שתף קטע נבחר
 

היכן קדושת החיים? השביתה הצליחה, החולה מת

במאבק על שחרור גלעד שליט שולם מחיר גבוה מאוד למען קדושת החיים של החייל החטוף, ופתאום בשביתת הרופאים - כשכולם מודים שיש חולים שמתים - קצת שכחנו את הערך הזה

אירועי הימים האחרונים מעלים לדיון ציבורי וחברתי נושאי יסוד כמו ערכים אזרחיים במדינת ישראל. שביתת המתמחים, למשל, יוצרת שיח שונה סביב סוגיות מהותיות. פתאום, ערכים שנשמעו קודם בראש חוצות "נעלמים".

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

הנה קדושת החיים. מצד אחד, מה בעצם המסקנה מכל הסיפור של גלעד שליט? בפשטות,

שעבורנו חיי אדם זה הדבר הכי קדוש. עד כדי כך קדוש, שאנחנו מוכנים לשלם מחיר כל-כך גבוה כדי להציל נפש מישראל. לא ראינו עמים אחרים מוכנים לשלם כאלו מחירים עבור חיי אדם. כל ילד יודע לדקלם ש"כל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם מלא", וכל מי שבקיא בהיסטוריה היהודית יודע כיצד לאורך כל הדורות - קדושת החיים כפי שבאה לידי ביטוי בהלכה היהודית ובמסורת ישראל - היא ערך עליון.

 

גם ביטוי כמו "פיקוח נפש דוחה שבת" הפך להיות לנכס צאן ברזל, שמבטא סולם ערכים יהודי. עם כל החשיבות והקדושה לשבת, ואפילו ליום הקדוש ביותר - יום כיפור, הרי שאפילו אם יש ספק קטן של פיקוח נפש, מיד מותר לחללם כדי לסייע למי שבסכנה. זה אפילו לא נחשב לחלל, אלא לקדש את החיים, ואת השבת או את יום כיפור.

 

אלא שמצד שני, מגיעה שביתת המתמחים. התפטרות הרופאים והמתמחים מציגה מסר הפוך לחלוטין. כולם מודים שבהחלט יכול להיות שלא רק שאנשים יסבלו, אלא אולי כבר מתו או שימותו כתוצאה מדרך הפעולה של השובתים. 

 

המאבק הוא על דברים חשובים, בהם גם הנושא הכספי, ולכן נראה שאפשר לומר שברגעים אלה ממש אנשים מתים כי, בין היתר, תביעות כספיות כאלו ואחרות לא באו על פתרונן. יכול להיות שעוד כמה ימים הכל יסתדר, אבל את החיים של אלו שמתו בינתיים אף אחד כבר לא יוכל להחזיר. המסקנה העולה מכך לגבי "קדושת החיים" היא די עגומה. מתברר שמאבק מקצועי שיש בו גם השלכות ומשמעויות כספיות - דוחה פיקוח נפש.

 

ואם זו הייתה אמא שלך?

בתקופת הדיון על עסקת שליט מי שהתנגד לעסקה מצא את עצמו עומד שוב ושוב מול השאלה "'ואם זה היה הבן שלך?" על אותו משקל ניתן לשאול את אלו שמודים שייתכן שאנשים ימותו כתוצאה מהשביתה או ההתפטרות שלהם, כיצד הם יענו לשאלה - "ואם זו שתמות בגלל השביתה או ההתפטרות תהיה האמא שלך?"

 

גם בתקופת עקירת גוש קטיף, באחת ההפגנות חסמו מפגינים כבישים כדי לעורר את דעת הקהל הישראלית. ההתקפה על הצעד הזה באה מכל עבר, בכעס אדיר: איך אתם מעזים לחסום כבישים? ואם חלילה היה צריך לעבור אמבולנס עם חולה? קדושת האדמה שלכם חשובה יותר מקדושת החיים של החולה?!

 

אז מתברר שערך קדושת החיים הוא די גמיש. כשצריך - הוא ערך עליון, אפילו במחיר של שחרור אלפי רוצחי תינוקות למען חיי אדם אחד, וכשצריך אחרת - אז בהחלט יכול להיות שאנשים ימותו כי יש עניינים חשובים יותר. כולם צודקים כאן - הניתוח יצליח - אבל החולים כבר מתו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים