לין-סניטי: ג'רמי לין משגע את ניו יורק
הוא גר בסלון של אחיו, לא נבחר בדראפט ונחתך פעמיים בדצמבר. כיצד הפך בן לילה הגארד של הניקס לסיפור הגדול ביותר בניו יורק, ועוד בשבוע שהג'איינטס זכו בסופרבול?
הסיפור הבא מוכיח לכל אחד מאיתנו, שלתקווה הזו, שבכל יום נתון החיים שלנו יכולים להשתנות בצורה קיצונית לטובה, יש בסיס. שבת, ה-4 בפברואר 2012, ג'רמי לין מגיע למדיסון סקוור גארדן, למשחק של קבוצתו, הניו יורק ניקס, מול הנטס מניו ג'רזי.
עוד ב-ynet ספורט:
- 20 שנה לאולסטאר האחרון של מג'יק ג'ונסון
- אוהדי מכבי תל אביב התחילו במחאה משלהם
- אלי טביב לא סולח לטוטו תמוז
עד לאותו הערב רשם לין 54 דקות בסך הכל בתשעה משחקים (שש דקות לערב), עם ממוצעים של 3.5 נקודות ו-1.8 אסיסטים למשחק. אך מי העלה על דעתו ששעה קלה לאחר מכן, יהפוך לין לאיש המדובר ביותר בעיר. יממה מאוחר יותר הניו יורק ג'איינטס יזכו בסופרבול, אך למרות זאת, לין תופס את הכותרות בעיר בה הכותרות הן הכל - ניו יורק, ניו יורק.
נתחיל בנתונים היבשים. בשלושת המשחקים הבאים של הניקס, שהגיעו לדרבי מול ניו ג'רזי עם מאזן עלוב של 15:8, רשם לין 39 דקות משחק לערב, עם 25.3 נק' ו-8.3 אס' למשחק, וזה מול רכזים לא רעים בכלל, בדמות ג'ון וול, דרון וויליאמס ודווין האריס.
הפעם האחרונה: ב-1954
עכשיו נעבור לסיפור עצמו. לין נולד ב-23 באוגוסט 1988 בפלו אלטו הסמוכה לסן פרנסיסקו, להורים שהיגרו בשנות ה-70 מטאיוון. הוא כיכב בבית הספר המקומי
והוביל אותו לעונה אדירה של 1:32, אך למרות חלומו לשחק בסטאנפורד המקומית, נרשם לין לאחת האוניברסיטאות הנחשבות ביותר בארה"ב, אך לא בתחום הכדורסל - הרווארד.
אם לדייק, מאז 1954 לא דרכה רגלו של בוגר הרווארד בליגת הכדורסל הטובה בעולם, כשלפני כן היו שניים שעשו זאת – סול מריאצ'ין ואד סמית', אף אחד מהם לא ממש אייזיאה תומאס. בסופו של דבר סיים הגארד החביב את לימודיו עם תואר בכלכלה, אך ללא מקום בדראפט של 2010, שלא זכור כאחד החזקים.
לין ניסה את מזלו בליגת הקיץ של דאלאס מאבריקס, שם דוני נלסון חיכה לו. הוא לא היה רע, אולי אפילו טוב, כשרשם 9.8 נק' בממוצע ומשחק מצוין מול ג'ון וול, מה שסידר לו הצעות מדאלאס, הלייקרס וגולדן סטייט, הכי קרוב לבית שאפשר. לין כמובן לא יכול היה לסרב להצעת הווריורס, וחתם בקבוצה.
האמריקני-אסיאתי היחיד בליגה
הוא אמנם סגר עונה שלמה בגולדן סטייט, אך התקשה להמריא עם ממוצעים של 2.6 נק' ו-1.4 אס', כשמונטה אליס, סטפן קארי ואייסי לואו, שכבר מזמן משחק באירופה, חוסמים את העמדה. למרות היכולת הדלה, לין עדיין נחשב לאטרקציה והיה למספר 2 בקבוצה ברשימת המתראיינים, שני רק לקרי.
הסיבה העיקרית: לין היה האמריקני הראשון ממוצא סיני או טאיווני שמשחק ב-NBA, וקהילת האסיאתים תמיד תפסה מקום של כבוד בספורט האמריקני. ב-9 בדצמבר נחתך לין מהקבוצה בה כל כך רצה להצליח. למרות שחשב שהתחנה הבאה - ביוסטון, תהיה הפיתרון, לין נחתך מהקבוצה עוד לפני שהעונה החלה, ושוב מצא עצמו מחפש קבוצה.
דרוש: רכז
כאן נעבור לצד השני של הסיפור - הניקס. הקבוצה מניו יורק החלה את העונה עם תקוות בשחקים, לאחר שכרמלו אנתוני ואמארה סטודמאייר חברו לטייסון צ'נדלר, במהלך ששלח את צ'ונסי בילאפס הביתה, או נכון יותר - לקליפרס. הניקס נותרו ללא רכז אמיתי, כשהניסיונות סביב מייק ביבי קשישא, טוני דגלאס שבכלל לא רכז ואימן שומפרט הרוקי לא צלחו.
במהלך של ייאוש החתימו מייק ד'אנטוני והקבוצה מניו יורק את לין, שהפך לרכז הרביעי של הקבוצה ולא ממש היה בתכניות של אף אחד. אך מצבת הגארדים של הניקס היתה כזו שכל מי שהוגדר כגארד ושלח קורות חיים - התקבל בלי ראיון.
ישן על הספה בסלון
לין בן ה-23 לא קיבל חוזה מובטח, כשהניקס יכולים היו לחתוך אותו בכל שלב עד ליום שלישי האחרון. לכן הוא לא לקח סיכון והתגורר בסלון של אחיו שגר בעיר. לשכור דירה? מותרות שאי אפשר להרשות. כשהקבוצה חזרה מבוסטון לפני מספר ימים אחיו של ג'רמי אירח חברים, לכן הגארד ישן בסלון של חברו לקבוצה, לנדרי פילדס.
הבשורות הרעות המשיכו להגיע לקבוצה הכתומה, ובזמן שהניקס מפסידים 11 מתוך 13 משחקים, בהם לקבוצות בינוניות כמו קליבלנד, מילווקי ופיניקס, בעיקר בבית, אחיו של סטודמאייר נהרג והסופרסטאר נאלץ לעזוב את הקבוצה לזמן בלתי מוגבל.
"L-i-n-s-a-n-i-t-y"
ואז, רגע אחרי שלין חזר מליגת הפיתוח, לשם שלחו הניקס את הגארד החביב, הנטס הגיעו למנהטן. מלו פתח את המשחק עם פציעה שתשאיר אותו הרחק
מהמגרשים לכשבועיים. שלוש דקות מסיום הרבע הראשון, בפיגור 21:16, שלח ד'אנטוני את לין לפרקט, במהלך שבדיעבד נראה גאוני. זה נגמר עם 25 נק', שבעה אס' ו-92:99 גדול, כשלין תופס את כל הכותרות.
חלפו יומיים, והטירוף תפס כאש בשדה קוצים. יוטה ג'אז הגיעה לעיר, ולין כבר פתח בחמישייה ונעצר רק לאחר שהעמיד שורה סטטיסטית של 28 נק' ושמונה אס' ב-45 דקות. הניקס, אגב, נטולי שני הסופרסטארס, ניצחו.
הראשון מאז אייזיאה תומאס
הקהל בגארדן, שמתגעגע לכוכב שאפשר באמת לאהוב, החל להשתולל ולשאוג "ג'-ר-מי", ו-M-V-P"", כששלטי "L-i-n-s-a-n-i-t-y" נראו בכל פינה. וזה, כאמור, יממה לאחר שהג'איינטס זוכים בסופרבול. באותו הערב הוא גם נכנס להיסטוריה של ה-NBA, כשהיה לשחקן הראשון מזה 30 שנה שקולע לפחות 28 נק' במשחק הראשון שהוא עולה בחמישייה. הקודם? "יקיר העיר" אייזיאה תומאס באוקטובר 1981.
זה הפך לרשמי בלילה שבין רביעי לחמישי, כשלין הצטיין לראשונה מחוץ לגבולות הגארדן. המגרש בוושינגטון אמנם תמיד הומה אוהדי הניקס, זאת בשל הקרבה היחסית לניו יורק, אך לין כמו לין המשיך בשלו וצלף 23 נק' לצד עשרה אס'. הקינוח הגיע בדמות הטבעה, שהיתה לסוג של סימן קריאה עם מסר - "אני פה, ולא מתכוון ללכת לשום מקום".
הסיבה, כך נראה, להצלחה המסחררת נובעת בעיקר משיטת משחק. "סוף סוף מישהו מבין מה אני רוצה", אמר בתום אחד המשחקים ד'אנטוני, מאמן שאוהב לרוץ ולא מצא מישהו שיוכל לתרגם את התרגילים שלו מהלוח לפרקט. לין מבין מה המאמן רוצה ממנו, כשיכולת החדירה שלו והעובדה שהוא לא מפסיק לזוז מייצרת לכולם מצבי קליעה, והופכת את הניקס לקבוצה שלא תלויה בשחקן אחד - אלא בסגנון משחק.
הטירוף סביב לין כבר מזמן חוצה את גבולות המדיסון סקוור גארדן. זה בא לידי ביטוי בסרטון ב-youtube שתופס תאוצה מרגע לרגע, ובחשבון הטוויטר של לין שכבר מזמן עבר את ה-60,000. לאחר הניצחון על הנטס כתב לין בעמוד הפייסבוק שלו סטטוס, שזכה תוך שעה קלה ללמעלה מ-1,000 תגובות. ככה זה כשאתה בניו יורק.
כשהניקס הגיעו לוושינגטון נתקלו הוויזארדס ב-15 עיתונאים אסיאתים חדשים שמעוניינים להיכנס למגרש, ולמשחק של הניקס לפנות בוקר מול הלייקרס, גרם לין לעליית מחירי הכרטיסים ב-13 אחוזים. לבדו. כמה זמן זה עוד יחזיק? אלוהים יודע, אך בינתיים כדאי ליהנות.
לפנייה לכתב/ת 
