האם באמת כל אחד יכול להיות ביל גייטס?

אנו חיים בעידן שבו מסע הפרסום המיתולוגי של "נייקי" הפך אותה לחברה מצליחה בשל מטבע לשון שנחקק בזכרונם של מיליונים - "JUST DO IT".

• איך לבקש העלאת שכר - וגם לקבל
• על בדלי סיגר, וורן באפט והצלחה בחיים
• אז מה אנחנו בקריירה - שועלים או קיפודים?
  

המחשבה שהדברים ניתנים לביצוע, רק אם נרצה, נשתדל, נתאמץ ונחשוב חיובי, הולכת וכובשת יותר ויותר מקום בעולם הרחב בכלל וכמובן שגם בישראל.

אם נסתכל על העולם המערבי, נוכל לראות דמויות כגון ביל גייטס, מרק צוקרברג, ברק אובמה ואחרים, אשר ממחישות את המסר שלכאורה כולנו יכולים להגיע לגדולות, באם נקשיב ונקיים את חוקי ה-JUST DO IT

המסר המשודר אלינו דרך אותם סיפורי הצלחה ידועים הוא שנוכל להגיע להצלחה, לפחות כמוהם, באם נאזין לקול הפנימי האומר לנו זאת ונפעל בעקבותיו.

בעיטה במוסכמות

רבים מהסיפורים הללו מייצגים דמויות אשר בעטו במוסכמות הקיימות, פילסו את דרכן הייחודית להצלחה, רכשו השכלה בכלים לא פורמליים ובכלל עיצבו דרך משלהם להצלחה.

התקשורת והמדיה אוהבות להציג דמויות אלו של אנשים שכמאמר שירו של סינטרה- I DID IT MY WAY עושות את הדברים בדרכן שלהן.

מצד אחד, אין ספק שמיתוס זה שכולנו יכולים לעשות זאת, כולנו יכולים לחוות הצלחה, יכול לגרום לאנשים רבים להעלות את הרף של הציפייה מעצמם ולחתור לגשמה אישית גבוהה יותר ולאי הסתפקות במועט. אלו הקוראים והנחשפים לסיפורים על אנשים שעשו זאת ואשר מעוררים השראה ואפילו הערצה וקנאה, מנסים לבדוק כיצד גם הם יוכלו לייצר הצלחה דומה או אחרת בחייהם שלהם.

למיתוס של "רק עשה זאת" יש יתרונות של הליכה נגד הבינוניות, חתירה להישגיות, הנעה ומוטיבציה לפעולה, הרחבת האופקים של ההולכים בנתיב ההצלחה וכמובן גם האפשרות ליצור הצלחה משמעותית עם הפרסים הנובעים ממנה- כסף, סיפוק עצמי, הכרה מהממסד על הדרך שעשינו ועוד.

מצד שני, למיתוס זה יש גם סכנות ודילמות רבות הצפונות באמירה שהוא מציע - כולם יכולים להצליח, כולם יכולים לעשות זאת.

תוכניות הריאליטי עולות על הגל הזה והצלחתן הגדולה נשענת רבות על עצם המחשבה שכולנו יכולים להיות אלילים ל-15 דקות התהילה המוקצבות לנו. כמה שהפער בין הציפיות שהאדם משדר במראהו ובתדמיתו לבין יכולתו לרתק את הצופים גדל, כך עולה מידת ההצלחה שלו. כמה שיש יותר ניגוד בין המראה לבין היכולות הפנימיות או כישורי המועמד, כך גדלה הנאת הצופים, כך גדל הרייטינג של הצופים ומועצמת התחושה ש-אמרנו לכם, כל אחד יכול.

החשיבה שכל אחד יכול נותנת לרבים מאיתנו לשקוע בפנטזיות מסוכנות לעיתים, פנטזיות שבאמת הכל פתוח ובאמת אין שום גבולות ועלינו לחתור, לעיתים בכל מחיר, להפוך לידועים ומצליחנים מאד בתחום העיסוק שלנו.

פנטזיה זו עוזרת לייצר תחושה שלא שווה להשקיע בבנייה של קריירה לאורך זמן, ברכישת השכלה מוסדרת, בלמידה הדרגתית. אם דוגמנית מרוויחה כמו פרופסור מנהל מחלקה עם 20 שנות ניסיון, או כמו מדען שמפרסם תגלית, אז למה ללמוד ולהשקיע כל כך הרבה?

האם באמת כולם יכולים להצליח?

מדוע אנו יכולים לציין רק אחוזונים בודדים בעולם שאכן עשו זאת? מהם המדדים האמיתיים להצלחה - האם כלכליים? סיפוק אישי? הכרה חברתית? הרגשה פנימית?

העובדות במציאות, ובואו כן ניתן להן להפריע לפנטזיות, מתארות תמונה שונה בתכלית מהמיתוס של כולם יכולים להצליח, ואדרבא, תוך בעיטה ברכישת השכלה מקיפה.

בארצות הברית יש משמעות עצומה למוסדות ההשכלה הגבוהה בהם אדם לומד. חברות גדולות שולפות את ההנהלה הבכירה שלהן ממספר אוניברסיטאות מצומצם ביותר כמו הרווארד וסטנפורד, מה שאומר שאם לא בגרת באוניברסיטאות העילית, סיכויי ההצלחה שלך במשרות הניהול הבכירות ובשורות הממשל, פוחתים משמעותית. בישראל, להבדיל, המצב שונה במעט וההשכלה הציבורית הופכת לנגישה יותר ויותר.

ההשפעה של אוניברסיטאות מסוימות על סיכויי ההצלחה היא פחות מכרעת, ועדיין, צעירים ישראלים רבים מחפשים דרך להשתלב באוניברסיטאות מובילות בעולם משום שהם מבינים את חלון ההזדמנויות הטמון בכך.

מעבר לנושא ההשכלה, ישנם מרכיבים משמעותיים מאד המשפיעים על סיכויי ההצלחה של האדם ואלו נשענים על המבנה הנפשי שלו, על יכולתו להתמודד עם אכזבות וכישלונות, על המחירים אותם הוא מוכן לשלם כדי להצליח, על סולם הערכים שלו, על המבנה הפיזי וכושר עמידות ועוד משתנים רבים וחשובים.

חשוב להבין שיצירת אווירה שבה כל דכפין יכול להצליח, יש בה יצירת תסכול תמידי וחיים לא במודעות עבור רבים שמרגישים שהם מנסים אך מסיבות שונות ומשונות אינם מצליחים לעשות זאת.

חשוב לתת כבוד ובמה גם למשרות שגרתיות ו"מכובדות" כגון בנקאי או משפטן או מדענית, בהן מסלול הקריירה הוא הדרגתי ומתפתח לאורך השנים, ולא רק לשפוט את ההישגים על סמך דקות התהילה של ידוען זה או אחר שאת שמו אנו שוכחים עד תוכנית הריאליטי של יום המחרת, או להבדיל, את הבודדים שאכן עשו זאת ומייצרים תחושה שכולנו, אבל כולנו, יכולים.

הכותבת היא מנכ"ל התמרה - תהליכים בעיצוב חיים. ניתן לפנות אליה בדוא"ל