פרשת הולילנד: כל הנאשמים, כל העבירות

כתב האישום שהוגש אתמול (ה') בפרשת הולילנד וספיחיה (פרשות "הזרע" ו"תעשיות מלח") מפרט את יחסי ה"תן וקח" שנוצרו לכאורה - אגב תשלום של קרוב לעשרה מיליון שקלים בסך הכל - בין יזמי מתחם המגורים "הולילנד" בירושלים לבין נבחרי ציבור ופקידים, כדי לעקוף מכשולים ביורוקרטיים ותכנוניים, להגדיל את זכויות הבנייה ולמקסם את רווחי היזמים. כתב האישום מתאר את מסלול שבו הועברו כביכול מיליוני שקלים מהיזמים אל, בין השאר, ראשי העיר לשעבר אהוד אולמרט ואורי לופליאנסקי וראש לשכת ראש העיר לשעבר, שולה זקן.

לכתב האישום המלא - הקליקו כאן

שורש הפרשה נעוץ בתכנית 3507ג', שההליכים לקידומה התנהלו בין 1994-1999 ומטרתה הייתה לשנות את פני מתחם הולילנד מבחינת ייעוד הקרקע ונפחי זכויות הבנייה במתחם. המשמעות הייתה מתן אישור לבניה לגובה ושינוי ניכר במראהו של רכס הולילנד בהשוואה לשאר השכונות בירושלים. נפח הבנייה בפרויקט מוגדר בכתב האישום כ"חסר תקדים".

על-פי כתב האישום - המסתמך בחלקיו הגדולים על עד מדינה אנונימי – העבירו במהלך הנאשם הלל צ'רני ועד המדינה בפרשה, כספים לנבחרי ציבור ועובדים בעיריית ירושלים, במטרה לגייס את תמיכתם ושיתוף הפעולה שלהם בקידום פרויקט הולילנד. בסך הכול, בין השנים 1994-1999 העביר צ'רני לעד המדינה (דרך החברות שבבעלותו) 8,966,881 שקלים על מנת שיתן אותם לנבחרי ועובדי ציבור שונים. הכספים ניתנו מצ'רני לעיתים בטרם העברת טובות ההנאה בפועל ולעיתים בדיעבד.

פרויקט הולילנד(צילום: רויטרס)

נאשם מספר 1 הוא איש העסקים הלל צ'רני, שמואשם יחד עם חברת הולילנד במתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ניכוי מס תשומות שלא כדין והלבנת הון. צ'רני הוא בעל זכויות במקרקעין על מתחם הולילנד המשתרע על שטח של כ-121 דונם בדרום-מערב ירושלים. על פי כתב האישום, צ'רני הקים את חברת "הולילנד תיירות" על מנת לפעול לשינוי יעוד הקרקע במתחם ממלונאות למגורים, לפעול להגדלת אחוזי הבנייה במתחם הולילנד בצורה ניכרת ולפעול לצמצום העלויות שלו כיזם בהקמת הפרויקט, זאת מתוך כוונה להשיא את שוויו של המתחם ואת הרווח שיצמח לו ממכירתו.

צ'רני ידע שיזדקק לתמיכתם של אנשי ציבור רבים כדי לגרום לשינויים הרבים ולצורך כך, לפי כתב האישום, רקם יחד עם עד המדינה תוכנית רבת שלבים, פעל לפיה יחד עם שותפיו בין 1994 ל-2007, והעניק טובות הנאה כספיות ואחרות לנבחרי ועובדי הציבור האמונים על קידום התוכניות.

"מערכת יחסי שוחד מסועפת" 

לפי הפרקליטות, צ'רני העביר שוחד תוך שימוש ב"שיטות שונות של העברת כספים והסוואתם באמצעות מערכת כוזבת של כיסוי ותיעוד חשבונאי". עד שנת 1999 העביר צ'רני כמעט 9 מליון שקלים במסגרת זאת, והמשיך להזרים מיליונים במהלך העשור הקודם. כך התקיימה "במחשכים מערכת יחסי שוחד מסועפת בהיקפים נרחבי", כשבמתחם הולילנד הולך ונבנה בפועל פרויקט מגורים בעל נפחי בנייה בהיקף חריג מאין כמותו בנופה של הבירה.

נאשם מספר 2, אביגדור קלנר, היה שותף להקמת חברת "הולילנד פארק", שימש בה כמנהל פעיל והיה שותף מלא לקבלת ההחלטות שבה. נאשם מספר 3, אמנון ספרן, היה ממקימי "הולילנד פארק" ומנהל פעיל בה, ונאשם מספר 4, שמעון גלאון, שימש כמנהל פעיל "בהולילנד פארק".

אולמרט וזקן(צילום: גיל יוחנן)

השלושה חשודים במתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ניכוי מס תשומות שלא כדין והלבנת הון. כתב האישום הגדיר אותם כחבורה שהייתה שותפה לתוכניתו של צ'רני. הם פעלו באופן שיטתי ונתנו "טובות הנאה כספיות, ככל הנדרש, לקידום התכניות ומימושן, לעובדי ציבור ונבחריו להם נזקקו להגשמת מבוקשם".

על פי כתב האישום, "התפתחה מערכת יחסים של קח ותן" בין הצדדים. נבחרי הציבור קיבלו לכאורה טובות הנאה כספיות, ובתמורה השיבו ליזמים כגמולם, בפועלם למען קידום התוכניות שהגישו היזמים. כך, במהלך השנים 2003-2007 נתנה "הולילנד פארק", "בהוראת הנאשמים קלנר, ספרן וגלאון... כספים בסך של 3,264,725 שקלים על מנת שייתן אותם כשוחד לנבחרי ועובדי ציבור שונים". 

מאיר רבין, נאשם מספר 5, שהועסק כעוזרו האישי של עד המדינה, מואשם בלקיחת ונתינת שוחד. לפי הפרקליטות, בשל "קשריו החברתיים והמשפחתיים עם שורה של נבחרי ועובדי ציבור, שמתוקף תפקידיהם היה בידיהם להשפיע על זכויות ותהליכים בנוגע לפרויקטים נשוא כתב האישום", שימש רבין כאיש חזית של עד המדינה בקשרים שנוצרו עם נבחרי ועובדי הציבור ובעניינים כספיים, "וביצע בהוראתו פעולות כספיות שונות". יחד עם זאת, שימש "כידם הארוכה של נאשמים" נוספים בפרשה.  

אורי לופוליאנסקי(צילום: אבי מועלם)

אורי לופוליאנסקי, נאשם מספר 6, כיהן כראש העיר ירושלים ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בין 2003 ל-2008 וסגן ראש העיר ירושלים ויו"ר ועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בין 1993 ל-2003. על פי כתב האישום, במהלך שנות התשעים קיבל לופוליאנסקי שוחד של 1.5 מליון שקלים "בדרך של העמדת תרומות ליד שרה" שלופוליאנסקי הינו מייסדה ועמד בראשה במשך שנים.

בתמורה, לפי הפרקליטות, פעל על מנת להביא לאישור התוכנית להכשרת מתחם הולילנד ובתוך כך "מנע שמיעתן של כאלף התנגדויות שהוגשו לתוכנית בוועדה המקומית, מנע העברת עמדה מטעם הוועדה המקומית בעניין ההתנגדויות, והחליט להותיר נושא זה לדיון בוועדה המחוזית בלבד, הכל לבקשת הנאשם צ'רני". כמו כן, הוא פעל לכאורה "לדחיית הערר שהוגש למועצת העיר על ההחלטה שלא לקיים דיון בהתנגדויות". גם לאחר אישור התוכנית, המשיך לופוליאנסקי לבקש ולקבל כספים מצ'רני, וכך קיבל מאיש העסקים בסך הכול כ-2,740,000 שקלים, במהלך כל השנים, מרביתם לידי עמותת יד שרה.

האדריכל אורי שטרית, נאשם מספר 7, כיהן כמהנדס העיר ירושלים בין 2000 ל-2006. הוא מואשם בלקיחת שוחד, רישום כוזב והלבנת הון. מתוקף תפקידו הוא היה הגורם המקצועי הבכיר ביותר בתחום התכנון והבנייה בעיריית ירושלים, ולכן הייתה חשיבות רבה לתמיכתו בפרוייקט הולילנד. תחילה הוא התנגד לפרויקט, אך ב-2002, לאחר שנקלע למשבר כלכלי משום שהיה ערב לחובותיו של אחיו שהלך לעולמו, חלה תפנית בעמדתו.

דני דנקנר. שוחד למנהל מינהל המקרקעין?(צילום: אבי מועלם)

לפי כתב האישום, שטרית פנה אז לאולמרט והבטיח שיעשה הכל כדי לסייע לו. אולמרט פנה לכאורה לעד המדינה ואמר כי תמורת סיוע לשטרית, הוא יתמוך בפרוייקט וייתן גיבוי להחלטות שטרית לטובת היזמים. צ'רני אישר את הבקשה וכך החלה הפרשה להתגלגל - שטרית קיבל כספים ובתמורה אישר את התוכניות. כך, לפי כתב האישום, בין 2003 ל-2007 קיבל שטרית טובות הנאה כספיות ואחרות בשווי של לא לפחות מ-1,400,000 שקלים.  

נאשם מספר 8 הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שכיהן כראש העיר ירושלים בין 1993 ל-2003. מכתב האישום עולה שכ-1.5 מיליון שקלים הועברו למימון עלויות מערכות בחירות שבהן התמודד אולמרט ולכיסוי גירעונות שנצברו במהלכן. בשנים אלה, טוענת הפרקליטות, פעל אולמרט על מנת להביא לאישור את תוכנית הרחבת הולילנד ולהפחתת היטל ההשבחה שבו חויבו היזמים בגין השבחת הקרקע בעקבות אישור תוכנית זו.

צ'קים ליוסי אולמרט 

חלקו של אולמרט בפרשה ממשיך גם לאחר שתכנית הולילנד אושרה בוועדה המקומית של עיריית ירושלים. בשלהי 2002, כך נטען בכתב האישום, פנה אולמרט לעד המדינה וביקש שיסייע לאחיו, יוסי אולמרט, שנקלע למצוקה כלכלית. עד המדינה העלה בפני צ'רני את בקשתו לכאורה של אולמרט, וצ'רני סיכם עם עד המדינה שייתנו לאח, יוסי אולמרט, סכום שלא יעלה על חצי מיליון שקלים. עד המדינה עדכן את אולמרט בכך שצ'רני הביע את הסכמתו, ולקראת סוף 2002 נפגש עד המדינה, על-פי עדותו, בבית קפה עם יוסי אולמרט, מסר לו סדרת צ'קים על סך 500 אלף שקלים והסביר לו שהדבר נעשה לבקשת אחיו. 

שולה זקן, לשעבר ראש לשכתו של אולמרט, היא נאשמת מספר 9. על-פי כתב האישום, בשנת 1997 שולמו לשולה זקן כ-350 אלף שקלים לכיסוי חלק מחובותיה בגין רכישת בית פרטי. בכתב אישום נוסף שהוגש היום בפרשות נספחות להולילנד, הקשורות לחברות "תעשיות מלח" ו"הזרע", נטען כי בין ב-2003 ו-2004 ביקשה זקן מעד המדינה טובות הנאה מעת לעת, והוא נענה לבקשותיה ורכש בעבורה מספר פריטים.

כך, למשל, טוען עד המדינה שרכש עבור זקן ב-24 באוקטובר 2003, על פי בקשתה, זוג עגילים בשווי עשרת אלפים שקלים. לאחר שקיבלה את העגילים החליפה אותם זקן בסט של שלוש טבעות בשווי 11 אלף שקלים. על פי האישום, גם את ההפרש בסך אלף שקלים שילם עד המדינה. כמו כן, נטען כי בינואר 2004 רכש עד המדינה לזקן תמונת שמן בשווי 1,200 דולר. במועד אחר, שזקן לא ידעה לנקוב בו במדויק, הוא רכש לה תיק בשווי 2,000 שקלים וזוג נעליים בשווי אלף שקלים. זקן ואולמרט נאשמים גם כי קיבלו שוחד בסך 200 אלף שקלים כדי לקדם את ענייניה של חברת "הזרע".

שימש כ"ידם הארוכה של הנאשמים". מאיר רבין(צילום: דודו אזולאי)

נאשם מספר 10, אליעזר שמחיוף, מואשם בלקיחת שוחד. הוא כיהן כחבר מועצת

העיר ירושלים ומאוחר יותר כסגן ראש העיר, והיה מעורב באותה עת בהליכים השונים הקשורים לפרויקט הולילנד. בעצה אחת עם עד המדינה, החליט צ'רני לתת לשמחיוף כספים בתמורה לפעולות שביצע, וכך לקח שמחיוף בעבורו ובעבור גורם נוסף לא פחות מ-245 אלף שקלים.

אברהם פינר, נאשם מספר 11, מואשם בלקיחת שוחד. בין 1998 ל-2007 הוא כיהן בתפקידים שונים בעיריית ירושלים, ביניהם חבר וממלא מקום בוועדה המקומית וחבר ועדת המכרזים. לאחר שהתוודע לפועלו של עד המדינה למען הפרויקט, ביקש לפי כתב אישום מצ'רני ומהעד לעמיד תרומות למוסדות אותם ייסד. ב-1999 ו-2000 נתן צ'רני לפיינר למעלה ממיליון שקלים, "בדרך של העמדת תרומות למוסדות". בתמורה, לפי האישום, פעל פיינר לקידום הפרויקט ובין היתר האיץ בגורמים העירוניים והמקצועיים.

נאשם מספר 12 הוא דני דנקנר, שכיהן בין 2002 ל-2004 כיו"ר "תעשיות מלח". לפי כתב האישום הוא פעל לקידום שינוי בייעוד קרקעות של החברה ולשם כך העביר לנאשם מאיר רבין כ-1.1 מיליון שקלים, על מנת שיעבירם לנאשם מספר 13, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, יעקב אפרתי.