חידוש חינוכי: התנ"ך בקיצור

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• צניעות של פעם: הרב עובדיה ואשתו בצילום ישן
• הקפוטה של קייט מידלטון
• הטיפול כשל. הרב אלישיב מורדם
  

המשוררת הצעירה התכוונה כמובן לפסוק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד", שאותו אומרים אינספור יהודים מידי יום בתפילת שחרית, ערבית ולפני השינה, ומספר גדול עוד יותר של יהודים אמרו אותו לאורך הדורות כשהיו בדרכם לפגוש את הבורא. אבל הפסוק הזה, שנתפס כאחד מבסיסי האמונה היהודית, כנראה לא מוכר כראוי על-ידי בוגרי מערכת החינוך בארץ, שלא יודעים מי זה ישראל, ומהי התקלה בטלפון הנייד שלו שגורמת לכך שהוא לא שומע אתכם.

כך נראה סיפור בריאת האישה בתנ"ך המקוצר (פרק ב', פסוקים י"ח-כ"ב)

וכך במקור

ב-1,800 השנים שחלפו מאז נחתם התנ"ך, היו מספר ניסיונות להנגיש את ספר הספרים לדור הצעיר. הניסיון הבולט ביותר במאה שעברה היה של פירוש קאסוטו, על שמו הרב פרופ' משה דוד (אומברטו) קאסוטו, שכלל לא כתב את הפירוש לתנ"ך, ושזכה לביקורת רבה מצד הממסד הדתי. ובהקשר הזה יש להעיר שהביקורת של החרדים על פירושי התנ"ך משעשעת במקצת, זאת לאור העובדה שבמערכת החינוך העל-יסודית-חרדית, הבנים מתפלפלים במשך שנים בגמרא, אבל כלל לא לומדים תנ"ך.

לפני קצת יותר משנה נערך ניסיון נוסף לקרב את שפת התורה אל הצעירים, כאשר אברהם אהוביה חיבר את "תנ"ך רם" הכולל תרגום של הפסוקים לעברית בת-ימינו, מהלך שזכה לביקורת רבה - החל מאנשי ציבור כמו אורי אורבך, ועד לרעייתו של הח"מ, המשמשת מזה שנים רבות מורה לתנ"ך. הטענה של אורבך היתה שאם לתלמידים קשה להתמודד עם שפת התנ"ך, אז הם צריכים להתאמץ, ואילו אשתי שתחיה (שצודקת תמיד), טוענת שהדרך היחידה לגרום לתלמידים לאהוב תנ"ך היא להכשיר ולמנות מורים ראויים.

שחר של יום חדש

והנה, ממש בימים אלה הושקה גרסה חדשה ונועזת של התנ"ך הנקראת "לגעת בפסוקים". את הספר לא הוציאה אף הוצאת ספרים מוכרת, אלא דווקא הנהלת בית הספר הריאלי בחיפה, ומי שעומד מאחוריה הוא משה שחר. לא, אין הכוונה לרב משה שחר, ראש ישיבת טבריה - אלא למשה שחר, עובד ותיק במערכת הביטחון, ובכיר במערך הלוויינים של ארץ הקודש.

לשחר יש בן חב"דניק שחזר בתשובה, והוא גם אדם מסורתי המחובר למקורות, אך אינו חובש כיפה. בגירסה שלו לתנ"ך הוא לא תרגם ולא שינה אף מילה, אלא רק ויתר על הפסוקים "הפחות מעניינים", וסימן בפסוקים בעזרת הבלטה וצבע, כ-2,500 ביטויים שהפכו למטבעות לשון פופולריים.

בנוסף לחלוקה המסורתית של התנ"ך לספרים, פרשות ופרקים, המחבר הוסיף חלוקה לתתי-פרקים שמסבירים במשפט אחד מהו הנושא המדובר. הספר כולל גם את האיורים הנפלאים של גוסטב דורה.

במקום חכם סיני זקן

על הצורך בספר אומר שחר: "מעטים מ'עם הספר' קראו את 'ספר הספרים' מתחילתו ועד סופו. ולכך סיבה פשוטה - התנ"ך השלם ארוך, וחלקים גדולים ממנו קשים להבנה ללא פרשנות 'צמודה'. אפשר גם להודות - המקרא מכיל פרקים שהקריאה בהם מייגעת, דיני קורבנות, פרקים המונים בפרוטרוט את שמות העולים לארץ ועוד...

"המקרא משול לאוקיינוס רחב מימדים, אשר בקרקעיתו שוכן מטמון של פנינים. איך מגיעים אל פנינים אלו? הרי מעטים הם שולי הפנינים! האסופה 'לגעת בפסוקים' מתמודדת עם האתגר באופן חסר תקדים. הספר יצא לאור בימים בהם מתנהל במדינת ישראל מאבק תרבותי. למעשה, מאבק על זהותה של מדינת ישראל. ייתכן שדווקא צלילה למעמקי המקרא, כדי לשלות אוצרות אשר התקדשו לפני אלפי שנים - היא שתיצוק בעת הזו תוכן מחודש לזהות הלאומית שלנו".

בהקדמה לספרו מספר שחר כי הרעיון לכתיבתו נבט במוחו לאחר שבטקס שנערך בבית ספרו של בנו הצעיר, מנהלת בית הספר פתחה את הנאום שלה במילים: "חכם יווני אמר..." ואחריה דיברה מרכזת החטיבה שפתחה את נאומה במילים "גם אני אפתח בציטוט משפט סיני עתיק". את שחר הנאומים האלה הרתיחו. "סברתי שראוי שמחנכת עבריה תשלב בדבריה פניני חכמה מאוקיינוס המקורות העשיר שלנו", אמר, "טוב נעשה אם נדגיש את היפה בתרבות היהודית, כי שלנו היא".

הכנת הספר ארכה כשבע שנים, מאחר שבנוסף לניפוי פסוקי התנ"ך הפחות-מעניינים, הספר כולל גם נספחים מרתקים -

עץ יוחסין ודורות מהאדם הראשון עד דוד; טבלת מלכי יהודה וישראל, זמניהם והנביאים שפעלו בתקופתם; וכן "התנ"ך בראי הארכיאולוגיה וההיסטוריה".

מי שאיפשר את הוצאת הספר לאור, הוא תא"ל (במיל.) רון כתרי, מנהל בית הספר הריאלי בחיפה, שגייס תרומות לצורך הדפסתו. כתרי אף שלח את הספר לנשיא המדינה, שמעון פרס, שבתגובה הודה לו, וכתב כי עלינו "להיות עתיקים כמו התנ"ך ועשרת הדברות, וחדשניים כמו חקר המוח האנושי והננוטכנולוגיה".