החרדים חומקים שוב מדו"ח טרכטנברג?

אחרי הוצאת כושר ההשתכרות מהקריטריונים לדיור בר השגה, שוב מסוננים הסעיפים הנוגעים לאוכלוסיה החרדית מדו"ח טרכטנברג . ביום ראשון הקרוב, תדון הממשלה בהמלצות הדו"ח בתחום שוק העבודה. פרק ההמלצות המקורי כולל שורה של צעדים הנוגעים לעידוד השתלבותם של החרדים ובני המיעוטים בשוק העבודה, ולשיפור רמת הפיקוח בישראל על חוקי ההעסקה.

• טרכטנברג: יש לנו בשורה לזעקה הלגיטימית
• טרכטנברג: יש לקצץ בתקציב הביטחון עבור חינוך
• חברי ועדת טרכטנברג: בעלי עניין פוגעים בדו"ח
  

מבין שלל ההמלצות, רק אלו הנוגעות לבני המיעוטים יובאו לדיון בממשלה ונכון לעתה לא ברור אם ומתי יובאו ההמלצות הנוגעות למגזר החרדי לדיון ולאישור. ההמלצות של ועדת טרכטנברג שלא נכללו בהצעה לממשלה הן:

- הרחבת התכנית המממנת לימודים אקדמאיים לחרדים.

- הרחבת מספר התלמידים החרדים במערכות החינוך הטכנולוגי של משרדי התמ"ת והחינוך.

- החלת מבחני מיצ"ב על תלמידים במערכות החינוך החרדיות.

- הרחבת מערך הפיקוח של משרד החינוך על החינוך החרדי.

- החלת העקרונות שנקבע על ידי ועדת גבאי, לפיהם רוב תלמידי הכוללים יקבלו תמיכה ל-5 שנים בלבד ורק המצוינים שבהם יזכו לתמיכה נוספת בהמשך.

- ביטול התמיכה לכוללים בגין תלמידים שמגיעים מחו"ל.

תורחב תוכנית "אשת חיל" לנשים ערביות

בנוסף, תורחב תכנית "אשת חיל" להכוונה תעסוקתית לנשים ערביות, כך היא תוכל לקלוט עוד 4,500 נשים ב-5 השנים הקרובות, בעלות תקציבית של 45 מיליון שקל. בנוסף, יתוקנו הקריטריונים לקבלת מעונות יום מסובסדים מהמדינה, כך שנשים ערביות יוכלו לשלוח את ילדיהם למעונות מסובסדים גם אם הן אינן עובדות יותר מ-36 שעות עבודה בשבוע.

45 תקנים למשרות ייעודיות לבעלי מוגבלויות

עוד צפויה הממשלה לאשר שורה של צעדים שיסייעו בפיקוח על חוקי העבודה. כיום, סובל תחום אכיפה זה ממחסור חמור בכוח אדם, בידע ובשיתוף מידע בין הרשויות שגורמים לכך שאחוז ניכר מהעובדים בארץ אינם מקבלים שכר מינימום ומעסיקיהם אינם חוששים להפר את החוק בשל האכיפה הדלה.

הממשלה תדון בהמלצה לגבש מתווה רב שנתי להגדלת מספר הפקחים העוסקים באכיפת חוקי העבודה בישראל. כמו כן, תיבחן האפשרות ליצור שיתופי פעולה בין רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי, המחזיקים במידע בנוגע להיקף המשכורות שמשלמים מעסיקים לבין אגף הפיקוח על חוקי העבודה בתמ"ת.

מטרת שיתוף הפעולה היא לאתר את אותם מעסיקים שאינם מדווחים על כל העובדים שלהם, או מוציאים תלושי שכר שאינם משקפים את המשכורת האמיתית שהם משלמים.

עוד תדון הממשלה בהצעות להוסיף 300 תקנים לשירות לאומי ו-45 משרות ייעודיות לאנשים עם מוגבלויות. בנוסף, יוקמו מרכזים להכוונה תעסוקתית לבעלי מוגבלויות אשר ישלבו אותם בעבודה במוסדות ממשלה ובשוק הפרטי, בהתאם ליכולתם ולצרכיהם.

המעסיקים יפרישו לפנסיה ולפיצויים לעובדים זרים

לבסוף, תדון הממשלה גם בשורה של הצעות הנוגעות לעובדים הזרים במדינה, שמטרתן לעודד את יציאתם מהארץ על מנת לפנות מקומות עבודה לישראלים.

בכוונת הממשלה להתחיל לחתום על הסכמים להבאת עובדים זרים עם הממשלות במדינות שמהן הם מגיעים. מטרת המהלך הזה היא לצמצם למינימום האפשרי את התופעה של הבאת עובדים על ידי קבלני כוח אדם פרטיים. קבלנים אלה גובים דמי תיווך עבור עבודתם, מהמעסיק ולעתים אף מהעובד עצמו. דמי התיווך יכולים להגיע לסכום של 30 אלף דולר.

על פי ההצעה, גביית דמי התיווך מהווה תמריץ להבאת עובדים זרים מעבר לצורך האמיתי של שוק העבודה, ותוך פגיעה באפשרויות התעסוקה של ישראלים. לכן מעוניינת הממשלה למגר את התופעה ולהפוך בעצמה לקבלנית כוח האדם הראשית, כדי לפקח מקרוב על כמות העובדים הזרים שנכנסת לארץ.

עוד מוצע כי מעסיקים בענפי הבניין והסיעוד יצטרכו להפקיד מדי חודש סכום של 700 שקלים (בענף הבניין) או פחות (בענף הסיעוד) על חשבון ההפרשה לפנסיה ופיצויי הפיטורים של העובד הזר. הכסף שיופקד ינוכה מהמשכורת של העובד הזר ויינתן לו עם עזיבתו את הארץ, ובתנאי שעזב במועד החוקי. כך ייווצר תמריץ לעובד לעזוב במועד החוקי.

בנוסף, מתכוונת הממשלה לאסור את כניסתם של עובדים לא מומחים לענף התעשייה ולהסתפק בהארכת אשרות השהייה של אלו שכבר עובדים בענף. אם תתקבל ההצעה בממשלה, מכסת העובדים הזרים בענף התעשייה תעמוד על 200 בשנת 2012 ועל 50 בלבד בשנת 2013. כמו כן, שכר המינימום לעובד זר בתעשייה ייקבע על רמה של 5,300 שקל בחודש.