הדרת נשים מתחילה ב"שלא עשני אשה"

מוסלמי, נוצרית ויהודי נכנסים למלון בירושלים. זו לא התחלה של בדיחה, אלא תיאור מדויק של חוויותיי לאחרונה. ולא רק שזה לא מצחיק, אלא אף הגעתי בשל כך לידי מחשבות רציניות ביותר.

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• יצאה עם 70 בחורים: הדייטים הכי הזויים שלי
• מתיסיהו התגלח, והסביר: "כבר לא חסיד"
• "הפרדה" אצל הנאצים? הכחשת שואה/ הרב חיים אמסלם
  

כצפוי, שוחחנו על ישראל והדת היהודית, אך לפתע הנוצרית שלפה קושיה. האם נכונה השמועה שבבוקר אתם מברכים "ברוך שלא עשני אשה"? היא שאלה בזעזוע. הנהנתי בראשי לחיוב. "והאם גם אתה מברך ברכה קשה זו?" היא גיששה בחשש. "כן..." עניתי מתוך רצון להסביר את משמעותה של הברכה באופן העמוק יותר.

בלי להתבלל יותר מדי, הרימה הנוצרית יד והנחיתה אותה על כתפי בעוצמה על כך שאני נוטל חלק פעיל ב"השפלת האישה ביהדות". מלמלתי כמה מילות הסבר ופלפול על פטירת הנשים מ"מצוות שהזמן גרמן", כפי שלימדוני רבותיי, והחלפתי נושא.

מחשבות על מכות

ברוך שלא עשני עדר

ואת הנשים, ואת עצמנו, מותר לצער? אם חשובה לי דמותה של היהדות, ואני מאמין בכבוד הרב שדת זו רוחשת לנשים, אל לי להמתין עד שהביורוקרטיה ההלכתית תעשה את שלה ותשנה ברכה זו. אל לי לשבת מן הצד ולהחריש, עליי להשמיע קולי ולהתנגד בפועל בשם ה' להדרת נשים מהמרחב הציבורי – ולשם כך, עליי ועל כל אחד שמסכים עמי, להתחיל זאת במרחב הפרטי - בברכות השחר. ממחר בבוקר אפסיק להדיר נשים במילותיי רק כי "כך עשו אבותיי ולא מצאו כוח להפסיק זאת" (ועדיין יש על מי לסמוך - רבי אהרון וורמס ממץ, הרב הראשי של צרפת בסוף המאה ה-18, שהתנגד לאמירת הברכה בקול רם – ויש כאלה שאומרים שהתנגד בכלל לאומרה).

ברוך אוזר ישראל בגבורה. ברוך שלא עשני עבד. ברוך שלא עשני עדר. 

• המאמר יתפרס באתר "70 פנים", שהשקתו תיערך השבוע