לנסוע לחו"ל ולקבל גמלת שמירת הריון? אפשרי

נשים שנמצאות במצב של שמירת הריון זכאיות על פי החוק לגמלת שמירת הריון מהביטוח הלאומי. הגמלה ניתנה לתקופה בה נרשמה היעדרות מהעבודה בשל מצב רפואי הנובע מההריון ומסכן את האשה או את העובר. בנוסף, ניתנת גמלה בסיטואציה בה מקום העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האשה או העובר, ולא נמצאה עבודה חלופית מתאימה על ידי המעביד.

עוד בערוץ "הכסף שלי":

• אתגר ההונאות: חדרי המלחמה של חברות האשראי
• בנק ירושלים מכריז מלחמה בשוק הפקדונות
  

המציאות הסטטית של שמירת הריון עלולה להיות מאוד מתסכלת גם בשל המצב הרפואי, גם בשל המצב הכלכלי עקב אובדן השכר, וגם בשל הקשיים הביורוקטים שיש להתמודד עמם.

אישור תביעה לגמלת שמירת הריון אינו נעשה אוטומטית, ואתם עשויים לגלות כי על אף המלצת רופא הנשים המטפל לאורך ההריון, המוסד לביטוח לאומי ידחה את התביעה לגמלה. יתרה מכך, קבלת הגמלה מותנית בכך שהתובעת תשאר בגבולות המדינה למשך כל תקופת שמירת ההריון, אחרת ביטוח לאומי ישלול זכאותה לגמלה לכל התקופה שמיום צאתה לחו"ל ואילך.

מי קבע שאסור לצאת לחו"ל?

איסור יציאה מגבולות ישראל בעת שמירת הריון נראה, לכאורה, כקביעה חד משמעית, שהרי היא מופיעה באתר של המוסד לביטוח לאומי, ואף הגיונית בנסיבות. יחד עם זאת, יש לדעת כי לא מדובר בדרישה הקבועה בחוק, אלא בהנחיות פנימיות המתבססות על חוות דעת רפואית של רופא המוסד לביטוח לאומי בלבד.

בהתאם לאותה חוות דעת, וכפי שעולה מתנאי הזכאות המפורטים באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, נשללת באופן גורף זכאות לגמלת שמירת הריון מכל אישה שיצאה לחו"ל בתקופת שמירת ההריון. זאת, בלא שנבחנות הנסיבות הספציפיות לאותה לאשה ולאותה נסיעה.

ספק אם הכוונה היתה שלילה קטגורית של גמלה מקבוצת הנשים הנמצאות בשמירת הריון ויוצאות מגבולות המדינה, מבלי לבחון את נסיבות המקרה ואף מבלי לאבחן בין אישה הזכאית לגמלת שמירת הריון בשל תנאי עבודתה (בהתאם לתקנות עבודת נשים), לבין אישה המקבלת גמלה בשל מצב רפואי הנובע מההריון ומסכן אותה או את העובר.

האישה נדרשה להחזיר 19 אלף שקל

פסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מעמיד בסימן שאלה גדול את תנאי הזכאות, כפי שהם מפורסמים באתר המוסד לביטוח לאומי. למעשה מלמד פסק הדין כי יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו.

מדובר על מבוטחת אשר התגוררה בתקופה הרלוונטית באילת, ולאחר שאושרה גמלתה לשמירת הריון נסעה עם בן זוגה ברכבם הפרטי לסוף שבוע במלון בטאבה. בעקבות הנסיעה לטאבה, הודיע המוסד לביטוח לאומי למבוטחת כי הוא שולל את זכאותה לגמלת שמירת הריון מיום יציאתה לחו"ל ועד תום תקופת שמירת ההריון. בהמשך דרש המוסד לביטוח לאומי מהמבוטחת החזר חוב בסך של כ-19 אלף שקל, בגין כל גמלאות שמירת ההריון אשר שולמו לה לאחר יציאתה לטאבה.

המבוטחת הגישה תביעה לבית הדין, באמצעות עו"ד מירב אפרים, המתמחה בתביעות ביטוח לאומי. בתעיעה טענה האישה, כי אין לקבל את החלטת פקיד התביעות הנסמכת על חוות דעת כללית, גורפת, הדוחה באופן אוטומטי כל תביעה של אשה בשמירת הריון היוצאת לחו"ל, וכי על רופא המוסד לביטוח לאומי לבחון כל תביעה לגופו של עניין.

עוד טענה המבוטחת, כי הנסיעה לטאבה מאילת הינה נסיעה קצרה ובטוחה ולא היתה כרוכה במאמץ כלשהו עבורה, וכי אם היתה בוחרת לנסוע מאילת לצימר בצפון, נסיעה של שעות ארוכות, היתה מעמידה עצמה בסיכון גבוה יותר מאשר בנסיעה לטאבה.

טענה נוספת אשר המבוטחת העלתה היתה כי לכל היותר, על המוסד לביטוח לאומי לשלול ממנה את הגמלה בימים בהם היתה בחו"ל, שהרי אם היתה מגישה תביעה חדשה לשמירת הריון לאחר שובה לישראל, תביעתה היתה מאושרת בשל מצבה הרפואי. בנסיבות העניין ביקשה המבוטחת מבית הדין למנות מומחה רפואי על מנת שישיב אם היה צידוק רפואי בנסיבות העניין לאישור שמירת ההריון, ואם יש לשלול את זכאותה לגמלה בשל נסיעתה לטאבה.

בית הדין: אין שלילה באופן גורף

השופטת איטה קציר קבעה, כי מבחינה רשמית המעבר מאילת למלון בטאבה שבמצרים הוא יציאה לחו"ל. יחד עם זאת, המעבר אינו כרוך במאמץ גופני גם לאשה הנמצאת בשמירת הריון, כי מדובר בנסיעה למרחק קצר בלבד מאילת למעבר הגבול, וממעבר הגבול למלון טאבה הנמצא במרחק כחצי קילומטר בלבד משם.

לאור חוות דעת המומחית, כי המעבר לטאבה בתקופת שמירת ההריון לא פגע בתהליך שמירת ההריון שבו היתה התובעת ולא סיכן אותה ו/או את עוברה, וכי השהות במלון בטאבה לא היתה שונה במהותה מהמציאות בבית באילת במשך יומיים, נקבע כי המבוטחת היתה זכאית לגמלת שמירת ההריון גם לאחר יציאתה לטאבה, והיא אינה צריכה לשלם לביטוח לאומי את הסכום הנדרש כהחזר חוב.

מה אפשר ללמוד מפסק הדין? לדברי עו"ד אפרים, בסופו של דבר, שלילה גורפת של גמלת שמירת הריון בעת נסיעה לחו"ל, אינה תנאי הקבוע בחוק. מכאן, שמדובר בפרשנות בלבד, ויש לבחון כל מקרה לגופו.