האח הגדול אחרינו: כל לקוח יקבל דירוג אשראי
תקנות חדשות יאפשרו לחברות פיננסיות לייצר דירוג אשראי ללקוחות כפי שמקובל בארצות שונות בעולם, לצורך מתן הלוואות. המטרה: חיזוק מוסר התשלומים, הוזלת האשראי הצרכני, והגברת התחרות. המחיר: הגופים הפיננסיים ידעו לא מעט על ההיסטוריה הפיננסית שלנו
שיפור בשוק האשראי הצרכני? משרד המשפטים פרסם בסוף השבוע תקנות חדשות שיאפשרו את כניסתו לתוקף של תיקון בחוק שירות נתוני אשראי. מעתה יוכלו חברות פיננסיות בעלי רשיון לייצר דירוג אשראי (Credit Scoring) אשר יעריך את אמינותם של לקוחות ועמידתם בתשלומים, וזאת בכפוף למגבלות שנקבעו בתקנות.
לטענת יוזמי התיקון, דירוג האשראי כמקובל בארצות שונות בעולם, יאפשר פיתוח מודלים סטטיסטיים מתוחכמים יותר ויקל על צרכני דו"ח האשראי בהבנת משמעותו ובקבלת החלטה מושכלת יותר. כך יוכלו לבחון בייתר קלות ובעלויות מופחתות – האם לתת אשראי ומה גובה הריבית שיגבה מהלווה.
המידע לא היה מספיק
כיום הבנקים אחראים לכ- 90% משוק האשראי הצרכני, עוד כ-5% חברות כרטיסי האשראי והשאר ניתן באמצעות חברות שונות שרובן קשורות לחברות הביטוח הגדולות. בעוד המערכות החזקות של הבנקים מאפשרות יצירת פרופיל של הלווה ותמחור ההלוואה בצורה מהירה יחסית, החברות האחרות מתקשות לעשות זאת בהיעדר מקור מידע אמין וזמין, אודות היסטוריית האשראי של הלווה הפוטנציאלי.
התוצאה היא ייקור האשראי - שכן הריבית שנגבית מגלמת בתוכה סיכון נוסף וכן פגיעה בתחרות - מול הבנקים הגדולים.
יש לציין כי למרות שחברות כרטיסי האשראי נמצאות בבעלות הבנקים, מקורות המידע ותמחור האשראי שלהם - שונים.
מאחר שחוק שירות נתוני אשראי, מאפשר למסור מידע על יחידים, נכללו בו מגבלות רבות. המגבלות חלו על איסוף המידע וכן על מסירת הפרטים בדו"ח נתוני האשראי. בבחינה שנערכה, הסתבר כי בשל מגבלות אלה, המידע שנמסר היה לא מספיק יעיל ומדויק, ומטרות החוק לא הושגו.
גם חברות כרטיסי האשראי יחוייבו למסור נתונים
בעקבות בחינה שנעשתה בידי מחלקת יעוץ וחקיקה (אזרחי) שבמשרד המשפטים, בשיתוף אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון שבמשרד האוצר, נחקק בשנת 2007 תיקון לחוק אולם תוקפו של התיקון הותנה בהתקנת תקנות שירות נתוני אשראי ועם פרסומן, כעת, נכנס תיקון זה לתוקף.
בנוסף לאפשרות יצירת דירוג אשראי ללקוח, התקנות החדשות מאפשרות הרחבה ודיוק במידע על הלקוח אודות אי תשלום של חובות (מידע שלילי). על פי החוק מועבר מידע בדבר אי תשלום חובות ממקורות מסוימים. המידע כולל, למשל, נתונים מהאפוטרופוס הכללי בדבר פשיטת רגל, נתונים מרשות האכיפה והגבייה על פתיחת תיקי הוצאה לפועל, נתונים מתאגידים בנקאיים לפי חוק צ'קים ללא כיסוי וכן מידע על חובות לבנקים. בנוסף רשאי בעל רישיון שירות נתוני אשראי להתקשר עם עסקים גדולים על מנת לקבל מידע בדבר אי תשלום חובות.
על פי התקנות שנכנסו לתוקף, גם חברות כרטיסי אשראי יהיו חייבות בהעברת מידע לבעלי רישיונות. בנוסף הורחב היקף המידע הנמסר לגבי אי תשלום חובות, כגון מידע לגבי גובה החוב.
יש לציין כי החובה חלה גם במסירת מידע חיובי על הלקוח (ולא רק שלילי), כלומר מידע אודות הלוואות שבהן עמד הלקוח בתשלומים כסדרם וכן מידע לגבי מתן אשראי ללקוח. לפי התקנות שנכנסו לתוקף, גם חברות כרטיסי אשראי ולא רק בנקים ימסרו מידע על תשלום הלוואות. המידע החיובי שיימסר יהיה מדויק יותר ותהיה לו משמעות רבה יותר לנושה.
בנוסף, על פי הנוסח הקיים מסירת המידע על הלקוח במסגרת דוח אשראי היתה מותנית במגבלות שונות, כגון דרישת מעבר של תקופה מסוימת, או הצטברות מידע של מספר תיקים. התקנות שהתפרסמו מצמצמות באופן משמעותי חסמים אלו – בכדי להפוך את המידע לאקטואלי ולאמין יותר.
במשרד המשפטים מדגישים כי המידע שניתן לאסוף אודות הלקוח, מהווה איזון סביר והגיוני בין הצורך ברקע הפיננסי של הלקוח לשם מתן אשראי, לבין מידע שאינו רלוונטי ועלול לפגוע בפרטיות כגון מיקום מגוריו בריאותו וכדו' שעל הגופים המרכזים את המידע, נאסר להכלילו.