חורף באומבריה: עוף בפטריות ועוד

לאחר שוטטות ברחובות המוארים של רומא, לקחנו את אינגריד ועלינו בנסיעה מהירה צפונה, מתוך הנחה (אולי מוטעית) ששוטרי התנועה והמצלמות קפאו מקור, שכן שככל שהצפנו מד המעלות ירד וירד עד שאינגריד סימנה לידו סימן בינ"ל של פתית שלג (שזה הכי קרוב לשלג שהיינו בטיול הזה. עכשיו אגב, מתחוללת שם סערת שלגים).

עוד בערוץ האוכל:

תקציר הפרקים הקודמים של רפי באיטליה (ויש מתכון לפסטה)

מגלגלים בצרפתית: יפה עירון עם קרפים בשלל טעמים

זר סגול שאפשר לאכול: מתכוני כרובית  

היעד: מלון בוטיק חלומי הנמצא לא רחוק מאסיזי, אומבריה. סאן-ביאג'יו שמו (San Biagio). וכן, לא הגזמתי. זה באמת חלום של מלון. 12 חדרים ממוקמים במה שהיה פעם מנזר עתיק ושופץ ברמה.

יפה שם, אה? המלון באומבריה(צילום: רפי אהרונוביץ)

הוא נמצא על גבעה ירוקה, ממולו הרים מושלגים (אצלנו, כאמור, לא ירד שלג וטוב שכך, שכן גם אם היו לי שרשראות שלג, לא הייתי יודע מה לעשות איתן. בספר ההדרכה ראיתי שזה ממש לא דומה לשרשראות הטנק שהכרתי. "כן", הסברתי לקטנה שהתגייסה, "גם אני הייתי פעם חייל ולא, זה לא היה בגדוד נהגי הפרדות, כמו שכולכם חושבים").

אבל נחזור למלון. הריהוט בשטחים הציבוריים הוא בסגנון עתיק, מקומי, משוחזר ע"י אנשי אומבריה. מקומי הוא שם הקונספט. הכל כאן מקומי, כלומר מאומבריה.

בחדרים שילוב מקסים של ריהוט עתיק עם עיצוב חדש בחדרי האמבטיה, בעיצוב איטלקי למהדרין. תוסיפו לכך חלונות מקושתים מהם נשקפים עצי ברושים ופסגות מושלגות. בחוץ קר, בפנים חמים ונעים.

פרוס דק-דק(צילום: רפי אהרונוביץ)

לאחר אבחון קצר וטיפול איורוודי בשמנים הנרקחים במקום, ירדנו קומה לחמאם טורקי אמיתי ששחרר את כל שריריי הדואבים וגירש סופית את הקור מעצמותיי.

רפי התענג שם. חמאם(צילום: שירן וולק)

בחלל אחר עברנו הברשה יסודית במלח גס, שטיפה ועיסוי עדין שגרם לעיניי להיעצם אט אט. ובחלומי נתחי בשר לא כשר תלויים שורות וביניהם חריצי גבינה ענקיים... "קדימה לג'קוזי", העירה אותי הגברת בעדינות, "שוב חלמת על אוכל?!". הכחשתי אינסטינקטיבית. "אז למה ליקקת את השפתיים?" שאלה. "לא יודע, אולי מהמלח", עניתי.

מבלי לפגוע ברגשות הגברת שהרגישה ברקיע השביעי גם שבוע אחרי, ואמרה לי שאכן הטיפולים גרמו לה להתחבר יותר טוב לעצמה, אסכם בעדינות שלי זה פשוט גרם להרגיש נפלא, וזה מספיק.

האווירה, עתיק מול חדש, החמימות מול הגבעות המושלגות, המנוחה, החלוקים המפנקים.. שוב נמנמתי. על מנת שלא אפליל את עצמי, לא אספר על מה חלמתי. התעוררתי לארוחה קלה, על טהרת המוצרים המיוצרים במקום: שני סוגי לחמים מהסוג הלבן, כן זה עם הקליפה הפריכה, צלחת של מעושנים פרוסים דק מאוד, בירת מנזרים ושלושה סוגי פקורינו ברמות יישון שונות: מרכה ועדינה ביותר ועד רמת פרמזן.

לקינוח - אחד הטירמיסו הטובים שנטעמו. אוורירי כמו עננים. "תרשמי", אמרתי לגברת, "אנחנו חוזרים לפה למספר ימים נוספים. יש כמה קומות טיפול שעוד לא ניסיתי ויש כמה בשרים שעוד לא טעמתי. חוץ מזה, זה קרוב לאסיזי ואומבריה בעיניי עדיפה על טוסקנה".

חלום של טירמיסו(צילום: רפי אהרונוביץ)

סאן ביאג'יו, ההיית או חלמתי חלום, שאלתי את עצמי בעודי מרחף ואינגריד גומעת את הכבישים חזרה לכיוון רומא. המלון הזה, חברים, לא נופל ממלונות רלה-שאטו, ואני כבר הייתי בכמה.

עוף עם שפע פטריות

אולי בלי כל קשר, אולי בגלל ריח היערות בדרך לאומבריה ואולי כי הירקן השכונתי מילא בוקר אחד את כל המקרר שלו ב-6-7 סוגי פטריות ובמגשים של שאלוטים מקולפים (האמת שזה די מעצבן לקלף שאלוטים) ואולי רק בגלל הגל החורפי שתקף אותנו כשחזרנו, הכנו תבשיל עוף עם טונה פטריות שנחו על אורז.

טיפ: כף אחת של חרדל דיז'ון גרגרים לקראת הסוף, שיפרה את התבשיל פלאים.

חשוב: לא להתקמצן על כמות הפטריות, לפחות 5-6 מגשים מסוגים שונים. אל דאגה, ברגע שיתרככו הנפח שלהן מצטמצם לשליש.

המרכיבים (ל-8 סועדים):

מעט אורגנו יבש

מלח ים ופלפל שחור טחון טרי

4 גזרים חתוכים לקוביות

2 מגשי שאלוט קלופים וקצוצים

200 גרם אווז מעושן בקוביות קטנות

2 קופסאות שמנת לבישול או 2 מיכלי קרם קוקוס

5-6 כפות קמח

3 עגבניות חלוטות מקולפות ומרוסקות בפומפייה

אגוז מוסקט מגורר

1/2 כוס שמן זית

5-6 מגשי פטריות (כפי שכתוב בהקדמה) מוקפצות במחבת עם שמן זית עד לריכוך

אל תשכחו את האורז למטה. עוף(צילום: ירון ברנר)

אופן ההכנה: 

1. מתחילים עם העוף: משמנים אותו מכל צידיו בשמן זית ומתבלים היטב במלח, פלפל ואורגנו, מתחת לעור ומעליו. מטגנים בסיר כבד את העוף היטב מכל צידיו, מוסיפים חצי כמות מהשמנת או קרם הקוקוס, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש נמוכה מאוד כ-40-50 דקות. מוציאים ומניחים בצד.
2. באותו סיר במעט שמן זית מזהיבים את השאלוטים, מוסיפים גזר, אווז מעושן, את כל הפטריות ומתבלים במלח ופלפל ובאגוז מוסקט. בוחשים בעדינות ומבשלים ללא תוספת נוזלים כ-10 דקות.
3. מוסיפים את העוף, ללא הנוזלים בהם בושל, ואת העגבניות המרוסקות והקמח ומערבבים למספר דקות.
4. כעת מוסיפים בעדינות את נוזלי הבישול של העוף ואת יתרת השמנת/קרם קוקוס.
5. מבשלים על סף רתיחה כ-20 דקות. במידה וחסר לכם נוזלים, ניתן להוסיף מעט מים או ציר עוף.

   מגישים על אורז.

   
   

הכותב היה אורח חשבון הבנק שלו. לאתר של רפי אהרונוביץ'