חוק טל: למה שחרדי יתגייס לצה"ל?
צה"ל לא ממש צריך חיילים קרביים, הוא צריך קהל שימחא כפיים לשירת נשים - זה המסר שעבר לרחוב החרדי, כשצפה בדתיים נלחמים על עקרונותיהם, ומפסידים. חוק טל? אי אפשר לגייס בכוח ציבור שלם שחש כי צה"ל רוצה להעביר אותו 'חינוך מחדש'
ימי העלונים, המודעות והאזהרות שלא להתפתות לשירות צבאי או אזרחי, תמו וחלפו מהעולם. האירועים האחרונים שפתחו את המקהלה הצורמת סביב "שירת נשים", דרך מזון בכשרות מהדרין בבסיסים, וכלה בפרישתו של רב חייל האוויר - הפכו את הפשקווילים נגד הגיוס למיותרים. חסרה רק הסערה המתרגשת לבוא סביב "חוק טל", ובא לאנטי-ציונים גואל.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
מזה זמן מה, לאט ובזהירות, מכינים הקיצונים את השטח למלחמת התרבויות הכי גדולה שידעה המדינה אי-פעם. אותם קיצונים (משני הצדדים) ממקשים את צה"ל בפני החרדים, וכל שנותר הוא להביט בעיניים כלות, כיצד שח"ר - אותו מפעל יפיפה של לכידות - סופג צרורות ישירים בזה אחר זה, ואין מגן.
כך מתפוצצת המציאות בפניהם של אנשים טובים, חרדים וחילונים, שעבדו, עמלו וגייסו ללא לאות, מתוך תפיסת עולם שאומרת: אפשר יחד. אפשר להתגייס גם אם אתה חרדי. הם הקימו את פרויקט חייהם, תוך שהם סוללים דרך נפלאה במה שהיה קודם שדה בור זרוע אבנים של חשדנות וניכור.
האויב שבפנים
אם לא יהיה שינוי בגישה, המציאות הזו תורגש במספרים במחזורי הגיוס הקרובים של החרדים.
המועמדים הפוטנציאלים לגיוס במגזר, חשים כי הצבא לא מכבד אותם או את אמונתם. בעיניהם, צה"ל כבר איננו הגוף להגנה על המדינה של כולנו, כי אם אויב שיש להתגונן מפניו. העלייה של 40% במשרתים רק בשנה החולפת, המתורגמת לאלפי חיילים חרדים - הולכת לצנוח ובגדול, נוכח הפקודה הבלתי חוקית בעליל לבחור בין אמונה לצבא.
מה ששומע היום החייל החרדי הממוצע בקריאות הקרב והתוקפנות, זה את הדברים הבאים: כן, רצינו אתכם, אבל רק בתנאים שלנו. אז או שנבצע בכם לינץ' תיאולוגי - או שנבצע בכם לינץ' חברתי כמשתמטים. כך או כך, אתם על הכוונת שלנו. אנחנו נלמד אתכם פרק בהלכות "מי כאן גבר-גבר".
צה"ל, בהתאם לקונספט המעודכן - לא ממש צריך אוחזים בנשק, או מפתחי מערכות מיחשוב להגנה והתקפה, ובוודאי שלא קצינים עם כיפה שחורה שיפקדו, בין היתר, על הדור הבא של החיילים החרדים בצה"ל. הוא צריך קהל שימחא כפיים ללהקות הצבאיות. זהו כאמור "צו השעה", ומי שלא מסוגל, ייכלא בעוון סירוב פקודה. לא אירן ולא סוריה הן סיבה לגייס את החרדים. העיקר שיישארו באזיקים להדרן של "ים השיבולים".
צה"ל, כפרומו למלחמת אחים
לידיעת המתלהמים, המחוממים ומצחצחי חרבות, אי אפשר לגייס בכוח. בטח שלא מאה אלף איש. כל מהלך צריך לבוא בהידברות הדדית, גם כשמדובר על המקום המיליטנטי ביותר בישראל. החרדים לא יתגייסו אם ירגישו תחושה ולו הקלה ביותר, שמשהו משתמש בשירות החובה בצה"ל, כדי לעשות להם "חינוך מחדש", או מנסה להכריח אותם לפעול בניגוד לאמונתם. זה, אם פספסתם, בדיוק מה שקורה עכשיו.
במוחם של אלה שגדלו על סיפורי הקנטוניסטים של צבא רוסיה, האזעקה פועלת כעת על פול ווליום - החל במפקד הפרויקט, הרב ראב"ד, וכלה באחרון הירוקים של מחזור הגיוס הטרי. אם אנשי האמצע לא ייקחו אחריות על צה"ל ויתנו לקולות השפויים לפשר, למתן ולגשר - צה"ל לא יהיה עוד צבא הגנה לישראל, אלא פרומו למלחמת אחים. מה לעשות, השילוב בין כפייה חילונית בפקודת מטכ"ל לחיילים חרדים ומאמינים, הוא שילוב לא ראוי. ואי לכך, את המטרה הזו הם לא ישרתו.
מה שעומד להתרגש עלינו בימים הקרובים, ישפיע לא רק על השיח הציבורי נכון לרבעון הראשון של השנה. הוא בעל השלכה עצומה על יכולתנו לחיות יחדיו במרחב הזה, בלי להישרף באש המחלוקת שהבעירו לנו אלה שחרדים בצה"ל מעניינים אותם כשלג דאשתקד, והשירות נמדד בעיניהם ביכולת החילון של המערכת הצבאית, לטוב ולרע.
אם ניתן להם לשחק עבורנו את משחק ה"שוויון בנטל", האדמה החרוכה לא תצמיח דבר. שום חברה מתוקנת לא תעלה מהאש הזו, ומה שייוותר, בסופו של יום, הם רק שרידים מפוחמים של שנאה ופירוד. עכשיו נותר לנו רק להחליט אם לתת להם את הגפרורים, או לסרב פקודה.
לפנייה לכתב/ת 
