טארט פירות: המאהב הצרפתי של רותי
בין מגדל אייפל למוזיאון ד'אורסיי, רותי קינן מצאה את עצמה מתאהבת בקינוח יפיפה: טארט פירות פריזאי, מבריק מבחוץ ועמוס בקרם פטיסייר משובח מבפנים. לנו, כמובן, יצא מזה מתכון פנטסטי
ראיתי אותו לראשונה לפני כשני עשורים, בפאריז. זו היתה אהבה ממבט ראשון ופשוט לא יכולתי להתיק את עיני ממנו, יפיפה שכמותו, שניצב שם, דומם ומפתה, בחברת אחיו לוויטרינה, בפאטיסרי צרפתית קוקטית בלב הרובע השביעי והיוקרתי של עיר האורות.
עוד בערוץ האוכל:
הולי קנלוני: מתכוני פסטה אלגנטיים
מרומניה בגאווה: שקשוקה של ממליגה עם גבינות
אוכלים נהדר בעבודה: עוד רעיונות ללאנץ' במשרד
נכנסתי פנימה, הצבעתי עליו בפני מוכרת אדישה ששלפה אותו מהתצוגה המפוארת, ארזה והגישה לי קופסת קרטון קטנה, מאובזרת בידית נשיאה. "תרצי עוד משהו?" שאלה בלי שאף תו מתווי פניה יצא משלוותו, בעוד ידי הרועדות תרות בארנקי אחר הסכום האסטרונומי שבו נקבה. "לא, תודה", השבתי בצרפתית מוגבלת ובלבי הוספתי "הוא היחיד".
בחדרי השכור פתחתי את האריזה ושחררתי את טארט הפירות המפואר שלי. התבוננתי בו דקה או שתיים ואז, בחוסר ריסון אלמנטרי התנפלתי עליו: עם הידיים, עם השפתיים, עם הפה – בתוך דקות של עונג צרוף נותרתי נטולת נשימה ואחוזת רגשי אשמה.
כפי שניתן היה לצפות מהכתובת שבה נרכש – הטארט הזה היה מושלם לא רק במראה, אלא גם בטעם: מתחת לכסות המהודרת של הפירות המבהיקים, החמצמצים והעסיסיים התחבא קרם פטיסייר קטיפתי ועדין. הקרם, מצדו, קיבל חיזוק ותמיכה מקלתית הבצק הפריכה, שטעמי השקדים והחמאה שלה השתלבו בנאמנות עם ניחוח הווניל (האמיתי!) שלו.
התוצאה - מגניחה
כששבתי לארץ הטבעתי את געגועי בניסיונות חוזרים ושבים לשחזר את אותו הטארט. למרבה הפלא גיליתי, שזו ממש לא משימה מסובכת. אמנם, כדי לעמוד בה בשלמות, צריך לעבור שלושה שלבים לפחות, אבל בסך הכול, היא בהחלט קלה למדי לביצוע וההצלחה כמעט בטוחה.אני מודה, שדווקא בשלב הקריטי, זה של ההנחה הנון-שלנטית כביכול של הפירות על פני הקרם, מעולם לא הצלחתי לחזור על הקומבינציה המאלפת של המקור או דומיו הפריזאיים. אבל התוצאות שהשגתי גבו מחמאות וגניחות הנאה מכל מי שטעמו ממנו, וזה די והותר.
כהרגלי, במשך הזמן אלתרתי גם כמה קיצורי דרך והנחות בשלבים שונים של ההכנה, שלא הולידו תלונות מפי המתכבדים. המתכון שלפניכם אינו חוסך שום דבר משלבי ההכנה המקוריים (למעט הקרם – שזוהי דרך ההכנה הכי קלה שלו, שגם מצליחה, תאמינו לי!). וכדי שלא תאשימו אותי בהסתרת מידע – הנה קיצורי הדרך האפשריים:
1. במקום קרם פטיסייר, אפשר למלא את הטארטים בקרם על בסיס פודינג אינסטנט (לפי ההוראות על האריזה) או – אפילו פשוט עוד יותר – בשמנת מתוקה מוקצפת עם 2 כפות אבקת סוכר.
2. במקום הבצק הפריך – אפשר להשתמש בבצק פריך מוכן.
3. במקום להסתבך עם קומפוזיציות מסובכות הנובעות משימוש בכל מיני פירות, אפשר להעדיף פרי אחד או שניים ולסדר אותם יפה-יפה על פני הקרם, בפרוסות או שלמים (תותים, למשל).
4. מי שמבריק לא עושה לו את זה – יכול לוותר על שלב המריחה בריבה אף כי יש היום בשוק גלזורה מוכנה, קלה לשימוש, המיועדת בדיוק למטרה זו.
טארט תותי-פרוטי
החומרים מתאימים לטארט גדול (בקוטר 25 – 26 ס"מ) או ל-6 טארטלטים אישיים (בקוטר 10 ס"מ בערך)
לבצק:
100 גרם חמאה
75 גרם אבקת סוכר
1 חלמון
2 כפות שקדים טחונים
1/4 1 כוס קמח
לקרם פטיסייר:
3 כפות קמח
4 חלמונים
½ כוס סוכר
גרגרים מ-1 מקל וניל או 1 כפית תמצית וניל אמיתי
2 כוסות חלב
לציפוי הפירות:
1/2 בננה, חתוכה לפרוסות מושרות במעט מיץ לימון (לבל ישחירו)
10 תותים, שלמים או חצויים
אשכול קטן ענבים
1 קיווי, פרוס לפרוסות דקות
1 אפרסמון, פרוס לפרוסות דקות
(ואפשר, כמובן, להשתמש בכל קומבינציה אחרת)
לזיגוג:
2 כפות גדושות ריבת מישמש
אופן ההכנה:
- מערבבים את כל חומרי הבצק ולשים במהירות לבצק אחיד. מצננים במקרר כשעה.
- מחממים את התנור לחום בינוני (180 מעלות). מרדדים את הבצק לעלה בקוטר 30 ס"מ ומרפדים בו את תחתיתה ודופנותיה של תבנית פאי בקוטר 26 ס"מ. דוקרים את הבצק בכמה מקומות ומהדקים על פניו רדיד אלומיניום.
- אופים 10 דקות, מסירים את רדיד האלומיניום וממשיכים לאפות 5 - 7 דקות נוספות או עד שהקלתית זהובה. מוציאים מהתנור ומצננים היטב.
- מכינים את הקרם: מערבבים את הקמח עם החלמונים והסוכר לתערובת אחידה. מוסיפים את החלב בהדרגה, תוך כדי בחישה ומעבירים את התערובת דרך מסננת דקה לסיר קטן. מבשלים על להבה בינונית, תוך בחישה מתמדת עד שמסמיך מאוד. מסירים מהאש ומצננים היטב.
- ממלאים את קלתית הבצק בקרם שהתקרר. מסדרים עליו את הפירות בצורה יפה.
- מוסיפים לריבה 1 כף מים חמים מאוד. מערבבים היטב ומברישים את הפירות.