות תשלום בגובה 1,000 שקלים עבור הנקפת דרכון, ממי שדרכונו אבד או נגנב.