גורמים באוצר: היענות לדרישות עיני תחייב קיצוץ

נציגי האוצר וההסתדרות רחוקים גם הערב מהסכמה בעניין עובדי הקבלן ואם עד 1 בלילה לא יגיעו לפשרה - תבקש ההסתדרות מבית הדין לעבודה להמשיך בשביתה הכללית שהחלה היום. גורמים במשרד האוצר מסרו ל-ynet כי היענות לדרישות ההסתדרות תחייב הוצאה תקציבית של מיליארדי שקלים וכי לשם כך יידרש האוצר לבקש קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים.

באוצר מתייחסים להסכמות שאליהן הגיע יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, עם ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש. מוקדם יותר היום הודיע מרכז השלטון המקומי, מצידו, כי אם יתקבל ההסכם בין עיני לברוש ידרשו ראשי הערים להעלות את הארנונה כדי לממן את ההוצאות וכמו כן רמזו כי הם יבקשו מהממשלה להגדיל את מענקי האיזון כדי לממן את העלאות השכר שיידרשו.

מוקדם יותר הסתיים הדיון בבית הדין לעבודה – בהשתתפות שר האוצר, יו"ר ההסתדרות וראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים – ללא תוצאות וכעת לא ברור האם השביתה הכללית במשק תימשך גם מחר. נשיאת בית הדין, השופטת נילי ארד, נתנה לצדדים ארכה עד שעה 1 בלילה להגיע להסכמות ולא – תקבע היא האם השביתה תימשך או לא ובאיזה היקף.

שביתה כללית - כתבות אחרונות

• השביתה בדרך: פגישת עיני ושטייניץ נכשלה
• נתניהו לרשויות: "אל תשביתו, גם אני נגד החוקים"
• השביתה הגדולה החלה, המו"מ עם האוצר הופסק
• ביה"ד לעבודה יכריע: עד מתי תימשך השביתה?
  

הדיון כונס בעקבות עתירת המדינה, מרכז השלטון המקומי ואיגוד לשכות המסחר בבקשה להפסיק את השביתה הכללית במשק שנפתחה הבוקר במחאה על העסקת עובדי הקבלן. העותרים טוענים כי השביתה גורמת נזק אדיר למשק וכי היא אינה לגיטימית כיוון שמטרתה אינה הגנה על זכויות עובדים אלא שינוי של נוהלי התעסוקה במשק.

השביתה, לטענתם, מהווה נסיון של ההסתדרות להשתלט על המשק שעלול לגרום לפיטורי עובדים, אם בגלל השביתה עצמה ואם בגלל שהעברת חלק גדול מעובדי הקבלן לשירות המדינה, כמו שדורשת ההסתדרות, תגרום, לטענתם, לצמצום במספר מקומות העבודה.

נכון לעתה נמשכת השביתה הכללית. היום התקיימה שביתה בחברת נמלי ישראל, בנמלי הים, ברכבת ישראל ובחברה הלאומית לדרכים (מע"צ), כל הבנקים, הבורסה לניירות ערך, כל משרדי הממשלה, נציב שירות המדינה, האפוטרופוס הכללי, מיפוי ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרשויות המקומיות, המועצות הדתיות, המוסד לביטוח לאומי, הרשות לניירות ערך, רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, מכון התקנים, שירות התעסוקה, רשות העתיקות, רשות המסים לרבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, מכס ומע"מ ושע"מ, בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התיאטראות והטלוויזיה החינוכית, עמידר, עמיגור, חלמיש, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, הסוכנות היהודית, מפעל הפיס, קרנות הפנסיה הוותיקות, הפרקליטים.

מערכת הבריאות הציבורית, חברת החשמל ובתי הזיקוק פעלו במתכונת שבת. הסגל המינהלי באוניברסיטאות שבת. שביתה כללית הייתה גם במוסדות ויצ"ו, נעמת, רשת אמונה, רשת אורט ורשת עמל. מוסדות חינוך חקלאיים ופנימייתיים פעלו במתכונת שבת. הגננות והמורים הגיעו היום לבתי הספר, אך עובדי המנהלה והתחזוקה שבתו, ובמקומם פעלו הורים וחברות קבלן - וחלק מהגנים ובתי הספר נותרו סגורים. באיגוד לשכות המסחר מעריכים שיום שביתה גורם למשק לנזק שנע בין מיליארד ל-2.3 מיליארד שקל ביום.

בנמל התעופה בן גוריון, שבתו היום בין השעות 6 בבוקר ל-12 בצהרים, ואם תימשך השביתה צפויים לשבות בשעות אלה גם מחר. בחברת התעופה אל על מסרו, כי טיסות הבוקר של החברה הוקדמו כך שיצאו עד לשעה 6 בבוקר, טרם השביתה. באל על מבקשים מהנוסעים בטיסות הבוקר בכלל ובטיסות שהוקדמו בפרט להקדים את הגעתם לשדה לתהליך הבידוק, לכ-4 שעות טרם מועד ההמראה המעודכן. הנוסעים מתבקשים להתעדכן באמצעי התקשורת ובאתר האינטרנט של אל על.

גם חברת אייר פראנס מודיעה ללקוחותיה כי טיסה מס' 2221 מתל אביב לפריז, תצא מחר ב-5:40 ולא ב-8:40, על מנת לאפשר את קיום הטיסה טרם החלת העיצומים בשדה בשעה 6 בבוקר.

האם יש הסכם בין ההסתדרות למעסיקים?

במהלך הדיון ביקשה השופטת מיו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ומראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, להציג את ההסכם שאליו הגיעו, כביכול. על פי דיווחים שהועברו לאמצעי התקשורת, עיני כנציג העובדים המאוגדים במשק, וברוש, כנציג המעסיקים, הגיעו להסכם "עוקף אוצר" שאותו הם מתכוונים להחיל על הסקטור הציבורי באמצעות צו הרחבה.

לפי הדיווחים, ההסכם כולל העברה של עובדי הניקיון בסקטור הפרטי להעסקה ישירה והשוואה של שכרם לשכר של העובדים הזוטרים ביותר מן המניין במקום העבודה שבו הם מועסקים. בנוסף, סיכמו עיני וברוש, כי שאר עובדי הקבלן יקבלו תנאים של עובדים מן המניין, אך ללא שיפור מוגדר בשכרם.

בדיון סירבו עיני וברוש להציג את ההסכם שאליו הגיעו בטענה שהוא עדיין לא מגובש. בהסתמך על הדיווחים בתקשורת, מתחו באוצר ביקורת הן על אי הנכונות של עיני וברוש להציג את ההסכם והן על תוכנו המסתמן.

באוצר טוענים כי הסכם כזה, לא כל שכן החלתו על המגזר הציבורי, ייצור אפליה בין עובדי הניקיון במקומות עבודה שונים - מי שעובד במקום שבו השכר הנמוך ביותר הוא 4,100 (שכר מינימום), לא יזכה כמעט להעלאת שכר בעוד שמי שעובד במקום עבודה שבו השכר הנמוך ביותר הוא גבוה יותר (כמו חברת החשמל או הנמלים) יזכה להעלאת שכר משמעותית. "אני לא יודע אם יש הסכם ואם כן, מהו", אמר הערב שר האוצר, יובל שטייניץ לחדשות ערוץ 10. "מי שנותן שכר מינימום מאוד קל לו להשוות תנאים לשכר מינימום אבל זה לא שיפור אמיתי של מצבם של העובדים אם אתה משווה מ-4100 ל-4100. אנחנו מעוניינים שכל העובדים גם במגזר הציבורי גם במגזר הפרטי יזכו לחיזוק זה צריך להיות הדרגתי, זה לא יכול להיות מיידי".

באוצר רואים בהסכם המסתמן בין עיני לברוש חזרה לימי ה"פנקס האדום", שבהם מקורבים להסתדרות זכו לשכר גבוה יותר מעובדים אחרים שמבצעים את אותה העבודה, מכיוון ששובצו במקומות עבודה שבהם תנאי השכר טובים יותר או מפני שהיו עובדי מדינה.