מנכ"ל צים: "פיטורים - חלק מתוכנית ההתייעלות"
חברת הספנות פנתה לבנקים המממנים וביקשה הקלות בהסדר החוב שנחתם לפני שנתיים, והיא בדרך להסכם נוסף. רפי דניאלי: "כשנסיים לפטר בחו"ל נעשה את זה גם בארץ"
החברה לישראל סוחבת על גבה את החברה־הבת - צים שירותי ספנות, וכפי שעולה מהדו"חות הכספיים שלה לרבעון השלישי - מדובר במעמסה לא קלה עבור בעל השליטה עידן עופר. החברה לישראל חתמה את הרבעון השלישי בזינוק מרשים של קרוב ל־50% ברווח הנקי לרמה של 156 מיליון דולר, אך עיקר תשומת הלב מופנית לצים, אשר פועלת תחת לחצי הבנקים המממנים וצפויה להכריז על הסדר חוב חדש במהלך החודשיים הקרובים.
- הפסד של 66 מיליון דולר לצים ברבעון השלישי
- עובדי צים יקבלו תוספת שכר של 14%
למרות הגידול בנפח הפעילות של צים (עוסקת בעיקר בתחום ההובלה הקווית באמצעות מכולות), היא חתמה את הרבעון השלישי בהפסד תפעולי של 63 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 102 מיליון ברבעון המקביל. עיקר ההאטה מיוחסת לכניסה של מתחרים חדשים לענף, האטה בביקושים ועליה שנתית של כ־40% במחירי דלק אוניות.
לחברת הספנות עומדו בסוף ספטמבר אמצעים נזילים בהיקף של 340 מיליון דולר וזאת לאחר שחתמה את הרבעון השלישי עם תזרים חיובי מפעילות שוטפת בסך 24 מיליון דולר (לעומת 187 מיליון דולר ברבעון המקביל). מנגד ניצב לו לוח הסילוקין שמצביע על פירעונות בהיקף של כ־370 מיליון דולר עד סוף 2012. בדיווח לבורסה מציינת צים כי היא "מתכוונת להכין תוכנית עסקית חדשה לטווח ארוך, אשר תכלול, בין היתר, שינוי במבנה ההון והחוב" .
תוכנית עסקית
צמד המלים "תוכנית עסקית" מסתיר ככל הנראה הסדר חוב אל מול עשרות בנקים זרים שהעמידו לצים אשראי בהיקף של כ־2 מיליארד דולר. רק לפני שנתיים ביצעה החברה הסדר חוב בהיקף של 3 מיליארד דולר, כשבתוך כך נקבעו קובננטים בהם התחייבה לעמוד. בהקשר לזאת, דיווחה החברה כי "צים עומדת באמות המידה הפיננסיות העדכניות שנקבעו עם הבנקים המממנים. עם זאת, מעריכה צים כי לא תעמוד בחלק מאמות המידה הפיננסיות כבר ברבעון הקרוב. לכן, צים פנתה לבנקים הרלוונטיים והושגו ויתורים, תיקונים או הבנות עם מרביתם".
מדובר באמות המידה פיננסיות כגון רווח תפעולי־תזרימי (EBIDTA) מינימלי בו נדרשת החברה לעמוד, יחס מינוף של החוב המובטח, יחס כיסוי ריבית ושמירת נזילות של מעל ל־80 מיליון דולר בכל חודש. מחזיקי האג"ח - גופים מוסדיים כגון הראל ומגדל - שהעמידו לחברה כ־380 מיליון דולר, צפויים להישאר מחוץ לתמונת הסדר החוב. הסכמתם של הבנקים לאפשר הקלות לצים באה לצד דרישה כי החברה לישראל ועופר השקעות יפרצו את רשת הביטחון שהועמדה לרשות צים בעת גיבוש הסדר החוב של 2009. בהתאם לזאת, הזרימו השתיים כ־100 מיליון דולר לצים. "כלכליסט" ערך שיחה עם מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד, מנכ"ל צים רפי דניאלי וסמנכ"לי הכספים:
האם נשקלה החדרת הערת "עסק חי" לדו"חות צים?
ניר גלעד: "החברה עומדת בפירעון הקרן והריבית בתקופה של 12 החודשים קדימה. אני מעריך שרואי החשבון שקלו את זה והחליט שלא היה מקום".
מי הבנקים שמסרבים לספק לכם הקלה באמות המידה הפיננסיות?
אלון רווה, סמנכ"ל הכספים של צים: "דיברנו עם כל הבנקים וקיבלנו את אישורם של הרוב. אנחנו לא צופים קושי מהותי גם בקבלת האישור של שאר הבנקים שנותרו. יחד עם זאת, עד שלא נסיים לא נדע בוודאות".
באילו קובננטים קיים חשש לחריגה ברבעון הקרוב?
רווה: "תיקנו את הקובננטים בצורה שיתאימו לתנאי השוק הקיימים. בקובנטטים שמבוססים נזילות לא הייתה בעיה מלכתחילה, אך בקובנטטים של דו"ח הרווח וההפסד הייתה בעיה. אגב, לא רק אנחנו אלא כל חברות הספנות בעולם."
תזרימו עוד כסף לצים מעבר לרשת הביטחון על סך 100 מיליון דולר שכבר הוזרמו?
גלעד: "הענף שלנו עובר שינוי מהותי והשחקנים צריכים להתאים את עצמם. להערכתי רשת הביטחון מספיקה ואפילו מייצרת עודף".
בעלי האג"ח יהוו חלק מהסדר החוב או התכנית העסקית שמתגבשת?
דניאלי: "אנחנו פורעים את הריבית כסדרה כך שכעת מחזיקי האג"ח בכלל לא במגרש. כרגע אין לנו תכנית מלאה. נצטרך להתאפק עוד חודשיים וחצי".
מה לגבי מהלכי התייעלות – נראה פיטורים בקרוב?
דניאלי: "זה בהחלט חלק מתכנית ההתייעלות שלנו. עשינו את זה בחו"ל ואנחנו עדיין עושים את זה שם ונעשה את זה גם בארץ. אנחנו כבר בשיחות עם ועדי העובדים".
לפנייה לכתב/ת 
