ש"י מעגנון - לצעירים

ביתו של גדול הסופרים בירושלים, ש"י עגנון, שחודש לפני כשנתיים - הפך לאחרונה, למוקד עלייה לרגל. לא מעט צעירים רואים בו בית של תרבות יהודית מתחדשת.

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• הרב פרומן: לגרש מהארץ שורפי מסגדים
• מצגר נגד קווי המהדרין: לא מדינה של החרדים
• מתי מדליקים נרות חנוכה? ועד מהלכות החג  
  

לא קל לקרוא עגנון, או לרדת לסוף דעתו. ועוד לא דיברנו על השפה. בדיוק לנישה הזו נכנס ליאור בן-אברהם, בוגר הסטודיו למשחק של ניסן נתיב, ומחובבי הז'אנר. הוא חבר למוזיקאי אורי וייס, וביחד הם יצרו סדרת מופעים תיאטרליים-מוזיקאליים שהופכים את כל העסק לקצת יותר ידידותי.

וייס ובן-אברהם מופיעים מעת לעת בבית עגנון בירושלים, אבל עושים גם סיבובי הופעות בבתי ספר ובמוסדות תרבות ברחבי הארץ. "בעיניי יש קסם מיוחד להופיע בבית שבו חי עגנון", מתוודה בן אברהם. "אנשים באים, רואים את הספרייה שלו, את הפשטות - וזה ישר מחבר אותם לסיפוריו".

מהפיכה שקטה בירושלים

סדרת המופעים מורכבת מהסיפורים המוכרים והאהובים ("עם ליבי", "הכנסת כלה", "האדונית והרוכל", "בדמי ימיה" ועוד). אחד מהמופעים החדשים שהעלו השניים הוא "זיווגין" - מופע שבמרכזו שני סיפורים ("גזֵילת הַמֵת" ו"מיטתו של שלמה-יעקב"), העוסקים בגורלם של שני בחורים צעירים, עניים ומחוסרי דיור, שנאלצים לישון על ספסל בבית המדרש.

כדי להתכונן למופע, למד בן-אברהם את הטקסט העגנוני הנוקשה מילה במילה, במשך חודשים ארוכים, וכשצופים בו נדמה כאילו הוא מדבר מגרונו של עגנון ממש. הוא משתמש במינימום תפאורה, ונשען על מימיקה ותנועות גוף מדויקות, תוך שהוא מדגיש בחינניות את האירוניה וההומור העגנוני.

המופע מלווה במוזיקה ישראלית עכשווית, המדברת גם לצעירים שבינינו. "הרי בסך הכל, הדילמות הן אותן דילמות

שאותן חווים היום הצעירים", מסביר בן-אברהם. "מה רוצה הדור שלנו? זוגיות, אהבה, חום, חופש מחשבה. עגנון דיבר על הדברים האלה עוד הרבה לפני שידענו לתת להם שם, ועוד הרבה לפני שהיה מקובל בכלל לדבר עליהם".

ואכן, דומה שיש מהפכה שקטה בירושלים. "יותר ויותר צעירים פונים לצרוך תרבות יהודית, שעד היום נחשבה לארכאית וכבדה", הוא מסביר. "יש צמא גדול לחזור לספרות המיתולוגית והנוסטלגית, לקלאסיקות הגדולות, מתוך הבנה ששם נטועה הזהות האמיתית והמקורית שלנו".