אדריכלות של מחאה: פתרונות הדיור של העתיד

האוהלים כבר קופלו משדרות תל אביב והדשא כבר הספיק להוריק בהן מחדש, אך בזמן שהכותרות מספרות על קיפאון בשוק הנדל"ן - פתרון אמיתי לבעיית המגורים בישראל לא ממש נראה באופק. רגע לפני שהכותרת "דיור ציבורי" חוזרת למגירה, "סניף הצעירים" של "עמותת האדריכלים" מציג פתרונות לסוגיות השונות בתחום המגורים: צפיפות, איכות סביבה והתמודדות עם המרחב העירוני הקיים. איך עושים את זה?

"אני מאמין שצריך לשבור את מעגל הקסמים שבו הקבלנים לא מעזים לנסות שום דבר חדש וכך גם הצרכנים מכירים רק סוג אחד של צורת מגורים עירונית", מסביר האדריכל יובל אצקסון, מאוצרי התערוכה, "מספר קטן יחסית של פרוייקטים חדשניים יספיקו בשביל להרחיב את טווח האפשרויות ולמשוך את שוק המגורים כלפי מעלה". עכשיו רק צריך שמישהו יבחר ויחליט. קבלו הצצה ראשונית לחלק ממה שיכול לחכות כאן בארץ, ממש מעבר לפינה:

קיבוץ בעיר: בונים לגובה ומשאירים לכולם

הפרויקט: "על גגות תל אביב" של מעין קראוס. תוכנן במסגרת סטודיו מגורים, שנה ב', אוניברסיטת תל אביב.

הרעיון: במדינת ישראל בשנת 2011 יש יותר מדי אנשים שרוצים לגור בתל אביב, ולעיר יש מעט מידי דירות להציע להם. הפרויקט מציע לבנות על גבי הבתים הקיימים בעיר דירות חדשות, קטנות יחסית, שבנויות מחומרים זולים ומשאירות את הגג הקיים כאזור משותף לדיירי כלל הבניין.

יכול לפתור: כולם רוצים לגור ב"עיר ללא הפסקה", אבל פשוט אין בה מקום לכולם. יוזמה כזו יכולה להכפיל את היצע הדירות ולהוזיל את מחירי השכירות המופקעים בעיר. שווה בדיקה.

הבעיה היא ש: פרויקט כזה מצריך שיתוף פעולה מצד בעלי הדירות, קצת כמו במצב של תמ"א 38, ולא מעט בירוקרטיה.

כולנו אקירוב: מוציאים את המגדלים אל העם

הפרויקט: "Allenby streetower" של האדריכלית איה רוזנוולד. תוכנן במסגרת פרויקט גמר, שנה ה', טכניון.

הרעיון: מגדלי המגורים בישראל הם לרוב בחזקת "מגדלי שן" מנותקים מהעיר ומהרחוב, וכמובן שאין באפשרות מרבית האזרחים אפשרות לקנות בהם דריה. המגדל כאן מאפשר את הקיום של דירות בסדרי גודל שונים, קטנות וגדולות, זו לצד זו כשאזורי השירות בבניין הם בעצם חלק מהרחוב ולא סגורים בתוכו כמו במגדלי היוקרה השנויים כל כך במחלוקת.

יכול לפתור: בניה נכונה של מגדלים, כזו שמנצלת בצורה נכונה את הקרקע היקרה והמצומצמת בעיר, מאפשרת הקמת מספר רחב של יחידות דיור ומייצרת צפיפות גבוהה.

הבעיה היא ש: שוק מגדלי המגורים בארץ נשלט בידי היזמים והקבלנים ומה לעשות שדירה במגדל נתפסת כסמל סטטוס שלקוחות רבים יסרבו לוותר עליו.

בעזרת האדריכל: החצר החדשה של בני ברק

הפרויקט: "גוונים של שחור" של האדריכל יוסי שור. תוכנן במסגרת פרויקט גמר, שנה ה', טכניון.

הרעיון: בני ברק היא העיר הכי צפופה בארץ עם אוכלוסיה שהיא ברובה חרדית. הפרויקט מציע הקמת בלוק מגורים עירוני, שמוגדר על ידי הרחובות הקיימים, ומשתלב בתוך המרקם האורבאני הקיים ומייצר חצר פנימית. המבנה מציע מגורים לצד הפונקציות הציבוריות להן החברה החרדית זקוקה, מבית כנסת ועד ישיבה.

יכול לפתור: המבנה מציע למקם את כלל הפונקציות במקום אחד: מגורים, מסחר ותעסוקה וחוסך בשטח ציבורי, בלי לבנות בנייה גבוהה מידי שתתבדל משאר השכונה.

הבעיה היא ש: שיטת הבנייה הנוכחית בארץ מגדירה לרוב אזורי מגורים בנפרד ואזורי תעסוקה ומסחר בנפרד. תוסיפו לזה את העובדה שבלוק מגורים שכזה פונה לאוכלוסייה מאוד מסוימת וקיבלתם בלאגן רבתי.

משכירים את המטבח: לגור בתוך חדר שינה אחד

הפרויקט: "בית הטטריס" של מיה אלבק. תוכנן במסגרת סטודיו מגורים, אוניברסיטת תל אביב.

הרעיון: צעירים רבים ולא מעט סטודנטים שרוצים לגור בתל אביב, שוכרים בדרך כלל דירות קטנות. מכיוון שרובם בכלל לא נמצאים ברוב שעות היום בדירה, המרחב הציבורי סביבם לא מנוצל. הפרויקט הזה מציע דרך חדשה של תכנון כשחדרי השינה הם יחידה פרטית ששייכת רק לאדם אחד, וחללי האירוח והעבודה הם מקומות משותפים שניתנים להשכרה.

יכול לפתור: מדובר בפתרון שמתקבל על הדעת לסטודנטים ולצעירים שמבקשים לחיות חיי שיתוף אבל לא רוצים לגור במעונות ולהיות מנותקים מהעיר.

הבעיה היא ש: פרויקט כזה מיועד לאנשים שמבקשים לגור במקום מסוים לפרק זמן קצר שלא על מנת להשתקע בו, כך שלא ממש משתלם ליזמים המעוניינים למכור דירות ולא להשכיר אותן.

עור חדש לבניין: מוסיפים עציצים במרפסת

הפרויקט: "עור ירוק" של האדריכלים ד"ר עינת קליש רותם וארי נשיב. תוכנן במסגרת תחרות בנייה ירוקה שאורגנה על ידי המשרד להגנת הסביבה.

הרעיון: בארץ יש לא מעט מגדלי מגורים ישנים שנבנו בעשורים המוקדמים של המדינה והפכו עם הזמן למפגע אסתטי בכל עיר ועיר. ההצעה של צמד האדריכלים מאפשרת להוסיף למבנה מערכת חדשה שמורכבת מגינות, מרפסות ומערכת סולארית על הגגות שעוטפת את החזיתות הקיימות וצובעת אותם בירוק ומשפרת את איכות חייהם של התושבים. על הדרך היא גם הופכת את העיר למקום יפה ואקולוגי יותר.

הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"

יכול לפתור: ההצעה תהפוך מבני מגורים שנבנו מתוך צרכי השעה, בצורה משעממת ולא אסתטית, למבנים ירוקים ונעימים למראה ותעניק לתושביהם פינה ירוקה בסמוך לבית ותעלה את ערך הדירות.

הבעיה היא ש: חלק גדול מהאנשים שמתגוררים במבנים האלה אינם בעלי אמצעים ולא ממש יוכלו להשקיע מכספם לצורך שיפור מראה המרחב הציבורי.

לגור בתוך מיכל: רמת גן שלא הכרתם

הפרויקט: "Re-live" של שני טל. תוכנן במסגרת סטודיו Re-use, שנה ב', אוניברסיטת תל אביב.

הרעיון: בכל עיר בישראל יש בניינים רבים נטושים, מבנים מסחריים, מפעלים ובניני דירות שעומדים ריקים ורק מחכים שמישהו יפיח בהם רוח חיים מחודשת. השימוש החוזר במבני 'סילו' ברמת גן מאפשר לייצר יחידות דיור קטנות שאידיאליות לזוגות צעירים ולסטודנטים ומתוכננות בתוכם ויוצרות חווית מגורים ייחודית בתוך חלל מעוגל שממש לא מאפיין מגורים.

יכול לפתור: בעיה כפולה; גם בעיה אקולוגית, פשוט בגלל השימוש במבנים קיימים ללא ייצור פסולת, וגם הקמת יחידות מגורים חדשות שעלות בנייתן נמוכה עבור משפחות צעירות.

הבעיה היא ש: במילה אחת – בירוקרטיה.

הכתבה באדיבותwww.bvd.co.i l - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"