מקלטי המס בחו"ל: כבר לא כל כך פשוט
ישראלים רבים פועלים באמצעות חברות זרות הרשומות במקלטי מס וחוסכים בתשלומי מסים בהיקף ניכר, אך פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב עשוי להקשות על פעילות זאת
לאחרונה התקבל פסק דין תקדימי שעשוי לערער את המציאות בה ישראלים רבים נעזרים במקלטי מס בחו"ל כדי לחסוך בתשלומי מסים. הפסק, שניתן על ידי שופט המיסוי מגן אלטוביה, עוסק בתושבי ישראל אשר הקימו חברה זרה באיי הבהאמס הידועים כמקלט מס (עמ"ה 1029/00 יצחק ניאגו נ' פקיד שומה כפר סבא).
- מקלטי מס עולים לארה"ב 100 מיליארד דולר בשנה
אחת השאלות המרכזיות בפסק הדין הייתה האם החברה הזרה נשלטה ונוהלה מישראל? בהתאם לחקיקת המס, אם השליטה והניהול על חברה זרה נעשים מישראל, הרי שאותה חברה זרה תמוסה בישראל כאילו הייתה חברה ישראלית לכל דבר.
חומת החשאיות נסדקת
בלי סודות: מקלטי המס בבנקים בשווייץ מתפוררים
אליצפן רוזנברג
הלחץ שמפעילות הרשויות בארצות הברית ובאירופה הולך וסודק את חומת החשאיות של הבנקים השוויצרים. בכספות בבנקים של בירת הבנקאות העולמית נמצאים גם מיליארדי שקלים של אזרחים ישראלים - איך הם ינהגו לאור המציאות החדשה וכיצד יתמודדו עם רשויות המס?
פלטפורמה מלאכותית, או קיום עצמאי?
בפסק הדין נקבע עיקרון-על לזיהוי תחולת דיני המס בישראל על חברה זרה בבעלות תושבי ישראל. בהתאם לעיקרון-העל בוחנים האם קיים טעם מסחרי לקיומו העצמאי של החברה הזרה ולפעילותו כחברה בחו"ל ולא בישראל. אם החברה הזרה מהווה פלטפורמה מלאכותית, ועסקי החברה הזרה מנוהלים בפועל בישראל, החברה הזרה תהיה חייבת במס בישראל.השופט מגן אלטוביה ביסס את החלטתו על כך שהסכמי החברה הזרה נעשו באמצעות בעלי שליטה ישראלים ולא באמצעות מנהלים זרים אשר שימשו לדבריו כפלטפורמה מלאכותית ולא היו מעורבים בניהול עסקי החברה. משכל הפעילות בוצעה על-ידי חברה ישראלית, לא היה צורך כלל לחברה הזרה לפעול בנושא, ולכן קבע השופט כי הפלטפורמה התאגידית שהקימו הנישומים באיי הבהאמס לא השפיעה באופן מהותי על העסקים שלכאורה ניהלה החברה.
תכנוני המס ימשיכו
חשוב לציין מספר הערות לתחולת פסק הדין על חברות זרות בשליטת תושבי ישראל:
1. בית המשפט דן בחברה אשר הוקמה באיי הבהאמס שהיא אינה מדינת אמנה. פסק הדין אינו מתייחס למצב שבו החברה הזרה מאוגדת במדינה החתומה על אמנת מס עם ישראל. בעיקרון, כאשר מדובר בחברה זרה ממדינת אמנה יהיה קשה יותר לרשות המסים ו/או לבית המשפט לקבוע את מעמדה של החברה הזרה כחברה ישראלית לענייני מס.
2. בפסק-הדין נקבע כי החברה הזרה תיחשב כחברה ישראלית לענייני מס שכן קביעת המדיניות העסקית וההחלטות האסטרטגיות של החברה התקבלו בפועל בישראל. לפיכך, ככל שניתן להוכיח כי החלטות החברה מתקבלות מחוץ לישראל על-ידי מנהלי החברה שהם תושבי ישראל, הרי שבמקרה כזה השליטה והניהול על החברה לא היו אמורים להיחשב כמבוצעים מישראל.
3. פסק הדין מתייחס בהרחבה לפעילות החברה הזרה ורואה בה עסקה מלאכותית, בין היתר, לאור העובדה כי הסכמים שונים נכתבו בעברית, התקשרויות עם ספקים נעשו באמצעות סוכנות ישראלית וחברה ישראלית קשורה, וכי באופן אמיתי לא היה צורך ממשי בקיומה של החברה הזרה. מכאן ניתן להסיק כי אילו ההסכמים היו באנגלית, ההתקשרויות היו נעשות אר ורק עם החברה הזרה, וכי ניתן היה להראות כי היה הכרח עסקי להקמת החברה הזרה, הרי שבית המשפט היה מגיע למסקנה אחרת.
4. חשוב לזכור כי מדובר בפסק דין של בית משפט מחוזי שאינו מהווה הלכה מחייבת כמו פסק דין של בית המשפט העליון. בנוסף לכך, סביר להניח כי יוגש ערעור על פסק הדין בזמן הקרוב.
לאור האמור, ניתן להעריך כי תכנוני המס ימשיכו. עם זאת, פסק הדין החדש מחייב היערכות של ישראלים שהם בעלי מניות בחברות זרות עם פעילות כלכלית בחו"ל. ההמלצה היא לבחון היטב את החשיפות האפשריות למיסוי ישראלי בשל פעילות באמצעות חברות זרות בחו"ל, הן לאור פסק הדין החדש והן לאור דיני המס ופרשנות רשות המסים.
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין מומחה לדיני מיסים ומיסוי בינלאומי, ובעליו של אתר האינטרנט הישראלי לתכנון מס בינלאומי
לפנייה לכתב/ת 
חוף בקריביים. מקלט מס בטוח?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
אבי נוב
מומלצים
