לחץ אסייתי על איראן: סין, הודו ויפן יקצצו בנפט
הסנקציות האמריקניות מקשות על עסקיהן של הענקיות האסייתיות עם איראן, והן מתכוונות לקצץ לפחות עשרה אחוזים כל אחת בייבוא הנפט ממנה. שלושתן יחד רוכשות כ-45 אחוזים מהייצוא האיראני
המאבק על הזהב השחור - כותרות אחרונות:
איראן: אירופה רוצה נפט? שתעמוד בכמה תנאים
צרפת: איראן לא מייצאת נפט? הכול בדמיון שלהאיראן: הפסקנו לייצא נפט לצרפת ולבריטניה
טוקיו מתקרבת להסכם עם וושינגטון על גודל הקיצוץ בייבוא הדרוש כדי לזכות בהקלות שיאפשרו
לה לחמוק מהסנקציות האמריקניות. כך טוענים בכירים המצויים בפרטים. עיתון ביפן ציטט מקורות עלומי שם שאמרו כי הצדדים יסכימו בסופו של דבר על הפחתה של 11 אחוזים.
ראש ממשלת יפן, יושיהיקו נודה, נפגש בשבוע שעבר עם שר הביטחון אהוד ברק והודיע כי ארצו תעשה מאמץ להפחית את ייבוא הנפט מאיראן. הוא קרא לברק להימנע מתקיפת איראן, שתהיה לדבריו "מסוכנת מאוד".
שני מקורות אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי ממשלת הודו דוחקת במזקקות להפחית את ייבוא הנפט בעשרה אחוזים לפחות. דלהי אמרה בעבר כי לא תפעל על פי הסנקציות האמריקניות, וייתכן כי תגובתה משקפת את חוסר הוודאות שבמסחר עם איראן.
סין במקום הראשון, הודו בשני
סין כבר קיצצה ברכישת הנפט ברבעון הראשון של 2012. על פי חישוב רויטרס, שיעור הקיצוץ השנתי הכולל צפוי לעמוד על 14 אחוזים. רק שלשום דיווח עיתון בטהרן כי בייג'ינג דווקא חתמה על הסכם להגדלת ייבוא הנפט מאיראן, אך פרטי ההסכם החדש לא פורסמו במלואם. בשבוע שעבר ביקר שר הנפט האיראני בסין ודן עם נציגיה בנושא ייצוא הנפט ובפרויקטים משותפים נוספים.
סין היא יבואנית הנפט הגדולה מאיראן, ואחריה הודו. איראן מספקת כ-12 אחוזים מהביקוש ההודי, שהם 370 אלף חביות ביום. ניו דלהי אותתה כי המזקקות ההודיות יפחיתו את הייבוא מאיראן ב-10 עד 15 אחוזים השנה, עד מרס 2013.
בנוסף לכוונות הללו, צפויה רכישת הנפט האיראני במזרח אסיה להגיע במרס לשפל של חצי שנה.
ואילו מכיוונה של טהרן נשמעו היום עוד קולות מחרחרי ריב סביב אספקת הנפט.
אחרי שהודיעה בתחילת השבוע על הפסקת ייצוא הנפט לבריטניה ולצרפת, הציגה איראן תנאים לאספקת נפט עתידית למדינות אירופיות. דובר משרד החוץ בטהרן רמין מהמנפרסט אמר כי איראן תבקש ערבויות לתשלומים, חוזים ארוכי טווח ואיסור על ביטול חד צדדי של העסקה על ידי הרוכשים.
המערב מנסה לחנוק את הכלכלה האיראנית באמצעות חרם נפט אירופי שייכנס לתוקף ביולי, ועל ידי סנקציות שונות שהטילה ארה"ב, שנועדו להקשות על הקשרים הכלכליים עם חברות איראניות ועם הבנק המרכזי שלה. מטרת הצעדים היא למנוע מטהרן לפתח תוכנית גרעין צבאית. הרפובליקה האיסלאמית טוענת מנגד כי פיתוחיה הגרעינים נועדו למטרות אזרחיות בלבד.