התנ"ך בסרט: שלמה המלך הוא "הסנדק"

חובבי קולנוע ותנ"ך אולי מכירים את המקור וההשראה, אך מבקר הקולנוע יאיר רוה ("פנאי פלוס") מוכן להרחיב את השכלתם הקולנועית והתורנית של כלל הציבור. לפני כשבועיים פתח יד בן צבי את הקורס "איזהו גיבור?", שמציג את גיבורי התנ"ך כפי שהם משתקפים בפרשנות המודרנית. בסוף חודש פברואר ירצה שם רוה על "שלמה המלך ודון קורליאונה: התנ"ך על מסך קולנוע", ויסקור סרטים בהשראת גיבורי תנ"ך.

"התנ"ך מהווה חומר גלם לעולם הקולנוע, מאחר שכל יסודות הדרמה נמצאים בו", מבהיר רוה. "כל מי שקורא תנ"ך יודע לזהות סצינות מוכרות בקולנוע. לרוב הדמיון הוא לא אחד על אחד, אבל אפשר לזהות מאיפה הן 'נגנבו', שכן התנ"ך מאוד נוכח בקולנוע המערבי. אין כל-כך הרבה סרטים שעוסקים בתנ"ך באופן ישיר, כי זה נתפס כמיושן, אבל ברמת ההשראה משתמשים המון בתנ"ך ועושים לו עיבוד בלתי רשמי".

אבהם ושרה ב"ימים ברקיע"

רוה טוען כי הקולנוע עטור בסצינות המעידות לא פעם על ידע נרחב במקורות ישראל. קחו את "הסנדק" כמשל: בנו של דון ויטו קורליאונה, מראשי המאפיה הסיציליאנית בניו-יורק, יורש את אביו המנוח בסצינת הסיום של הסרט. הוא מוכתר כראש "הפמיליה", ומחסל את כל מתנגדיו - ובהם אחיו.  

לדברי רוה, קשה שלא למצוא את המקבילה התנ"כית ממנה נשאבה ההשראה: שלמה המלך שיורש את אביו והורג את אחיו אדוניהו, את יואב שר הצבא של אביו, ואת שמעי, בן משפחתו של שאול שקילל את אביו. הוא אף מגרש את אביתר הכהן.

"דוגמה נוספת היא סצינת הפתיחה של הסרט 'ימים ברקיע'", רוה אומר. "יש רעב בארץ, וכולם נודדים לארץ שיש בה שפע. הגיבורים מתחזים לאח ואחות כדי להתחבב על המלך, ומזכירים את סיפורם של אברהם ושרה בספר בראשית, שעוזבים את הארץ בעקבות הרעב, ומחליטים להתחזות לאח ואחות כדי שלא להסתבך עם אבימלך. בהמשך הסרט הולך למקומות פחות תנ"כיים, אבל נקודת המוצא דומה".

ספילברג במעמד הר סיני

רוה רואה בסטיבן ספילברג את אחד היוצרים היהודים המעניינים בקולנוע כיום. "בתחילת דרכו כיוצר היו לו השפעות תנ"כיות, אבל הן היו בעיקר ויזואליות, ולא נבעו דווקא מהיותו יהודי", הוא אומר. "בסרט 'מפגשים מהסוג השלישי' יש זיקה גדולה למעמד הר סיני".  

בתחילת הסרט נוצר דיאלוג סביב סרט אחר, "עשרת הדיברות". האקדח המעשן - במקרה הזה, מעמד הר סיני - מופיע בסופו בגרסה מודרנית: "יש לנו הר עם עננים וברקים. בני אדם וחייזרים מתקשרים באמצעות צלילים שמזכירים את השופרות, וממחישים את מה שנאמר על מעמד הר סיני 'לראות את הקולות'. בסופו של דבר, דרייפוס כמו משה רבינו, עולה השמיימה".

ספילברג של אחרי "רשימת שינדלר" מתקרב ליהדות מתוך מה שנראה לרוה כלימוד. "בסרטיו האחרונים אני מרגיש רמזים לתוכן יהודי. ב'מלחמת העולמות', למשל, יש קטסטרופה עצומה המזכירה את המבול בימי נח, כעונש לכדור הארץ. הגיבור (טום קרוז) חייב לשרוד".

"יהודי טוב" יודע תלמוד

ספילברג הוא רק דוגמה יהודית אחת לקולנוע שמדבר תנ"כית. רוה מביא את האחים ג'ואל ואיתן כהן כדוגמה נוספת לבקיאות פנומנלית, כדבריו, בטקסטים יהודים. "הם רומזים לסוגיות תלמודיות כאילו הם לומדים כל יום את הדף היומי", הוא אומר.  

"זה מתבטא בסצינות קטנות, כמו למשל בסרטם 'יהודי טוב', שם הם מציגים ויכוח בין שני שכנים - איפה נגמר שטח החצר של האחד, ומתחיל השטח של השכן; סוגיה תלמודית שמופיע במסכתות בבא מציעא ובבא בתרא. גם הסיפור העיקרי של הסרט שאוב מהמקורות, ושאוב למעשה מסיפורו של איוב: אדם שחווה משבר, הולך למצוא הסבר אצל הרב, שלא נותן לו תשובה ומעביר אותו לרב בכיר ממנו, וזה עושה אותו הדבר.

"תוך כדי חיפושיו אחר תשובה, מתעוררות אצל הגיבור מיני בעיות רפואיות, ונדמה כי הוא הולך למות. סביבו מתים אנשים באופן טראגי, וכל חייו מתפרקים לנגד עיניו. המעניין הוא שאיוב גר בארץ עוץ, ולכן לאורך כל הסרט יש רמזים לקוסם מארץ עוץ. סופו של הסרט - עם סופת הטורנדו (ולא במקרה) - אינו ברור. האחים כהן עושים שימוש באבסורד, וזה מאוד יהודי, שהרי גם יהודי שאינו מאמין יודע כי בחיים יש מציאות אבסורדית שבה צדיק ורע לו".

התרבות הישראלית התגרשה מהתנ"ך

לעומת אחינו בתפוצות הגולה, הרי שעם היושב בציון גילה את ההשראה שבתנ"ך רק לאחרונה. "התנ"ך נכתב בעברית, ומספר על דוברי עברית שחיו כאן, אך התרבות הישראלית התגרשה מהתנ"ך", רוה אומר. "אני מנסה להראות איזה סרטים גדולים אפשר לעשות ממנו. יש לציין שבשנים האחרונות יש התעוררות מסויימת - בין אם לתנ"ך ובין אם לתלמוד ולסיפורי חז"ל. אגב, שני המקורות האחרונים נמצאים בשימוש אצל יוצרים ישראלים, בעוד היוצרים ברחבי העולם עוד לא ממש גילו אותם".

רווה מביא כדוגמה את הסרט "חופשת קיץ" שיצר דוד וולך, תלמיד ישיבה שעזב את העולם הדתי – ובסרט מלא כעס מתחשבן עם האל, המיוצג בסרט על ידי אביו. "למרות הכעס על כך שהאל-האב לא מתנהגים כמו שצריך, אני רואה בסרט כמות עצומה של אמונה", אומר רוה. "יש שם שני נרטיבים

יהודים שנדיר למצוא בסרטים ישראלים: עקידת יצחק ומצוות שילוח הקן".

הגמרא מספרת אודות אב שמבקש מבנו לעשות את מצוות שילוח הקן כדי לזכות בשתי המצוות שעליהן מבטיח המקרא אריכות ימים, אך הילד מת, והיא תולה את התפקרותו של אלישע בן אבויה, מגדולי הדור, באירוע הזה. "זה קצת מזכיר את הסיפור האישי של וולך, שמשתמש באופן נפלא בטקסט של חז"ל כדי להגיד שהוא לא רוצה להיות חלק מהעולם הזה", רוה אומר.

היכולת שלך לזהות סצינות תלמודיות ומקראיות בסרטים, מעידה שגם לך יש ידע לא מבוטל.

"אני לומד כי אני רוצה להיות גדול כמו האחים כהן", רוה אומר. "אני משתדל ללמוד דף יומי ופרשת שבוע. אך מאחר והבקיאות שלי בקולנוע גדולה מזו שבתורה, הרי שבכל פעם שאני נתקל באירוע תנ"כי שדומה לסצינה קולנועית, אני אומר לעצמי: 'רגע, ראיתי את הסרט".