הפקת "ג'ון קרטר": לחצות אוקיינוס בדרך למאדים
אנדרו סטנטון יצא מאולפני פיקסאר לעולם האמיתי כדי לביים את "ג'ון קרטר" - סרט המדע בדיוני המשלב לייב-אקשן עם אנימציה. תהליך ההתאקלמות לא היה קל. "צילמנו שני סרטים שונים וחיברנו אותם", הוא מספר ומשיק טריילר, שמוצג בפניכם
אדגר רייס בורוז אולי מוכר ביותר כאיש שיצר את דמותו של טרזן, אבל עוד לפני מלך הג'ונגל, בשנת 1912, הוא הצית את הדמיון של רבים עם דמותו של ג'ון קרטר - חייל לשעבר, שאיבד את כל היקר לו במלחמת האזרחים האמריקנית ומוצא את עצמו בטעות על אדמת מאדים. דרך הקשרים שלו עם חלק מהיצורים על מאדים וסיפור אהבתו לנסיכה הבורחת, דז'ה טוריס, הוא מגלה את עצמו מחדש, את האנושיות שבו ומצליח להציל את הכוכב.
- ג'ון קרטר והצד האפל של המאדים
- טרזן של הקולנוע: לא רק ג'וני ווייסמילר
- מנהל פיקסאר לסיטר: "הדמויות של פיקסאר חברות שלי"
מאז 1912 ועד היום עורר הספר השראה בכמה מהסופרים ויוצרי הסרטים המפורסמים ביותר בעולם, החל מג'ורג' לוקאס ו"מלחמת הכוכבים" שלו ועד לג'יימס קמרון ו"אווטאר".
לאחר נסיונות לא מעטים להביא את ספורו של קרטר למסך הגדול ומאה שנים לאחר צאת הספר הראשון, יעלה לאקרנים במרס 2012 הסרט "ג'ון קרטר". מי שאחראי על האדפטציה הקולנועית כולה הוא אנדרו סטנטון, תסריטאי ובמאי של סרטי אנימציה ואחד מאנשי המפתח של 'פיקסאר'. סטנטון זכה באוסקר לסרט אנימציה על "למצוא את נמו", ו"וול E", אותם ביים וכתב. סטנטון גם לקח חלק בכתיבת "צעצוע של סיפור" ו"מפלצות בע"מ" והפיק את "למעלה" ו"רטטוי".
יוצא לחיים האמיתיים
אין ספק שזוהי שעת מבחן לבמאי עטור הפרסים. לא רק שהוא מבקש ליצור עולם חדש ובדיוני על המסך ולהחיות דמות ספרותית בעלת מעריצים רבים, אלא שזהו הסרט החי הראשון אותו הוא מביים. בנוסף, השמועה אומרת כי עלות הפקת הסרט הגיעה לסכום האסטרונומי של 250 מליון דולר (דומה מאוד לזה של "אוואטר") כך שהלחץ המופעל עליו מכיוון אולפני 'דיסני', השותפים שלו למיזם הזה, הוא לא קטן.
לקראת השקת הטריילר, סטנטון בן ה-47, משדר התלהבות וזו ניכרה בין העיתונאים שנכחו בפרזנטציה המיוחדת שלו בלונדון. "ההיכרות שלי עם ג'ון קרטר היתה דרך חוברת הקומיקס של 'מארבל', משנות השבעים", סיפר סטנטון. "זה הוביל אותי לספר ורק אז גיליתי שיש 11 ספרים, אותם קראתי לאורך כל שנות התיכון. לא יכולתי לחכות ולראות מה הדמות הזו תעשה הלאה. משהו קצת כמו 'הארי פוטר' של ימינו. ואז עזבתי את זה. מעולם לא הסתכלתי עליהם שוב עד שהייתי בסוף שנות העשרים לחיי. עבדתי כבר ב'פיקסאר' והאמת היא שתמיד ציפיתי שמשהו יהפוך את הסדרה הזו לסרט".
שנים אחר כך ותוך כדי העבודה על "וול E", גילה סטנטון שחבריו, מייקל שייבון (הסופר והתסריטאי) ומארק אנדרוז (שעבד איתו בפיקסאר), חולקים את אותה תשוקה ואהבה להרפתקאותיו של ג'ון קרטר. הטריו חברו ב-2006 לכתוב תסריט לסרט שיבויים על ידי סטנטון. לתפקיד הגיבור לוהק טיילר קיטש, בחירה שיכולה להיראות מעט תמוהה שכן מדובר בשחקן כמעט אנונימי עליו מוטלת האחריות האדירה של הפיכת הסרט להצלחה.
צפו בטריילר של "וול E", יצירת המופת של סטנטון
"היה לי מזל ש'וול E' רק יצא וכך כל מי שרציתי לדבר איתו הסכים לדבר איתי. דיברתי עם כולם. אפילו עם אנשים שלא חשבתי שיסכימו להפגש", מנמק סטנטון את בחירתו. "אבל שנים קודם לכן צפיתי בסדרה אמריקאית שנקראת 'Friday Nights Lights', על קבוצת פוטבול בתיכון בטקסס, וצפיתי בקיטש. חשבתי שיש בו משהו שמאוד מתחבר לי לג'ון קרטר".
כשסטנטון גילה שקיטש הוא בסוף שנות העשרים לחייו, הוא ידע שהוא מצא את הגיבור שלו. הרי שון קונרי והאריסון פורד היו בשנות השלושים המוקדמות לחייהם, כשעשו את "ד"ר נו" ואת "מלחמת הכוכבים". ליהוק יתר הדמויות בסרט, אומר סטנטון, היתה סיבה טובה להביא לעבוד עמו את חלק מהשחקנים האהובים עליו כמו לין קולינס בתפקיד הנסיכה, ווילם דפו כחוצן ממאדים, סמנת'ה מורטון, ג'יימס פורפוי, דומיניק ווסט, תומאס היידן צ'רץ' ומארק סטרונג כנבל האולטימטיבי.
המראה של הסרט היה עוד דבר שעמד לנגד עיניו של סטנטון. הבמאי הדגיש שמה שהיה חשוב לו בעניין הוא שהקהל באמת יאמין שמאדים הוא מקום קיים ונושם. "השאלה היתה איך אנחנו מעניקים את ההרגשה הנכונה לכוכב ותיק יותר משלנו, שיש לו הסטוריה יותר משלנו והוא בעקרון בסוף ימיו", אומר סטנטון.
"לא רציתי שזה יראה סינטתי, לא רציתי שזה יראה כמו משחק וידאו. אחד הרעיונות שהיו לנו היה למצוא מקומות עם מאסה של שטח כזה שלעולם לא ניתן היה לבנות, כמו מדבר יוטה, ואז עם קצת פוטושופ הפכנו את זה למאדים שלנו דבר שהתברר כנצחון ענק. ברגע שהעיניים רואות על המסך משהו שהוא יותר אמיתי מאשר מהונדס, זה כבר יוצר תחושה יותר ריאלית ומהימנה".
מאדים בלי בושה
מחמשת הקליפים שהוקרנו בפנינו העיתונאים, ניתן היה להתרשם שסטנטון הצליח להשיג את מה שהוא חיפש מבחינת הויזואליות. לצד קטעי פעולה עוצרי נשימה, הצליח הבמאי לשלב בסיפור הומור. "מהלך העבודה על הסרט החי היה יותר דומה למהלך העבודה על סרט אנימציה ממה שציפיתי שיהיה.
"ההבדל הגדול ביותר היה בפיזיות של העבודה, שעבדתי בחוץ. ידעתי שזה יהיה ספונטני - הפוך מאנימציה - אבל מהלך קבלת ההחלטות בדרך לתוצאה הסופית על המסך לא שונה. זה היה כמו לצלם שני סרטים שונים: הראשון, במהלך 2010, היה צילום של סרט פעולה, ואחריו יצירה די נפרדת של סרט אנימציה. בסוף חיברנו את שניהם ביחד".
אולם הדרך לתוצאה הסופית היא ארוכה ופתלתלה, כפי שמודה סטנטון, שביקש לצלם מחדש מספר קטעים ב"ג'ון קרטר" אחרי השלמת הצילומים הראשוניים. "בפיקסאר מצלמים כל סרט מחדש כארבע פעמים. אנשים תוהים מה סוד הקסם של פיקסאר אז זה פשוט זה. אין פה שום תגלית מדהימה, אלא פשוט רציונאליות. אני מבין שיש פה פן כלכלי וסרט חי הוא לא אותו דבר כמו אנימציה אבל, לעזאזל, אני אצלם את זה כמה פעמים שיתנו לי, כי אני לא מוצא בזה שום דבר מביך.
"צריך הוא להיות מסוגלים לאזן בין הצד הכלכלי לבין האמנות ולא לפחד להכשל בפעם הראשונה. התוצאה על המסך היא לא תמיד כמו בתסריט. זו חיה אחרת. אם זה מה שההיסטוריה מלמדת, אז למה לא להתכונן לזה קודם?".
מדבריך עולה שהיה לך קשה לצאת מהעולם של 'פיקסאר' לעולם האמיתי?
"לחלוטין. בחוץ העולם מאוד לא יעיל. ידעתי שכך זה יהיה, אבל זה היה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי, אבל למדתי שאם אתה מלא תשוקה ואנשים אוהבים את הרעיון שלך,
ויראו שאתה נלחם עבורו, אז כולם מצטרפים אליך. לא יכולתי לתקן את כל התהליך המסורבל והדפוק של איך סרטי פעולה נעשים, אבל הצלחתי במלחמה להשיג על המסך את מה שתכננתי ותוך כדי למדתי המון.
"אני אוהב להשתמש באנלוגיה שזה בערך כמו לעלות על סירת מפרש ולחצות את האוקינוס. זה לא קל, ואתה יודע שיהיו ימים יפים עם קשתות ודולפינים ולעומתם יהיו ימים נוראיים עם מונסונים וגלים ואתה חותם על זה. אתה חותם על הרפתקה שלא תקבל בשום דרך אחרת".
