ככל שהעמלה נמוכה יותר, הביצועים גבוהים יותר

איך מונעים את מרדף הציבור אחרי התשואות? על פי מחקר שפרסם בנק ישראל לפני מספר חודשים, החוסכים בקופות הגמל בוחרים להעביר כספים לקופות על-סמך ביצועיהן בחודשים האחרונים, למרות שמדובר במכשיר לחיסכון ארוך-טווח. לדברי פרופ' צבי וינר, ראש התמחות במימון באונ' העברית, הבעיה טמונה במחסור בייעוץ פנסיוני לציבור. "ככל שהייעוץ יהיה יותר אישי ולא יהיה מבוסס רק על מעביד או סוכן, כך ייטב המצב".

• "מצאנו ליקויים במערך הייעוץ הפנסיוני" 
• חוסכים וחוששים: קופות הגמל ישחזרו המחדלים?
  

"מדובר במשהו לטווח ארוך ולכן אין שום סיבה להיות שמח על תוצאות חיוביות בקופה, אחרי כמה חודשים". וינר הוסיף כי "כמו בבנקים גם בפנסיה צריך להסתכל על נכסים אל מול ההתחייבויות - השאלה של החוסך צריכה להיות האם שינוי מסויים בשוק (ההון) יאפשר לי להגדיל את הצריכה בעת שאני אפרוש".

לטענת וינר, על פי מחקרים שנערכו, יש קשר גם בין דמי הניהול הנגבים לבין התשואות: "ככל שהעמלות נמוכות יותר כך הביצועים גבוהים יותר", הוא אומר. לדבריו, גופים שהשיגו תשואות גבוהות יחסית, מרשים לעצמם לגבות דמי ניהול מופרזים תחת סיסמאות כגון "שהם הטובים ביותר ולכן שווה לשלם יותר מאחרים", אולם העובדה שהשיגו תשואה גבוהה על פני קופות דומות היא מקרית בהחלט ואין בזה דבר בכדי לנבא משהו לגבי התשואות של הקופה בעתיד. למעשה, בטווח הארוך הוכח שדווקא גופים שגבו דמי ניהול נמוכים, השיגו תשואות עודפות על אחרים.

יש לחץ על גופים לייצר תשואות לקידום מכירות

לדברי רמי דיין, משנה למנכ"ל כלל ביטוח, סוגיית התאמת הגיל, נכונה, אך היא אינה פותרת את הבעיה. "הבעיה היא שגם אז שופטים אותך לפי התשואה. למרבה הצער התשואות לטווח הקצר משמשות לקידום מכירות. אין ספק שזה יוצר לחץ על הגופים לייצר תשואות גבוהות, לדעתי הגופים הגדולים לא מתנהגים בצורה הזו, אבל אין ספק שזה יצר אווירה ולחץ.

"גם העיתונות מוסיפה לזה לא מעט שמן בכותרות פופוליסטיות שמשפיעות. אנשים שמקבלים את ההחלטות הללו יוצרים לעצמם נזק. בסופו של יום הם יקבלו תשואה נמוכה יותר".