חינוך חינם מגיל שלוש: היכונו לבלבול הגדול

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח לאחרונה כמה וכמה פעמים ליישם השנה, סוף סוף, את החוק משנת 1984, המבטיח חינוך חינם לכל ילד מגיל 3. הבטחתו של נתניהו גובתה בהחלטת ממשלה, שאישרה קיצוץ רוחבי בתקציביה כדי לממן אותה. האם ההבטחה תיושם בשטח? ההרשמה לשנת הלימודים הבאה מתחילה בימים אלה ומסתיימת במרס. האם ההורים לילדים שיגיעו השנה לגיל 3 ו-4 יזכו לפטור משכר הלימוד?

התשובה לשאלה זו משתנה כשעוברים מיישוב ליישוב: חלק מהרשויות נערכות כבר שנים ליישום החוק ומוכנות ליישם אותו כבר השנה, ואחרות שרויות בבלבול ואינן יודעות כיצד הן יכולות לעשות זאת.

איך מכניסים 80 אלף ילדים לגן?

בישראל יש כ-400 אלף ילדים בין גיל 3 ל-5, כלומר, בגילאי גן טרום חובה וטרום-טרום חובה. מתוכם, כ-100 אלף כבר לומדים בגני ילדים עירוניים שמקבלים מימון ממשלתי והוריהם אינם משלמים שכר לימוד (או משלמים כ-800 שקל בחודש עבור צהרונית).

ביניהם יש ילדים ביישובי עדיפות לאומית בצפון ובדרום הארץ או ביישובים שסובלים ממצוקה כספית קשה, והממשלה מסבסדת את חינוכם במסגרת היישום הקיים והחלקי של החוק, וילדים חרדים, שלומדים בחינם במימון מערכת החינוך החרדית, המתקיימת משילוב של תקציבי מדינה ותרומות מחו"ל ומנוהלת באופן עצמאי. 

כ-120 אלף ילדים נוספים לומדים בגנים עירוניים, אך הוריהם משלמים כ-1,200 שקל לחודש (לא כולל צהרון). חוק חינוך חינם מגיל 3 יצא מחוק ההסדרים ונכנס לתוקף ב-2008, כך שמדובר בכסף שנגבה עד כה בניגוד גמור לחוק, מאחר והממשלה לא העבירה לרשויות מימון להפעלת הגנים.

במשרדי האוצר והחינוך מבהירים כי החל מהשנה, הממשלה תעביר לרשויות 1.8 מיליארד שקל בשנה לסבסוד שכר הלימוד בגנים, כך שההורים לילדים בגנים העירוניים לא יצטרכו לשלם עוד. זאת, בהנחה שרשויות מקומיות לא ימשיכו לגבות שכר לימוד שלא כחוק גם בעתיד וישתמשו בכסף לצרכים אחרים.

הבעיה היא שכ-80 אלף ילדים בגילאי טרום חובה וחובה אינם נמצאים כיום בגנים עירוניים, אלא בגני ילדים פרטיים - בעיקר במגזר היהודי - או בבית, עם אמהות שאינן עובדות - בעיקר במגזר הערבי. חלקם עושים זאת מבחירה, ואחרים - רובם - בגלל שאינם מתקבלים לגנים העירוניים בשל חוסר מקום. ברוב הערים יש מספיק מקומות לילדים בגני טרום חובה אך אין מקומות לילדים הקטנים יותר, בגילאי טרום-טרום-חובה.

כדי שכל הילדים ילמדו בגנים ציבוריים, יש צורך להקים 2,500 גנים חדשים כאלה. חלקם יהיו גנים פרטיים שיעברו לפיקוח ממשלתי ויתחילו לקבל תקציבים ממשלתיים. כדי שגן פרטי "יולאם" הוא צריך להסכים לכך ולהיות חבר בהתאחדות גני הילדים הפרטיים. הורים שירשמו את ילדיהם לגנים פרטיים ידעו רק לקראת ספטמבר אם ישלמו בשנה הבאה 2,000 עד 3,000 שקל בחודש או יקבלו פטור.

להשלמת החסר, החליטה המדינה לבנות ב-8 החודשים הקרובים כ-1,500 גני ילדים חדשים ברחבי הארץ. לצורך כך, היא הקצתה למשרד החינוך תקציב חד פעמי של כ-2.5 מיליארד שקל - על חשבון הקיצוץ הרוחבי - שיועבר לרשויות המקומיות. בניגוד למצב בעבר, שבו האוצר העביר למשרד החינוך ולרשויות תקציבים שלא היה ברור אם הם מיועדים להקמת גנים או לדברים אחרים, הפעם, מצהירים באוצר ובמשרד החינוך, מדובר ב"כסף צבוע" שמיועד אך ורק לכך.

"קיבלנו תקציב? לא ידענו"

אלא שיו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, טוען שראשי הערים כלל לא שמעו על הכסף שאמור לנחות אצלם. "הממשלה קיבלה החלטה חשובה ומבורכת על יישום החוק", כתב בוחבוט במכתב שנשלח לשר האוצר, יובל שטייניץ, ולשר החינוך, גדעון סער, "עם זאת, לפתיחת גנים יש עלות תקציבית כבדה שלא נלקחה בחשבון: שכר גננות וסייעות, תחזוקה, אנשי תפעול, הצטיידות, מים, חשמל, אבטחה ועוד. אין לנו כל ספק שיהיו לא מעט רשויות מקומיות שתתקשנה לבצע את החוק ללא תוספות תקציב משמעותיות, ואנו תובעים תיחשוב ותיקצוב למימוש החוק".

המכתב נשלח רק היום (ד') אבל בוחבוט טוען שעד כה איש לא אמר לראשי הרשויות אם יקבלו תקציב כלשהו. "לראשי הרשויות אין מידע", אומר בוחבוט, "הם לא יודעים כיצד הם יבנו כיתות, יקלטו כוח אדם ויתאימו תשתיות. לא התבשרנו על העברת תקציב ייעודית, אם בכלל. העברנו לממשלה מסמכים ובקשות להתחייבות תקציבית אבל היא מתעלמת".

"מניסיון העבר ברור כי הרשויות יידרשו לתקציבים גבוהים מאוד, שכיום אינם נמצאים בידיהן. עוד לפני ההחלטה ליישם את החוק הודענו על מחסור של חצי מיליארד ש"ח בתקציבי החינוך, שהרשויות מממנות במקומה של הממשלה. שר החינוך מודע לבעיה והקים צוות מיוחד שידון בפתרונות, אך האוצר מסרב לתת את התוספת התקציבית שמחייבת את המציאות ולא שלח נציגו לצוות. כל חקיקה פופוליסטית וכל קיצוץ - סופם שיפגעו בתושבים ולכך לא נסכים".

במשרדי החינוך והאוצר מכחישים לחלוטין את טענותיו של בוחבוט. במשרד האוצר מבהירים כי משרד החינוך קיבל אור ירוק והרשאה תקציבית להעביר לרשויות כל תקציב שיידרש לבניית גנים עד לסכום ארצי כולל של 2.5 מיליארד שקל. במשרד החינוך מבהירים שכל רשות מקומית שתגיש תוכנית בנייה להקמת גן ילדים תקבל התחייבות תקציבית למימון הבנייה, וכי עד כה כבר הוגשו בפועל כ-500 תוכניות כאלה, שכולן קיבלו התחייבות כזאת. גורמים במשרד החינוך טוענים כי הודיעו כבר באוקטובר לראשי הרשויות על הכוונה ליישם את החוק וביקשה מהם להגיש בהקדם תוכניות לבניית גנים.

יש לציין שלא כל הרשויות מחכות לכסף מהמדינה. עיריות גדולות כמו ירושלים ונתניה ועיריות מבוססות כמו גבעתיים, למשל, בונות גני ילדים מאז שהחוק נכנס לתוקף ב-2008. בעיריות הללו לא ידעו לומר אם הממשלה מתכוונת לשלם להם על הבנייה שביצעו. ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הממשלה לא תקצבה עד כה את בנייתם של גנים כאלה אך מעתה היא החלה לתקצב את הקמתם".

אז נשלם שכר לימוד? אולי

כך או כך, השורה התחתונה, מבחינת עובדי הרשויות המקומיות וההורים, היא שבחודשים הקרובים ישרור בשטח בלבול גדול. הרשויות עצמן יתקשו לדעת כמה גני ילדים ציבוריים עומדים לרשותם לקראת השנה הבאה וכמה כסף יש להן להקמת גנים נוספים.

יש סיכוי גדול שעיריות חלשות, ששקועות ממילא בחובות, יקבלו תקציב להקמת גנים אך ישתמשו בו בפועל לצרכים אחרים, ואחר כך יאמרו שהיו חייבות לעשות זאת כי הן נמצאות על סף קריסה. חשוב מכך: עשרות אלפי הורים ידעו רק לקראת ספטמבר אם הם אמורים לשלם שכר לימוד בשנה הבאה ובאיזה גן ילמדו ילדיהם.