כך הרס אחמדינג'אד את כלכלת איראן
מאות מיליארדי דולרים מהכנסות הנפט של המדינה הופנו לניפוח הוצאות הממשלה וגרמו לסחרור אינפלציוני. באיראן כבר החלו לפקפק בחוקיות המעשה
ההכרזה על הסכמה אירופית להטיל אמברגו על הנפט האיראני היא בגדר מכה נוספת קשה למשק האיראני המקרטע. למרות נסיונות ההרגעה של השלטונות בשנים האחרונות, לפיהם הסנקציות אינן פוגעות, במשק המציאות שונה בתכלית.
- איראן על האמברגו האירופי: נמכור יותר נפט לסין
- לקריאת טורים נוספים ב"ירוקים של השכן"
במידה רבה, מצוקת המשק האיראני היא "בזכות" מדיניות פיננסית כושלת ומופקרת שאותה הנהיג נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, מאז שנכנס ללשכתו בשנת 2005.
האזרח האיראני איבד את האמון
היחלשות המטבע המקומי, אינפלציה אדירה, שיעורי אבטלה גבוהים ושחיתות ממשלתית נרחבת הם נחלתו של האיראני הפשוט מזה שנים. אולם דומה כי בשבועות האחרונים חלה העצמה של כל אותם גורמים. מי שמאותת יותר מכל על המצוקה הם האיראנים עצמם.
האזרחים ברפובליקה האיסלאמית פשוט איבדו את האמון במשק המקומי. כראיה לכך, בשבועות האחרונים נראו אזרחים כשהם מבלים את הלילה בשינה מחוץ לסניפי הבנקים כדי להיות הראשונים בטור בבוקר ולהיפטר מהריאל ולקנות זהב. אחרים מיהרו להחליף את המטבע המקומי הקורס בדולרים או אפילו בדירהם של איחוד האמירויות.
זו לא תוצאה של המדיניות הכלכלית גרידא, כמובן: באיראן שומעים היטב את הקולות המדברים על תקיפה אפשרית של מתקני הגרעין או אמברגו על הנפט וגם התקרית בשגרירות בריטניה לא תרמה לביטחונם של האיראנים.
אחמדינג'אד "שרף" 400 מיליארד דולר
לאור המשבר הכלכלי המחריף, החלו להישמע יותר ויותר קולות המפנים אצבע מאשימה כלפי הנשיא אחמדינג'אד. פאדל מוסווי, מבכירי חברי הפרלמנט האיראני, תהה השבוע לגבי הבנתו הכלכלית של הנשיא כשאמר כי מאז עלה אחמדינג'אד לשלטון הגיעו הכנסותיה של איראן מנפט ל-400 מיליארד דולר, אבל בפועל כל צרותיה הכלכליות רק הוחרפו. במילים אחרות, שאל מוסווי, להיכן הלך הכסף?
ואכן השאלה הזו מהדהדת היטב במסדרונות השלטון בטהרן. קודמו של אחמדינג'אד מחמוד חתאמי (2005-1997) הקים קרן מיוחדת שנקראה "חשבון עתודות המט"ח". תפקידה של הקרן הזו היה להפנות את הכנסות הנפט העודפות למגזרים אחרים כדי להפחית את התלות בנפט וליצור מקורות תעסוקה נוספים. כשנכנס אחמדינג'אד ללשכת הנשיא, לפני כשש שנים, בחשבון הזה היה עודף תקציבי.
כבר בשנת 2007 החל החשבון הזה להתנהל בגירעון. מה שמדהים הוא שהגירעון הלך וצמח למרות העלייה המשמעותית במחירי הנפט בהשוואה לתחילת העשור הקודם. המסקנה היא פשוטה: אחמדינג'אד וצוות יועציו כשלו בניהול הכנסות הנפט האדירות ופעלו בצורה לא הגיונית מבחינה כלכלית.
כך, למשל, בשנת 2008 מתוך שיקולים פוליטיים ופופוליסטיים הודיע הנשיא על המרת 100 מיליארד דולר מהכנסות הנפט למטבע מקומי. במסגרת מהלך זה, הממשלה האיראנית מוכרת את הדולרים מהכנסות הנפט לבנק המרכזי בטהרן תמורת ריאלים. הבנק המרכזי צובר את עתודות המט"ח כנגד הריאלים אותם הוא מעביר לממשלה, כולל הדפסת שטרות חדשים.
הדבר גרם להצפת השוק המקומי בריאל ולהחמרת בעיית האינפלציה. אחמדינג'אד, שהבטיח לבוחריו כי יפעל לצמצום הפערים החברתיים ולהקטנת העוני, החמיר במו ידיו את הבעיה. לפי הנתונים של הבנק המרכזי האיראני מהחודש שעבר, הנזילות בשוק המקומי הגיעה לכ-3,000 טריליון ריאל (כ-300 מיליארד דולר). השנה חלה עלייה של כ-24% בנתון זה.
במשך הזמן החל אחמדינג'אד להשתמש ב"חשבון עתודות המט"ח" כמקור לכיסוי הגירעונות התקציביים שצברה ממשלתו נוכח ההתנפחות בממדיה והוצאותיה (כולל לגרעין). באחרונה, הצהיר בכיר בבנק המרכזי של איראן כי 200 מיליארד הדולרים שהיו מופקדים בחשבון הזה "נעלמו".
באיראן החלה מתעוררת גם שאלת החוקיות של המהלך שכן לפי החוק הממשלה יכולה להשתמש בכל שנה רק ב-15 מיליארד דולרים מהכנסות הנפט. בפועל, כאמור ממשלת אחמדינג'אד הוציאה הרבה יותר, הציפה את השוק בריאלים וגרמה לסחרור אינפלציוני.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
