לידיעתכם: המדינה יכולה לחסוך לכם הרבה כסף
אם אתם לא חלק מאיגוד חזק, סביר להניח שאתם משלמים דמי ניהול של כ-1.2% לפחות על קופת הגמל. הגזל הזה מתרחש בזמן שקיימות קופות שדמי הניהול בהן נעים בין 0.25% ל-0.4%. מדוע אין לנו גישה אליהן?
שנת 2011 לא הטיבה עם קופות הגמל. חודש דצמבר עוד לא הסתיים, אך ההערכה היא שבשנה האזרחית שתסתיים השבוע יציגו קופות הגמל תשואה שלילית של 6% בממוצע.
- תשואת קופות הגמל ב 2010: 10.5%
בעוד את התשואות יש לבחון לטווח ארוך (לאורך שנים הקופות המושקעות בשוק ההון מוכיחות את עצמן), הרי שדמי הניהול החותכים את החסכונות באופן קבוע לא ישפרו את התשואות בעתיד. הם יפגעו בהן ויגרעו מההון שיעמוד לרשותנו, עשרות ומאות אלפי שקלים.
מנהלי קופות הגמל המסחריות הגדולות בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות, מציגים שלל תירוצים להמשך שוד הקופות, כשמנגד הלחץ הציבורי להפחית את דמי הניהול והרפורמות אותן מנסה האוצר לקדם בעקבות זאת.
ואולם, מתברר כי קופות עם דמי ניהול נמוכים במיוחד קיימים חיים ובועטים ואף מכים לא פעם את תשואות עמיתיהן בקופות המסחריות.
רבים אינם מודעים לכך כי קיימים לא מעט קופות שדמי הניהול בהן נעים בין 0.25% ל-0.4% (כשהממוצע בתעשיית הגמל עומד על כ-1.2%) בלי התחכמויות ובלי פערים בין העמיתים, כפי שמקובל בקופות המסחריות - שם, אלו שעשו קומבינה קיבלו חצי אחוז דמי ניהול בעוד האנשים שאינם מאוגדים, משלמים לקופות המסחריות יותר מפי 3 מעמיתיהם באותה הקופה.
לא מזמן כמעט הספידו את הקופות המפעליות, אך אולי דווקא עכשיו, ברקע המאבק החשוב בדמי הניהול, זה הזמן לחזיר להן את העדנה.
מה הן קופות מפעליות?
הקופות הענפיות והמפעליות הוקמו ביוזמת ארגוני העובדים עבור עובדי המגזרים השונים. כך דאגו לעצמם לחיסכון לטווח ארוך המורים, עובדי המוסדות האקדמים, הבנקים, אל על, חברת החשמל התעשייה האווירית ועוד.
כיום כ-20% מכספי ענף הגמל מנוהלים בקופות מפעליות, מדובר במעל 50 מיליארד שקל. חלק מהקופות הללו ותיקות במיוחד, וקיימות כמעט מאז קום המדינה.
ניתן לתמצת את הרעיון בהקמת קופה ענפית בניהול עצמי של החיסכון לטווח ארוך, תוך מינימום הוצאות, כשהרווחים הולכים לעמיתים. אולם הקופות הללו סגורות בפני הציבור הרחב ומיועדות אך ורק לעובדים במפעל או בארגון הספציפי.
למרות דמי הניהול הנמוכים, במהלך השנים הקופות הללו קיבלו דימוי שלילי, בעיקר באיכות הניהול ובתשואות שנחשבו לנמוכות יותר בהשוואה לקופות הרגילות. באופן מסורתי ניהול ההשקעות בקופות המפעליות מתבצע על ידי ועדה של מומחים הממונה על ידי חברי הקופה, אולם בשנים האחרונות חלק מהקופות הוציאו את התחום הזה לניהול חיצוני בבתי ההשקעות הגדולים.
השוואת תשואות? לא כולל את דמי הניהול
בדיקה לאורך שנים מראה כי לא מעט קופות מפעליות שוברות את הדימוי הלא מחמיא ומציגות תשואות נאות, הרבה מעל הממוצע הכללי. חשוב לציין כי בהקשר זה קיימת בעיה מובנית - ההשוואות הפומביות שנעשות במשך השנים אינן מציגות את התשואה הריאלית של הקופות. גם אתר השוואת התשואות של האוצר ה"גמל נט", אינו משקלל בתוצאות את דמי הניהול שגובות הקופות. כך יוצא שקופות מסחריות עוקפות בתשאותיהן (נומינלית) את הענפיות, אולם אם היו משקללים בנתון גם את דמי הניהול, התמונה היתה משתנה.
בקופות הענפיות דוחים גם את ההכללה על ניהול לקוי. "יש טובות פחות וטובות יותר גם במפעליות וגם בעסקיות. למה להכתים 95% בגלל ליקויים ב-5%?" אומר דורון שורר, יו"ר ועדת ההשקעות בקופת הגמל של עובדי האוניברסיטה העברית. "בעבר כאשר הגופים האלו קמו, הם סבלו ממחלות שסבלו כל הגופים האחרים, אם זה איכות הניהול איכות הביצועים וכו'. מאז פורסמו תקנות שונות והם עומדים בכל תנאי הרגולציה. גם איכות האנשים המנהלים את הקופות השתפרה".
לדברי שורר, שכיהן בעבר כממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר ובמסגרת תפקידו פיקח על קופות הגמל, דווקא קופות הגמל המנוהלות על ידי הגופים המסחריים הגדולים - הן הבעייתיות. "העיקרון היסודי ביותר בחיסכון קולקטיבי זה השוויון בין העמיתים, חלוקת ההכנסות וההוצאות באופן שווה. כאשר אנשים שמים את כספם בקרן מסויימת קיימת חובה לחלק באופן שווה. זה שותפות. למה זה לא קורה? זה בניגוד לעיקרון הבסיס של הקמת קופות גמל וקרנות פנסיה ובניגוד למקובל בעולם".
מנוגד לעיקרון או מנוגד לחוק?
"החוק אומר במפורש שיש להקפיד על שיוויון בין העמיתים".
אז למה האוצר לא מאפשר להרחיב את הקופות הללו?
"ההסדרה לא הלכה עם השינויים שחלו במשק בחברה ובסביבה העסקית בתחום . גם הוראות שיצאו התעלמו מהקופות המפעליות. כל הרגולציה התייחסה בעיקר לקופות העסקיות ולא לקופות המפעליות.
המגמה המתפתחת היום בעולם בתחומים פיננסיים רבים היא מגמה של גופים חברתיים ללא כוונת רווח, כך למשל בארה"ב קיים גוף שמשרת 80 מיליון תושבים לא כוונת רווח. הם פועלים כמעט בכל התחומים הפיננסיים. בחו"ל הקופות המפעליות מאפשרות גם להכניס את כל בני המשפחה ולאו דווקא רק את העובד.
אצלנו ההגדרה נשארה כמו בתחילתה, העובד עצמו בלבד. אפילו עובדי הספריה הלאומית לא יכולים להיכלל בין עובדי האוניברסיטה. הרגולציה לא התאימה את ההגדרות.
באופן תאורטי יש אפשרות לפתוח קופה מפעלית אבל באופן מעשי ההגדרות כל כך מצומצמות שזה לא מעשי" .
חברות הביטוח טוענות שההקשחה רגולטורית מגדילה את הוצאות התפעול שלהן. לקופה מפעלית יש יכולת כלכלית לעמוד בכל תנאי הרגולציה, בניהול השקעות איכותי, ניהול סיכונים?
"אנחנו לא מנפחים את מנגנוני הניהול. הוצאות השיווק שלנו אפסיות. מה המחיר של מוצר? הרי עובדה שאנחנו מציעים את אותם דברים ומקיימים את כל דרישות הרגולציה והמחיר הסופי שלי הוא 0.4%. אז דווקא הם צריכים להסביר את עצמם - איך הם גובים סכומים כל כך גבוהים מהלקוחות".
אולי הרפורמה בדמי הניהול שמקדם האוצר בעקבות הלחץ הציבורי, תיתן פתרון לבעיה. ואין צורך בהרחבת הקופות המפעליות?
"הגבלת דמי הניהול היא בעייתית. כל הגבלה אדמניסטרטיבית היא רעה. לכל דבר כזה יש עוקף. תרחיבו את השוק תגבירו תחרות, אבל אל תקבעו קביעה אדמניסטרטיבית. יכול להיות שתבוא קופה שתציע דברים ששווה לשלם עליהם 1.5% דמי ניהול, אבל ברוב הקופות זה לא הגיוני.
"פתיחת השוק למוסדות ללא כוונות רווח וגופים חברתיים, תהפוך אותו להרבה יותר תחרותי מאשר הוא עתה. במצב הנוכחי פועלים מספר לא גדול של גופים מסחריים, שרובם ככולם מנצלים את תקרת המותר להם בכל הקשור לגביית דמי ניהול. אין להם אינטרסים לפתוח בתחרות נמרצת על המחירים. הם נהנים מהאדישות היחסית של הציבור לגובה דמי הניהול. הם רואים לנגד עיניהם קודם כל את אילי ההון שמאחורי הקופה ולאחר מכן את העמיתים. כניסה של גופים שמוכנים לתת אותו שירות בהרבה פחות כסף תניע את השוק בכיוון הנכון".
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה
לפנייה לכתב/ת 
