"W.E - וואליס ואדוארד": מדונה, נערה יומרנית
בסרט השני שהיא מביימת "W.E - וואליס ואדוארד", מתעניינת מדונה בעיקר במדונה. ארז דבורה לא התרשם מהניסיון של הזמרת לעצב את דמות הגיבורה בדמותה: בועטת ולבושה נפלא
כבר כמעט 30 שנה שמדונה היא המלכה הבלתי מעורערת של מוזיקת הפופ. התכונות שהביאו אותה למעמד זה ניכרות בסרטה השני כבמאית (אחרי "Filth & Wisdom" מ-2008). האמביציה שלא יודעת שובע, הרצון להמשיך ולעצב את דמותה בדרכים חדשות, היכולת לזהות כישרונות של אמנים מסביבה ולנצל/לנכס את כישרונם, ומעל הכול נרקיסיזם שממנו נובע ביטחון על אנושי ביכולותיה.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
גם אם אפשר להתווכח עד כמה מכלול תכונות זה ראוי להערכה, דבר אחד ברור: זה עדיין לא הופך אותה לבמאית קולנוע. "וואליס ואדוארד" ("W.E") הוא קטסטרופה וולגרית. מפגן יוהרה של יוצרת הבטוחה כי היא מביימת לא פחות מיצירת מופת, אך נופלת שוב ושוב למחוזות היומרה המגוחכת. סרט שהוא בה בעת יצירה מאוד אישית של מדונה, ויחד עם זאת גילוי בוטה של חוסר מודעות (או עניין) לגבי האופן בו היא מעידה על עצמה באמצעות סרט זה.
"וואליס ואדוארד" מאוד רוצה להיות עוד סרט כמו "השעות" (2002) עם אותו מימד של עיסוק בגורל הנשי המצליב בין תקופות ודמויות. הסגנון חותר למלנכוליה רומנטית ואלגנטית בהשראת "סינגל מן" (2009), של מעצב האופנה (וחבר קרוב של מדונה) תום פורד. אך יותר משני סרטים אלו התוצאה מזכירה את "פוסטמן" (1997) של קווין קוסטנר. אומנם קשה לחשוב על שני סרטים שונים יותר מבחינה תמאטית או סגנונית, אך בשני המקרים יש יוצר "חזק מדי" עם יחס הפוך בין יומרה לכישרון.
המלך מת
לאחר פתיחה "אמנותית" המרבה לקפוץ בין שברי דמויות וזמן, הסיפור מתחיל להתגלות בהדרגה. וואלי וינת'רופ (אבי קורניש) היא ניו-יורקית צעירה הנשואה בעושר אך ללא אושר לרופא מצליח בשם וויליאם (ריצ'ארד קויל). היא חושדת שהוא לא נאמן לה - והוא, רק מעצים את חשדותיה כשהוא דוחה בגסות את רצונה לשכב עימו ולהיכנס להריון.
וואלי קרויה על שמה של וואליס סימפסון - אותה גרושה אמריקאית שב-1936 גרמה למלך אדוארד השמיני לוותר על כס המלכות שלו למען האהבה. וואלי, מעריצה את אייקון האופנה-אהבה שוואליס מגלמת, לפחות באופן בו מעצבת מדונה את דמותה. התנופה וההעזה בחייה של וואליס הם ההיפוך לשממה הרגשית ותחושת אין האונים בחייה של וואלי.
הגיבורה מוצאת נחמה בתערוכה המקדימה מכירה פומבית של סות'ביס שבה יימכרו חפציה של וואליס. בבוקרו של כל יום היא מגיעה לתערוכה ונשארת עד שעת הסגירה. שם היא מתבוננת בערגה בחפצים האישיים, מגניבה נגיעה חטופה בפריט כזה או אחר ונכנסת לסוג של טראנס המעלה במחשבותיה את "סיפור האהבה הגדול של המאה ה-20". בהפוגות מסיאנס זה היא מתחילה לפתח קשר רגשי עם ייבגני (אוסקר איזק) אינטלקטואל רוסי שהפך לשומר בבית המכירות.
במצב הטראנס, ספק של הדמות ספק של הסרט עצמו, אנו חוזרים לתחילת הקשר בין וואליס (אנדראה רייזבורו) ואדוארד (ג'יימס דארסי), בעודה עדיין נשואה לארנסט סימפסון (דיוויד הארבור). מה יש למדונה לומר על מערכת יחסים זו? לא יותר מדי, בוודאי לא מבחינת מי הייתה וואליס, והדינאמיקה של הקשר בינה לבין אדוארד.
הסיטואציה ההיסטורית של המשבר המלוכני, זו שעלתה לאחרונה ב"נאום המלך" של טום הופר, מוצגת כאן באופן חסר בושה, מהצד השני של המראה. כאן אדוארד הוא לא רק פלייבוי נהנתן אלא בעל רגישות חברתית מפותחת וכבוד עמוק לבית המלוכה. "ברטי" המגמגם (המלך ג'ורג ה-6), נשלט ע"י אשתו אליזבת (נטלי דורמר) הביצ'ית השאפתנית.
טענות בנוגע לסימפטיה המתועדת של אדוארד למשטר הנאצי עולות בסרט, אך למדונה יש מספיק חוצפה לפטור זאת בתירוץ שהוא הונע משאיפה בלתי נלאית להביא שלום. ומה עם העמדות המפוקפקות של וואליס שגרמו להיטלר לדבר בשבחה? עזבו שטויות, בואו נסתכל על הבגדים.
כמו בתולה, בתחום הקולנוע
באופן לא מפתיע, מי שמעניינת את מדונה היא מדונה. וואליס היא "מדונה" - אמריקאית באנגליה השמרנית המקדימה את זמנה: מתוחכמת יותר, לבושה טוב יותר ומעיזה לבעוט בנורמות חברתיות. שתיהן זכו להוקעה על חוסר נכונותן להתפשר עבור אף אחד.
הרעיון הזה מובהר ברגע מוחצן של אנכרוניזם שבו, במהלך מסיבה אריסטוקרטית בשנות ה-30, וואליס מבצעת ריקוד מתריס כשלצידה רקדנית פראית שחורה וכל זאת לצלילי הסקס פיסטולס.
באותה מידה אלו יכלו להיות מדונה ונעמי קמבל בצילומי ספרה הידוע של מדונה "SEX". היכולת של וואליס האייקון לסייע לוואלי המעריצה המדוכאת, מלמדת על הדעה המאוד טובה שיש למדונה על עצמה.
ומה המפתח לחיבור המיסטי בין השתיים? חפצי יוקרה. לא במקרה אולם התצוגה של סות'ביס הופך לזירת מפגש מרכזית בין הדמויות. קשר זה מגיע לשיא ברכישה פטישיסטית של כפפה שהשתייכה לאלילה. זהו הגילום של תפיסת עולם שלמה וקיצונית של מדונה שבאופן מטריד (אך גם משעשע) נמצאת ביסוד כל החלטת בימוי בסרט. W.E - כלומר ראשי התיבות של וואליס ו-אדוארד. אבל גם "אנחנו" במובן של וואלי ו-וואליס, וכל זה הוא בעצם "ME" אחד גדול שהוא מדונה.
