שתף קטע נבחר
 

עובדי היי-טק: האושר מקניות ומשכר גבוה

התדמית הנוצצת שיש לרבים על עבודת ההיי-טק מתעלמת לעתים מהצדדים הרעים שלה: ישיבה בתוך הקובייה כמו גם אחידות בסוג הרכב, גורמים לנזקים גדולים לעובדים מבחינה פסיכולוגית. הפתרון שמציעים הפסיכולוגים, מסביר למה ההיי-טקיסטים אוהבים כל כך לעשות קניות

מה קורה לזהות העצמית של עובד היי-טק ישראלי? זוהי שאלה בעלת השלכות פסיכולוגיות וסוציולוגיות, אבל מסתבר שגם צרכניות. מצד אחד, היכולת להשתלב בתעשיית ההיי-טק היא גורם לגאווה ומכונית ליסינג עם לוגו של חברה עשויה להוות עבור אחדים סמל סטטוס – שייכות לאותו מעמד מצליח בתעשייה הישראלית. מצד שני, משהו באחידות שנוצרת בתנאי העבודה ואף בתנאי הרווחה, שוחקת את תחושת העצמי האינדיבידואלי ודווקא פוגעת בדימוי העצמי הייחודי.

 

 

מסתבר שלתחושה הזו יש גם סימוכין. בסקר שערך מועדון הצרכנות של עובדי חברות ההיי-טק, "הייטק זון", בו השתתפו כ-2,100 עובדי חברות, הם נשאלו באיזו מידה הם חשים שהלוגו על גבי רכבם פוגע בתחושת הזהות האינדיבידואלית שלהם.

 

מנתוני הסקר עולה כי כ-20% מהם הביעו מורת רוח מקיומו של הלוגו של החברה על מכוניתם והשיבו שכלל לא נותרה להם תחושת אינדיבידואל. כ-40% נוספים השיבו שקיומו של הלוגו שוחק במעט את תחושת האינדיבידואליות שלהם. יחד, מדובר ב-60% מעובדי ההיי-טק שמרגישים שמשהו בתוכם נגזל מהם והם רוצים אותו בחזרה.

 

 


תחושת עובד ההיי-טק

תחושת העובד
האם הלוגו שוחק את תחושת האינדיבידואל שלך?   מספר עובדים
כלל לא נותרה בי תחושה כזו 20% 420
שוחק מעט 40% 840
כלל אינו משחק תפקיד 40% 840

 

דגן רונן, מנכ"ל משותף במועדון, מציין כי "ייתכן שתשובה זו משקפת סוג של התרסה וייאוש לנוכח תחושת 'המטחנה האנושית' – עבודה בהיקף שעות גבוה במיוחד ביחס לענפי תעשיה אחרים, כשהשכר אמנם מתגמל יותר, אולם המערכת מטבעה, שיוצרת שוויון בין הפרטים בקבוצות בתוך הארגון, מקטינה בכך את האפשרות לזיהוי ייחודי של אדם מסוים".

 

לדבריו, תחושת הבלעדיות והאקסקלוסיביות נעלמת וישיבה בתוך הקובייה כמו גם סממנים גרפיים כגון אחידות בסוג הרכב ובכלל זה, קיומו של לוגו אחיד על כלל הרכבים, מגדילים לכאורה את תחושת אובדן האני.

 

החברה שמציפה אותנו בפרסומות כבר שכנעה אותנו מזמן שהדרך אל האושר, אל הגאווה ואף אל תחושת הייחוד עוברת דרך הכיס. נראה שגם עובדי ההיי-טק מיישמים עקרון הזה - על פי הסקר.

 

כשנשאלו מה הם עושים על מנת להגביר את תחושת הייחודיות שלהם, הם תארו רכישות של מוצרי פנאי, תחביבים, ספורט אתגרי וטיפוח המראה החיצוני.

 

הבדלים ניכרים בין גברים ונשים

כ-32% מקרב הגברים השיבו כי הם רוכשים גאדג'טים ייחודיים שמכילים טכנולוגיות מרתקות וחדשניות ששימוש בהם מייחד אותם לדעתם על פני יתר חבריהם, זאת לעומת כ-23% מקרב הנשים שהשיבו כי באופן הזה הן שומרות על ערכן העצמי הייחודי.

 

כ-29% מהגברים השיבו כי הם לוקחים חלק בפעיליות שכרוך בהם משום סיכון כלשהו, כגון ספורט אתגרי וזאת לעומת 21% מהנשים.

 

כ-38% אחוז מהנשים השיבו כי הן משתדלות לרכוש פרטי לבוש ואקססוריז ייחודיים שמקהים ולו במעט את היטשטשות הייחוד שלהם על פני יתר הנשים בארגון. בקרב הגברים, רק כ-20% רואים בלבוש כאלמנט שמבדל אותם על פני חבריהם.

 

כ-23% מקרב הנשים העידו כי הן רוכשות פרטים ייחודיים לצורך עיצוב החלל בו הן גרות באופן שנותן מענה נגדי לקו העיצובי האחיד שמאפיין את תפיסת עיצוב החלל במקום עבודתן. גם אחוז ניכר מהגברים מוצא באופן זה את תחושת הייחוד שלו - כ-18%.

 

יתרת המשיבות, כ-13%, השיבו כי הן משתדלות לגוון את התספורת באופן תדיר על מנת להתמודד עם תחושה זו, וזאת לעומת כאחוז מקרב הגברים שמוצאים בספר משום נחמה לתחושת האובדן.

 


איך שומרים על בידול?

איך שומרים על בידול?
אלמנט נשים גברים
רכישת גאדג'טים 23% 32%
פעילות מסוכנת 21% 29%
רכישת אקססוריז 20% 20%
פרטים לעיצוב החלל 23% 18%
תספורת ייחודית 13% 1%
סך הכל 100% 100%

 

הניכור, הו, הניכור

"אינני מתפלא על נתוני הסקר, שכן אובדן תחושת הזהות מוצאת מענה באמצעות רכישת מוצרים כאלו ואחרים, תוך שהיכולת של העובד לחוש ייחוד באמצעות שימוש בכספו, מקבלת תפקיד מרכזי. רכישת המוצרים הופכת להיות כלי משמעותי לכיסוי של תחושת האובדן", אומר ערן שי, פסיכולוג ארגוני חברתי ומנכ"ל מכון כריזמה העוסקת ביעוץ והדרכה לחברות.

  

מה ההשלכות שיש לאובדן תחושת האינדיבידואל על תפקודו של העובד?  

"אובדן תחושת האינדיבידואל יוצרת תחושת ניכור בקרב העובד, כמו גם הרגשת זרות ואי שייכות בגדר 'האדם ליד המכונה'. תחושות אלו גוררות לא אחת היווצרות של תחושות שעמום בקרב העובד. דעתו מוסחת והוא נוטה לחפש ריגושים באמצעים שונים כגון גלישה באינטרנט, תוך אובדן הריכוז, המשפיע באופן ישיר על תפקודו ותפוקתו".

 

"חברות שלא השכילו להבין את ההשלכות שיש לעבודה בתוך המטריקס על תחושת האינדיבידואל של העובד, נאלצות להתמודד עם שיעור גבוה של תחלופת עובדים, שגובר גם בשל רצונו של העובד לחזור ולחוש את תחושת הייחוד, באמצעות מעבר לחברה אחרת, שם הוא מקווה למצוא שוב את זהותו שנעלמה", מוסיף שי.

 

האם זה משפיע גם על תפקודו מחוץ לגבולות העבודה?

"ההשלכה של תחושה זו אינה מסתכמת בהשפעה על תפקודו בעבודה, שכן בערבו של יום, הוא שב לביתו כאדם פחות מסופק, עם טרדות הטורפות את מנוחתו ועם משאבי אנרגיה מדולדלים, המהווים תשתית יציבה לכניסה לתוך מצבי משבר. את אותו ואקום שנוצר בשל אובדן תחושת הייחוד, הוא ינסה למלא באמצעות חיפוש הייחוד והמרגש מחוץ לגבולות המסגרת בה הוא חי, הכל על מנת לתת מענה לתחושה המתסכלת של חוסר התוחלת".

 

"מכאן ועד לערעור היציבות של התא המשפחתי – המרחק הוא קטן, שכן תחושת חוסר הסיפוק מחלחלת אט אט לתוך מרקם מערכת היחסים ופורמת לאט אבל בטוח את מארג הקשר הזוגי".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אובדן זהות
צילום: Shutterstock
דימוי עצמי משתולל
צילום: Shutterstock
דגן רונן: תחושת מטחנה אנושית
מומלצים