קרן המטבע לישראל: צריך להעלות מסים, לא לקצץ
האמצעי הנכון כעת להקטנת החוב הממשלתי הוא העלאת מסים והגבלה של הוצאות הביטחון - ולא קיצוצים רוחביים. כך ממליצה הקרן בדו"ח השנתי שהגישה לישראל. מחברי הדו"ח מציינים כי אם המצב הכלכלי של החרדים והערבים היה זהה לשאר האוכלוסייה, היה התוצר הישראלי גבוה ב-15%
המשק הישראלי חזק, אמנם, אך נקודות התורפה המוכרות שלו עדיין קיימות ודורשות טיפול מיידי. כך עולה מהדו"ח השנתי של קרן המטבע הבינלאומית שהוגש היום (ב') לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל.
- שטייניץ: תחזית הצמיחה ל-2012 - 3.2%
- קרן המטבע תוריד תחזית הצמיחה בעולם ל-3.3%
- בנק ישראל: המחאה תרמה להתמתנות האינפלציה
כותבי הדו"ח מציינים לטובה את הצמיחה של המשק הישראלי בשנים האחרונות ואת הירידה ההדרגתית בהיקף החוב של הממשלה, אך מזכירים כי 2012 עומדת להיות שנה קשה, בשל המשבר באירופה, וכי ממשלת ישראל עומדת בפני ירידה בהכנסות ממסים, כאשר הקיצוצים של השנים האחרונות, והמחאה החברתית שקמה בעקבותיהם, לא השאירו לה עוד מקום לקיצוצים בתקציב.
לכן, ממליצים כותבי הדו"ח לממשלה לבחון מחדש את גישתה לניהול תקציב המדינה. העלאת מסים והגבלה של הוצאות הביטחון - ממליצים מחברי הדו"ח - ולא קיצוצים רוחביים, הם האמצעי הנכון כעת להקטנת החוב החיצוני של הממשלה. בדו"ח מצוין שהמע"מ בישראל "עומד על 16% בלבד", ומחבריו ממליצים לשקול העלאת מיסוי על רכישת דירה שנייה. כמו כן הם מברכים על ההחלטה להקפיא את מתווה הפחתת מס ההכנסה ומס החברות.
המחאה – בגלל עשור של קיפאון בשכר
קרן המטבע הבינלאומית היא גוף שעוסק בבקרה על שערי החליפין ומאזן התשלומים במדינות העולם ומספק למדינות שנקלעו לקשיים סיוע כספי וטכני בעת הצורך. בימים אלה, מעורבת הקרן בעיקר בחילוצה של יוון ממשבר החובות שבו היא שקועה.
נציגי הקרן שביקרו בישראל בחודשים האחרונים, מציינים לטובה את הירידה שנרשמה בהיקף החוב החיצוני של ממשלת ישראל בעשור האחרון. "כלל ההוצאה התקציבית נקבע באופן שאמור להביא את החוב הציבורי שעומד על כ-75% מהתמ"ג, למסלול ירידה ל-60% והדבר בא לידי ביטוי במסגרת תקציבית "דו-שנתית" חדשנית, שחיזקה משמעותית את תכנון הוצאות הממשלה ואת יישומן בפועל", נכתב בדו"ח.
עם זאת, גם נציגי הקרן חוזרים ומציינים כי למרות הצמיחה המרשימה, אזרחי ישראל עדיין עניים יחסית לאזרחי מדינות המערב. "למרות הצמיחה החזקה", הם מציינים, "העוני הכולל הוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD, מצב המעלה חששות חברתיים, בעיקר לגבי המגזר הערבי ישראלי והמגזר החרדי. לסיום, עשור של קיפאון בשכר הריאלי תרם להתפרצות מחאות חברתיות בשנת 2011, אשר להן השלכות משמעותיות על מדיניות ההוצאות והמיסוי בטווח הזמן הבינוני".
על פי הדו"ח, הפערים החברתיים והקיפאון בשכר מהווים סכנה ממשית ליכולתה של הממשלה להמשיך ולהפחית את החוב החיצוני שלה, שכן קיים חשש שכל קיצוץ נוסף בתקציבים חברתיים או העלאת מסים עקיפים (מע"מ על מוצרים, מס על הדלק וכו') יובילו לאי שקט חברתי.
"אי שביעות רצון חברתית מרמת המחירים תצמצם את האפשרויות להעלאת המיסוי העקיף" נכתב בדו"ח. "הקריאות להגדלת ההוצאות הציבוריות – כולל לצרכים חברתיים וביטחוניים – גוברות. התחייבויות תקציביות חסרות מימון בהיקף של כ-0.75% מהתמ"ג עבור 2012 צריכות להיפתר במסגרת תקציב 2012".
לכך מצרפים מחברי הדו"ח את העובדה שלממשלת ישראל אין הרבה מרחב תמרון בנוגע להוצאות הביטחוניות שלה, המוכתבות בידי המציאות הפוליטית במזרח התיכון. התוצאה היא שלממשלת ישראל נותרה גמישות קטנה מאוד, אם בכלל, בניהול ההוצאות שלה לקראת שנת 2012, שבה השלכות המשבר באירופה צפויות להגיע לחופי ישראל.
על פי הדו"ח, קברניטי המשק הגיבו כראוי, עד כה, לאתגרים החדשים שצצו בעקבות המשבר באירופה: בנק ישראל החל להוריד את הריבית כדי לאפשר לעסקים לקבל אשראי זול יותר, והמייצבים האוטומטיים בתקציב המדינה מגבילים את ההוצאה בהתאם לירידה בהכנסות ממסים, כדי לשמור שהממשלה לא תשקע בחובות.
בקרן המטבע צופים כי המשק הישראלי ימשיך לצמוח גם ב-2012, עם כי בשיעור נמוך יחסית של פחות מ-3%. ב-2013, הם צופים, הצמיחה תחזור לרמה של מעל ל-3%.
אך האתגר הגדול של ממשלת ישראל נותר: איך ממשיכים להוריד את היקף החוב, כאשר ההכנסות ממסים הן בירידה והלחץ מצד הציבור אינו מאפשר להעלות את המסים העקיפים או לקצץ בתקציב?
בדו"ח מצוין, כי אין עוד מקום להקטנת התקציב בישראל, שכן השירותים החברתיים גם ככה אינם מתוקצבים כראוי. לכן, מציעים כותבי הדו"ח לממשלה לשקול צעדים שונים להגדלת המיסוי.
"לא נראה כי יש מקום לצמצום כללי נוסף בהוצאות בקנה מידה משמעותי", נכתב בדו"ח. "מאידך, כל עוד שיעור המע"מ עומד על 16% בלבד – חוץ מכמה פטורים – ולאור העדיפות הגבוהה המיוחסת לחיזוק המיסוי הסביבתי ומיסוי הדיור, הגדלת ההכנסות בתחומים אלה לצד ריסון הוצאות המס יחזקו את אמינות תכניות הממשלה להקטנת החוב הציבורי".
העוני בקרב חרדים וערבים – בעיה של כולנו
לעתיד הרחוק, סבורים מחברי הדו"ח, אין פתרון אחר לכלכלת ישראל מלבד טיפול בבעיית היקף התעסוקה במגזר הערבי והחרדי. "גם אם יינקטו כל הצעדים הפיסקליים, המוניטריים והפיננסיים הללו (הצעדים עליהם המליץ הדו"ח, א.ל) בישראל, עדיין יישאר ספק באשר לטווח הארוך, אלא אם כן תטופל הבעיה של ההשתתפות הנמוכה של אוכלוסיות מיעוטים בכוח העבודה – בעיקר ערבים-ישראלים וחרדים".
על פי הדו"ח היקף התעסוקה בקרב נשים ערביות עומד על כ-20% ובקרב גברים חרדים על כ-40%. רמות השכר בקבוצות אלה נמוכות מאלה של קבוצות אחרות בחברה הישראלית, אפילו כאשר מביאים בחשבון את הבדלי הכישורים.
השורה האחרונה של הדו"ח החשוב הזה צריכה להדהד בראשו של כל אזרח, שכן היא נוגעת לכל תחומי החיים בישראל: רווחה, ביטחון, חינוך ושכר. על פי חישובי קרן המטבע, אם המצב הכלכלי במגזר החרדי והערבי בישראל היה זהה למצב הכלכלי בשאר האוכלוסיה, היה התוצר של המשק הישראלי גבוה ב-15% מרמתו כיום. משמעות הדבר, היא שהכנסות המדינה ממסים היו גדלות בכ-5% תוצר, יותר מהיקף הגירעון השנתי כולו, העומד כיום על 3.3%.
אם לא די בכך כדי להדגיש את חשיבות הסוגיה, ציינו מחברי הדו"ח כי על פי הערכות מקובלות, בעוד 30 שנה יהיו הערבים והחרדים חצי מאוכלוסיית מדינת ישראל.
בתגובה לדו"ח אמר שר האוצר, יובל שטייניץ: "אנחנו פועלים ונמשיך לפעול לשילובם של ערבים וחרדים בשוק העבודה, אנו יוצרים הזדמנויות להשכלה אקדמית והכשרה מקצועית, בואו בהמוניכם - זה טוב לכם, זה טוב לכלכלת ישראל".
- Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
