שלושה אדמו"רים וטיש מצחיק אחד
קובי אריאלי וג'קי לוי חברו לאיש והטיש, משה להב, והם מעלים מופע חדש שכולו סטנד-אפ בניחוח ירושלמי ושירים בטעם של פעם. כשההוויה הישראלית פוגשת את השטיבעל החסידי, נותר רק לבכות. מרוב צחוק
חילוני, דתי וחרדי עולים על במה אחת. זו לא תחילתה של בדיחה שחוקה, אלא ראשיתו של מופע חדש שאו-טו-טו חורך את בימות ישראל. השלישייה, שכל אחת מצלעותיה צברה כשלעצמה פז"מ במה לא מבוטל - משלבת לראשונה ידיים ומיקרופונים, לטובת חוויה ישראלית חוצת גבולות.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
-
"הרב אלישיב בין שמים וארץ"
- קוראים לי איציק ואני חושב שצדק חברתי זה יהודי
- פרובוקציה: ציורי עירום נתלו באזור מתחרד בירושלים
ג'קי לוי, קובי אריאלי ומשה להב - האיש, הטיש והגיטרה, מאתגרים את הקהל ואת עצמם במופע סטנדאפ מוזיקאלי; השטיבל של קטמון פוגש את הגשש החיוור.
מבין השלושה, ועל אף שהוא חושב בשירים, משה להב הוא היחיד עם הרגליים על הקרקע. את המפע יזם לאחר שאירח את ג'קי לוי וקובי אריאלי מספר פעמים, "ובכל הזמן הייתה תחושה באוויר שרק צריך לעשות מזה שלישייה, כי הכול בעצם מתכוונן לאותו מקום".
אז מה בדיוק אתם עושים שם על הבמה?
"את יודעת מה זה 'הטיש הגדול'?" ג'קי לוי מוודא שאני בעניינים. "משה המציא מותג מנצח: לקחת פורמט חסידי, ולגלגל אותו לתוך עולם חילוני עכשווי. כל עניין השירה בציבור בא מהעולם החסידי. גם כשהחלוצים פרקו עול וכיפה, הם באו לשיר שירים בדבקות חסידית. לרקוד ריקודים חסידיים, רק עם הבחורות. גם שם, כמו בטיש החסידי, היו הפסקות מלל, וזקן הקיבוץ היה אומר כמה מילים. כך שהפורמט מלווה את הזהות היהודית והישראלית מאז ומתמיד.
"עם הזמן, השירה בציבור נכנסה חזק, ועינת שרוף כמו גם שרהל'ה שרון הפכו מותגים. אצל משה אין שירונים, כי למרות חילוניותו הוא מאמין גדול בתורה שבעל-פה. המודל של הטיש הוא מודל של 'ליל הסדר': אפשר לאכול, לבלות ולצחוק, ויצא שלמדת. זו השאיפה: שנשיר, נאכל ונצחק - ובדרך לרכב יהיה על מה לחשוב".
גם טיש וגם הפנינג
קובי אריאלי כבר הספיק להחליף חמישה מקומות ישיבה, נכון לרגע זה, והחבר'ה האחרים מגלים תזזיתיות לא פחותה המתבטאת בפינג-פונג מילולי אסוציאטיבי ומצחיק. רגע לפני שהם עוברים לדבר על החרדי בקולנוע (לוי) וחוויותיו של דוס בפראג (אריאלי), אני מנסה להבין בכל זאת, מה קורה על הבמה."בקו האחורי קלידן, מתופף, נשפן כלשהו. בחזית, שלושה מיקרופונים ועמם שלושה אנשים", שח לוי, ואריאלי מוסיף: "עם כיסאות גבוהים שקשה לטפס עליהם".
"אנחנו יוצאים מן השירה וחוזרים אל השירה", מתפייט לוי. "המופע הוא לא בדיוק מופע, הוא הפנינג. הקהל לא מוזמן להיות פסיבי, למצמץ ולהגיד שאת זה אהב, ואת זה לא. זה באמת טיש, כי כמו בטיש – אתה נוטל חלק במתרחש. הקהל מוזמן לצחוק בקול רם ולזרוק הערות קטנות, להשתתף".
אז זה מתוכנן, או שהכול אלתורים?
"יש חלקים מעוגנים, אבל גם חלקים בלתי צפויים. אני יכול למצוא את עצמי מספר סיפור שלא חשבתי שאספר, לא באותו רגע ולא בכלל, והוא בטח לא שייך למה שדיברנו עליו מראש. משה שר שיר שהוא לא ברשימה. ואז קורה הדבר עצמו, שלשמו התכנסנו ועשינו את המתוכנן: הלא מתוכנן, החידוש, קורה. הסיפורים הבטוחים בטיש הם רק 'חימום גזרה' למה שיקפוץ לנו בראש אחר כך".
לא מופע "צו פיוס"
קובי, בחור ישיבה ירושלמי בעברו הלא מאוד רחוק, מודה כי איננו מכיר את כל השירים הישראליים, "וכשמשה מביא יציאה עם שיר חדש, זה מאתגר לי ת'תחול".
לוי כבר צובר קילומטרז' תפילות בשטיבלך קטמון – בית כנסת השפך למושג. "יש שם חומרים שאתה נגנב, יהדות בפעולה", הוא אומר. "רק שם אתה יכול לראות מישהו שותה מים מנטלה. הדברים הכי הזויים בעולם קורים שם, וגם פלורליזם יהודי במיטבו".
אבל למרות השיח, לוי את אריאלי והטיש לא מכוונים לקהל דתי דווקא. "יש חלוקה נושאית ברורה", אריאלי מבהיר. "מתעסקים במוזיקה ישראלית, ויש גם שירה. ביאליק בפנים. אנחנו מדברים על החוויה הצבאית שמשותפת לשלושתנו – המתח בין גיוס שלב ב' לשני הנחלאווים האלה. המתח בין דתיים לחילונים, עדות. לא שאנחנו מופע 'צו פיוס', אבל אנחנו מוכיחים שיש כאן מכנים משותפים. השפה, הירושלמיות והילדות הישראליות זה של כולם".
לא רוצה לחרב את האידיליה, אבל מה המשותף ביני לבין ג'קי לוי, חוץ מהסבתא המרוקנית? בכל זאת, התחנכנו אחרת.
לוי: "מניסיון, יש כיף בסיפורי חוויה עזים, בין אם הם חופפים ובין אם לאו. אתה לא צריך לגדול בג'ונגל כדי ליהנות מ'ספר הג'ונגל'. כל הילדים אוהבים את מוגלי, למרות שמוגלי לא למד בחיידר. אם זה בא מרגש, אם זה אמיתי וכנה, זה עובר. אנחנו החיבור בין צחוק לרגש, ואנחנו מתכנסים לחגוג את ההוויה הישראלית כולה. אנשים מתגעגעים להומור של פעם - יוסי בנאי ושייקה אופיר והגששים. 'ובזיעת אביך תאכל לחם', מילים ירון לונדון, לחן הספרדי של 'שיר השירים'. זו הישראליות במיטבה".
אריאלי: "המופע גם לא אמור להסתיים לעולם. פשוט, אנשים צריכים ללכת לשירותים כי השלפוחית לוחצת, או שבא משהו ואומר לנו בשקט להתפנות מהאולם".
- המופע "טיש בשלושה" יעלה מחר (יום ד') בהיכל התרבות בפתח תקווה, ב-14/2 בחיפה, ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
