עיני: "דמי הניהול הם קרטל - נוריד אותם"
יו"ר ההסתדרות מחמם מנועים לקראת המאבק הגדול הבא: "אין היום שום ביטחון, הכסף שלנו הוא הפקר", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט". "70% מהחסכונות מושקעים בבורסה. אנחנו רוצים להגיע לכך שכאשר אדם מתקרב לפנסיה, רוב הכסף שלו - אם לא כולו - יהיה מושקע באג"ח מיועדות"
בזמן שמאבק עובדי הקבלן עדיין נמצא בעיצומו, ותלוי בעיקר בנשיאת בית הדין לעבודה נילי ארד - יו"ר ההסתדרות עופר עיני כבר נמצא עמוק בתוך המאבק הבא. למרות הצהרות פה ושם, זה עדיין לא הפך למאבק גלוי, אבל היעד ודרכי הפעולה ברורים.
הפרויקט הבא מבית היוצר של יו"ר ההסתדרות הולך לדבר לכולנו: הפנסיה שלנו, או יותר נכון "מאבק האג"ח המיועדות", כפי שהוא מכנה זאת. הוא כבר ערך בדיקות ונפגש עם גורמים באוצר, לרבות הממונה על שוק ההון עודד שריג, כדי להכין את הקרקע, ודרש מאנשיו להביא את המספרים. על הדרך, בכוונתו לטפל גם בדמי הניהול ובהחלטות רגולטוריות נוספות.
עיני ממשיך: "זה קרטל. אם אתה בא לבד לחברה ייגבו ממך 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה. אם לנו נותנים -־2%, למה אחרים משלמים פי שלושה? זה כמו שתקנה מוצר בסופר ובסופר ליד הוא עולה פי שלושה. זה לא הגיוני ומדובר במיליארדים על מיליארדים שלוקחים מהציבור".
"יש שיחות ברקע מול האוצר"
ממרומי הקומה השישית של בניין ההסתדרות הוותיק ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, שבו נמצאת לשכתו, יושב עיני על כוס קפה וסיגריה, מלווה באנשיו בתחום הפנסיה, ופורס את משנתו. בראיון ל"כלכליסט" הוא משרטט את המאבק הקרב ומסביר גם איך בכוונתו להתנהל. "המהלך שלנו הוא לא רק על דמי הניהול, אלא גם על דמי הניהול", הוא מסביר, "בעובדים המאורגנים אנחנו יודעים לטפל גם בלי מאבק, בזכות כוח הקנייה שלנו. המהלך הבא שלנו, אחרי שנסיים עם עובדי הקבלן, הוא האג"ח המיועדות".
האג"ח המיועדות הן איגרות חוב שמנפיקה המדינה עבור קרנות הפנסיה ומבטיחות תשואה קבועה מדי שנה. התשואה בהן גבוהה בכ־2% מהנפקות אג"ח רגילות של המדינה, מה שמבטיח לחוסך תשואה לא רעה בהתחשב במצב השווקים כיום. לקרנות הפנסיה הוותיקות הונפקו אג"ח מיועדות בשיעור של 93% מנכסי הקרנות ובריבית ריאלית של 5.56%. כיום, לעומת זאת, בקרנות החדשות, רק 30% מההשקעה צריכה להיות מנותבת לאג"ח מיועדות. "זאת אומרת ש־70% מהכספים מושקעים בשוק, בבורסה", מדגיש עיני. "למי שפרש ב־2008, כשחודשיים לפני שהוא פרש בא המשבר ולקח לו שליש מהכסף, לא היה זמן לתקן".
באוצר יגידו לך שכדי לפתור את זה, מתכוונים ליישם את המודל הצ'יליאני (התאמת מסלול החיסכון לגיל החוסך).
"האוצר עשה משהו אחר, בהשקעות. אנחנו רוצים להגיע לכך שבשנות החיסכון האחרונות של אותו עובד, רוב הכסף שלו - אם לא כל הכסף שלו - יהיה מושקע באג"ח מיועדות".
האג"ח המיועדות יותר יקרות מאג"ח רגילות. מאיפה תממן את זה?
"יש פטנטים, חכו בסבלנות. אופציה אחת היא להביא עוד כסף, אופציה אחרת היא לשחק בכסף הקיים, כלומר לתת 90% או 100% של מרכיב אג"ח מיועדות בשבע השנים האחרונות של החיסכון ולהקטין את אחוז המיועדות כשאתה צעיר ויכול להסתכן.
"השאיפה שלנו היא שכשאדם מתקרב לפנסיה, הכסף שלו יהיה מובטח. גם בזה יש כמה בעיות. למשל, אם נקבע שמגיל 60 עד 67 כל כספי החיסכון יהיו באג"ח מיועדות, ונניח שבגיל 59 ועשרה חודשים היתה מפולת, אין לחוסך צ'אנס לתקן. למרות זאת, אג"ח מיועדות נותנות תשואה של מדד פלוס 4.85%, וזה המון. יש לנו כבר מודלים שבנינו. עוד לא נכנסנו למו"מ ועוד לא הגשנו דרישה, אבל אני יכול להגיד שיש שיחות ברקע מול האוצר. אנחנו דקה לפני".
ובאוצר לא אומרים לך "עזוב אותנו עם זה"?
"יש נושא שבו הם לא אומרים לי 'עזוב אותנו'? בכל פעם שאני בא הם אומרים לי 'מה הפעם?', וזה בסדר - זה התפקיד שלי וזה התפקיד שלהם".
אז לא זורקים אותך?
"לא זורקים. אני כבד, שמנתי".
"נלך על זה בכל הכוח"
למאבק שמתכנן עיני יש גם צלע שלישית, מלבד דמי הניהול והאג"ח המיועדות: חיזוק הרגולציה על החלטות ההשקעה של הגופים המוסדיים. "אין היום שום ביטחון לכסף. הכסף שלנו הוא הפקר. יש לנו באגף הפנסיה ובאגף לאיגוד מקצועי כל מיני פתרונות, וזה נושא שיונח על השולחן. הליבה מתרכזת בשנים האחרונות של החיסכון, שם אנחנו רוצים לאבטח את הכסף באופן כמעט מלא. בנינו מודלים. אנחנו עוד לא יודעים איך זה יהיה, אולי באופן מדורג מגיל 58 - זו גם שאלה של מו"מ ועלויות - אבל זה משהו שנלך עליו בכל הכוח. הבעיה היא שהעובד הפשוט לא מבין בזה. כשהוא בא למקום העבודה הוא לא יודע על מה הוא חותם. מנצלים אותו ולוקחים ממנו את המקסימום".
הפתרון של שר האוצר יובל שטייניץ הוא חינוך פיננסי.
"זה מההסכם הקואליציוני שאני עשיתי לפני שלוש שנים, וזה לא הפתרון, אלא רק חלק מהפתרון. כשהייתי עובד צעיר, ידעתי מה זה קרן פנסיה? חובתה של הממשלה לפשט את העסק. למשל, לציין בחוק, ליד שיעור דמי הניהול, כמה זה יעלה לאותו אדם בשקלים. שאדם יוכל להבין מה המשמעות. אנחנו יודעים לעשות עבור הציבור שלנו את החישובים, אבל העובד הפשוט לא. כשהוא יראה שזה עולה לו 400 אלף שקל, הוא יפנה לקרן אחרת שנותנת לו הנחה של 100 אלף שקל. הרי אין בעיה לתמחר את זה. אם אדם עם תואר ראשון בכלכלה לא מבין, אל תצפה שפועל שעובד ליד מכונה במפעל ייצור יבין".
לאחרונה העלה יו"ר ועדת העבודה ח"כ חיים כץ (ליכוד) הצעת חקיקה, שלפיה תקרת דמי הניהול בקרן פנסיה חדשה מקיפה תעמוד על 3.5% מההפקדות ו-0.2% מהצבירה (במקום 6% ו-0.5% בהתאמה כיום); בביטוחי מנהלים על 4% מההפקדות ו-1% מהצבירה; ובקופות גמל על 0.7% מהצבירה (במקום 2% כיום). שלשום הודיע הממונה על שוק ההון עודד שריג כי הוא מתנגד להצעה, וטען כי יש להוריד את התקרה בקופות הגמל ל-1.2% בלבד, שכן הורדה ל-0.7% עלולה לגרום להתמוטטות החברות. עיני חושב שההצעה של כץ מצוינת וכי "לחברות עדיין יש נתח להרוויח".
הטענה של מנהלי קופות הגמל היא, שההוצאות שלהם עומדות על 0.8% לעמית ושהורדת דמי הניהול תגרום להתמוטטות.
"אנחנו מנהלים קופות גמל על בסיס הוצאות בפועל, ועובדה שאפשר בהרבה פחות".
לכם אין הוצאות שיווק ולהם יש.
"כמה זה כבר הוצאות שיווק? אצלנו, עם מעט מאוד שיווק, ההוצאות בפועל הן 0.3% לעמית. השאלה היא כמה רוצים להרוויח. כל הסיפור הזה בפנסיה ואיך שהוא מתנהל היום זו שערורייה אחת גדולה. העובדים הלא־מאורגנים מופקרים על ידי הממשלה".
נראה ששריג קיבל את עמדת החברות.
"שריג יכול על פי חוק להכניס רואה חשבון ולעשות בדיקה משלו".
אולי הוא בדק וראה שהטענות שלהן נכונות?
"אז שיגיד את זה. ואני אומר שהוא לא בדק. דרך אגב, אנחנו בעיצומה של בדיקה כזו בשביל להבין איפה זה עומד. אם הוא היה רוצה, מה הבעיה להכניס רואה חשבון שיבדוק את ההוצאות של החברות? אף אחד לא רוצה להפסיד. שיעשה את הבדיקה, ואז יחליט כמה צריכה להרוויח קרן פנסיה על כל עמית. תצמצם את התקרות, ותן שפיל מאוד קטן למשחק. זו חובתו, והם לא עושים את זה, הם השאירו את התחום פרוץ".
"הכל בידיים של האוצר"
אחרי שנים של שקט יחסי, לאחרונה ניכרת במשרד האוצר תזוזה בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני. עיני מצדו טוען כי באוצר עדיין לא הפנימו את חומרת המצב והוא לא חש בשינוי כיוון של ממש. "כמו כל דבר מול האוצר, הטכניקה היא ללחוץ".
אבל יש תחושה שבאוצר כן מנסים לעשות משהו.
"מה זאת אומרת לנסות? הכל בידיים שלהם. אם האוצר היה בודק את המספרים לעומק ורוצה לשנות אותם, אז מה הבעיה שלו - הוא הרגולטור. מה, שריג לא מבין את המספרים? אני הראיתי לו אותם. זו האחריות של האוצר כלפי הציבור, אך נוצר מצב הפוך שבכנסת לוחצים את האוצר וקובעים לו עובדות".
האם החטא הקדמון זו ועדת בכר?
"החטא הגדול הוא חוק הפנסיה שעבר כמו שהוא ב-2003, עם עזים מאוד גדולות. כמו שידעו ב-2003 לעשות רפורמה דורסנית, צריך לעשות עכשיו רפורמה דורסנית לכיוון השני, לעובדים. כשהאוצר רוצה הוא יכול, ופה יהיה לו גיבוי - שלנו, של הכנסת, של הציבור - למה זה מתמהמה?
"ב-2003 באה ועדת בכר והחקיקה שבעקבותיה, הקטינה את מרכיב האג"ח המיועדות בחיסכון, והתפנו מאות מיליארדים שלא היה איפה להשקיע אותם. ועדות ההשקעות חיפשו איפה להשקיע את הכסף. בתקופה ההיא, כשחברות רצו לגייס 200 מיליון שקל, פתאום הן קיבלו מיליארד. הבעיה היא שכאשר בעלי הון הולכים לבנק, הבנק רוצה ביטחונות, אבל כשהם מגייסים מהמוסדיים - מהעובדים - לא מבקשים מהם כלום. הכסף הזה הוא לא הפקר, צריך להקים הגנות".
נושא נוסף שמתכוון עיני להעלות הוא הגדלת ההפרשות לפנסיה, במטרה להגדיל את סכום החיסכון. "בהסכם הקיבוצי הבא במגזר הציבורי אנחנו נשאף להגדיל את ההפרשות ל־21.5%. שלב ב' זה לטפל בדמי הניהול - אני מקווה שבחקיקה. אבל הדבר הכי חשוב זה האג"ח המיועדות. אם אצליח להביא לכך שמגיל 58–60 עד 67, בין 90% ל-100% מהכספים יושקעו באג"ח מיועדות, אהיה שקט לגבי הגילאים האלה".
תשבתו למען האג"ח המיועדות?
"דיה לצרה בשעתה. קודם נסיים את מאבק עובדי הקבלן. אני מודע לכך שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור ולהשיג השקעה של 90% באג"ח מיועדות, זה מספר בדיוני, אבל לפחות שבשנים האחרונות אדם ירגיש יציב. על זה אנחנו הולכים חזק".
לפנייה לכתב/ת 
