לבדה בברלין: הגר ינאי על "מקום בטוח ללב"

הספר הזה לא היה אמור להיכתב. על המחשב הנייד, הפכתי והפכתי ברשימות שהכנתי לקראת כתיבת החלק השלישי בטרילוגיית "הלווייתן מבבל" שלי. השתוקקתי לצלול לתוך עולמות הפנטזיה הקסומים שבראתי ולספר שוב על נסיכות, שדונים, עדשות מפלצתיות המציצות לתוך הנפש, ואומץ לב מול צללים המאיימים להגיח מן המעמקים.

• רוצים לקרוא פרק מספרה החדש של הגר ינאי? היכנסו לכאן
  

"מקום בטוח ללב". נכתב מתוך מצוקה (עטיפת הספר)

אלא שלמרות רצוני, המציאות באה ואחזה בשרוולי. לא הועילו לי החדשים הרבים, שלא לומר שנים, שהשקעתי בהכנות לסיום סדרת הפנטזיה שהייתי כה גאה בה. יש רגעים בהם הלחץ על הלב הוא כה עצום, עד שלא נותר לו אלא להגיר דיו. הרגשתי שאני נמעכת תחת כוחות החיים העצומים הפועלים עלי, ואם לא אתן פורקן לרגשות העולים בי הם יגאו בי ויציפו אותי. אבל איזה מין סיפור אכתוב? הרי אינני יכולה לכתוב על עצמי. אז באיזו גיבורה ספרותית אבחר, שתהיה האבירה שלי, שתלחם את מלחמתו של לבי?

לצאת מהיערות

במין אלכימיה פנימית מופלאה, עלו בי אז סיפוריה של אמי. היא נולדה בפולין בעשורים הראשונים של המאה הקודמת, ובילדותי הרבתה לספר לי על נעוריה בשנות מלחמת העולם. נחרטו בי בעוצמה תיאורי האודיסאה שנאלצה לעבור כדי להישאר בחיים. ובעיקר נותר בי הרושם העז של יצר השרידה שלה. אמי תעשה כל דבר כדי להמשיך להתקיים: כך ידעתי תמיד. ובבגרותי הבנתי את הדחף זה גם על פניו היותר מורכבים ואפלים. למען שרידתה היתה מוכנה להתעלם מהקור והשלג ביערות פולין, אבל לאחר שהיערות חלפו והמלחמה נגמרה, נותר בה ההרגל להמשיך קדימה בכל מחיר, והיתה מוכנה להתעלם גם מרצונותיהם וצורכיהם של בעלה ובנותיה.

נדמה לי שהגיבורה שלי, מגדלן מורנאו, או בקיצור לני, הותכה מהמצוקה שלי ומיצר החיים העז עד כדי אכזריות של אמי. לני נולדה על רקע המלחמה שאמי סיפרה לי עליה. וכמו אמי היא בת למשפחה כפרית פשוטה. אך לני, בניגוד לאמי, היא גרמניה טהורת דם, ונעוריה ההרפתקניים הביאו אותה לברלין הזוהרת, האוונגרדית והיצרית, שם מצאה את פרנסתה כרקדנית וזמרת בקברטים.

נעוריה של לני חולפים, וענני מלחמה מתקדרים באופק. היא מואסת במחזרים שמפרנסים אותה, וחוששת מפני עליית המפלגה שחרטה על דגלה לטהר את האומה מיצורי שוליים מפוקפקים כמותה. היא רוצה במה שאמי רצתה לעצמה, ובמה שאני רציתי לעצמי: מקום בטוח להניח בו את לבה. לני רוצה להיכנס להריון וללדת ילד שיהיה בשר מבשרה. היא רוצה באהבה שאינה תעתוע חולף, לא חלק ממערכת שיקולים תועלתנית ולא עוד מחמאה ליופי בן חלוף או זוגיות שהכוונות מאחוריה מוטלות בספק. היא רוצה לחוש אהבה טהורה שרקומה בבשר ולעולם אינה מרפה. אך כיצד תרשה לעצמה להיכנס להריון - היא שבקושי מוצאת את פרנסתה, שמאהב אנוכי במיוחד נטש אותה דווקא בימים שחשה שהיא זקוקה לו יותר מכל?

כוכבת זוהרת לשעבר

לני המפוכחת והצינית, כוכבת זוהרת לשעבר שמנצנצת בכוחותיה האחרונים טרם דעיכתה, מתאהבת ביהודי צעיר בשם נתן, מהגר פולני חולמני ומוכשר שמשמש כמלצר במועדון שבו היא רוקדת. נתן הוא סמל התום עבורה, והוא מעניק לה אהבה נקייה מכל שיקול תועלתני. אבל האם אהבה כזו אכן יכולה להתקיים בעולם בלתי מושלם כעולמנו? והאם תוכל לסמוך על הצעיר המופנם והמהורהר, נטול החושים הפוליטיים ויצר השרידה המפותח כשלה, שיוכל לעמוד לצדה בעתות צרה?

כשחשבתי על דמותה של לני, שאלתי את עצמי מה אמי היתה עושה במקומה. התשובה היתה חד משמעית. אמי השורדת לא היתה מרשה לעצמה בשום פנים להיסחף אחר תשוקתה אילו גורלה ועתידה, ואולי אף חייה היו מונחים על הכף. יתכן שאמי היתה בוחרת באחד ממחזריה האחרים של לני, למשל במרטין פון שלוסברג, התעשיין העשיר והמקורב לשלטונות הנאציים, שמחזר אחר לני ומבטיח לה רווחה כלכלית ומעמד חברתי שיבטיח אותה מפני מבקשי נפשה ויאפשר לה להסיר דאגה מעל לבה.

ובמה אני הייתי בוחרת? אינני יודעת. כפי שלני מגלה במהלך הספר, גם אני גיליתי שהבחירות שלנו אינן נתונות לשליטתנו המלאה, ואולי אנו מבצעים אותן בדמיוננו בלבד, כמשרטטים מציאות דמיונית שאהובה עלינו בגרסתה העשירה והמנחמת, בעוד המציאות הממשית של חיינו היא נוף פראי ולא ממופה שהדרכים בו

מובילות למקומות לא ידועים שלא אנחנו בחרנו בהם.

כתבתי את הספר במהלך ההריון עם בתי, בפרץ של השראה שתקף אותי בעוצמה של קדחת. במשך חמישים ושבעה ימים ישבתי במיטתי והקלדתי מהר ככל יכולתי, והתוצאה היתה הדראפט הראשון של "מקום בטוח ללב”. ברור לי שההריון והבחירה להיכנס להריון הם שהביאו לי את הספר ואת לני מורנאו, ואני אסירת תודה לתהליך הזה, שהרגשתי שהוא חזק ממני, ומפעפע דרכי למרות רצוני המפורש (שכאמור היה לכתוב ספר אחר).

בעיקר אני אסירת תודה משום שלני מורנאו היא אחת הגיבורות האהובות עלי ביותר שכתבתי. אני מזדהה עם האומץ שלה, הטיפשות הגובלת בעיוורון, ובעיקר עם התשוקה העצומה לחיים והתשוקה לאהוב ולהיות נאהבת. היא גיבורה גדולה מהחיים שחיה בתקופה אפלה וקיצונית. כעת אני סבורה שיתכן שהמקום הבטוח ללבי, שאותו חיפשתי באופן כה נואש, אינו קיים במקום אליו הגעתי, או במקום אליו אגיע אי פעם, אלא רק בה, בלני.

"מקום בטוח ללב", מאת הגר ינאי. הוצאת כנרת זמורה-ביתן. 302 עמ'.