עוד חולי סרטן מהכור תובעים: "לא שמרו עלינו"

רשימת התובעים הולכת וגדלה: 24 איש הצטרפו היום (ב') לתביעת עובדי הכור הגרעיני בדימונה ובני משפחותיהם נגד הוועדה לאנרגיה אטומית. התובעים החדשים, הטוענים כי הם או בני משפחותיהם שהלכו לעולמם לקו בסרטן במהלך עבודתם בכור, דורשים מהמדינה סכום עתק של 120,860,000 שקלים.

מאבקם של עובדי הכור - הכתבות הקודמות:

תביעת עובדי הכור: לאן נעלמו דו"חות התאונות?

"הכור בדימונה אינו סטרילי, קורות בו תקלות"

"מישהו בקמ"ג נרדם בשמירה ואבא שלי מת"

בכתב התביעה החדש נטען כי "הנתבעת הציגה בפני העובדים לאורך כל השנים מצג שווא, לפיו היא נוקטת בכל האמצעים על מנת לקיים משטר בטיחות ברמה גבוהה, כמתחייב מעבודתם המסוכנת, מפקחת ועוקבת אחר שיעורי חשיפתם לקרינה מייננת ולחומרים המסוכנים באופן שימנע את חשיפתם לרמות קרינה החורגות מ'המנה המירבית השנתית המותרת'".

הכור בדימונה. עשרות עובדים הצטרפו לתביעה(צילום רויטרס)

עוד נכתב כי הנתבעת גרמה לעובדים לחשוב שהיא דואגת להפרדה ברורה בין האזורים ה"חמים" לבין האזורים ה"קרים" בכור, ודואגת לכך שהאזורים ה"קרים" יהיו נקיים מקרינה מייננת ומאפשרות של חשיפה לחומרים מסוכנים. העובדים הודו כי ידעו שהם "עובדים במקומות מסוכנים, אך נרתמו בלב שלם לתרום למאמץ הלאומי".

כתב התביעה מבוסס על הראיות שהתגלו לכאורה במשפט של קבוצת התובעים המקורית של עובדי הכור, שמונה 44 חולי סרטן ובני משפחותיהם של עובדים שהלכו לעולמם. המשפט מתנהל כבר מאמצע שנות התשעים, אך לפני כמה חודשים החל שלב ההוכחות בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה. לפני כחודש הצטרפו לתביעה כ-17 תובעים נוספים.

מאבק במקביל בשני סוגי סרטן 

א', אחד מהעובדים שהצטרפו לתביעה, סיפר ל-ynet על המאבק במחלה: "עשו לי בגוף עבודה של קצבוּת. כרתו לי איברים רבים מתוך הגוף - קיבה, ושט, כיס מרה, בלוטות. היו לי גרורות בכל הבטן". בדבריו של א', שמתקשה לדבר ומשתעל כל כמה שניות, ניכר העלבון הצורב. "החיים שלי קשים מאוד", הוא אומר, "החיים שלי נהרסו. אני מותש. ההקרנות, הכימותרפיה, קשה, הכול קשה".

בכתב התביעה נכתב כי א' נחשף לקרינה מייננת ולחומרים כימיים רעילים במהלך עבודתו בקריה למחקר גרעיני. הוא מהבודדים שהתגברו על הפחד והסכימו לחשוף את סיפורם. "חיי המשפחה שלי נהרסו", הוא מספר, "אין לי חיים. אני לא שייך לשום דבר, אני לא שייך לשום מקום". א' ישן על מיטה מתכווננת שנרכשה עבורו, כאשר פלג גופו העליון מורם. בנוסף, הוא נזקק לחיתול. "אני כמו תינוק", הוא מודה בכאב.

"תעודת עניות למדינה" 

יש לו בטן מלאה על מעסיקיו ועל מדינת ישראל: "ההנהלה שלנו לא מכירה בחולים, המדינה שלנו לא מכירה בחולים. הם מוכנים להכיר בנפגעי המשט ומוכנים לתת פיצויים לטורקים כדי שידברו איתם, ולנו לא מוכנים לשלם, לאנשים שנתנו את הנשמה שלהם למדינה הזאת, אנשים שעבדו יום ולילה, שעות נוספות, תורנויות בתנאים לא תנאים, עם חומרים שלא יידעו אותנו מהם ומה הסכנות שבהם. לצערי, רבים נפטרו ומי שנשאר זה האלמנות והיתומים. זו תעודת עניות למדינה".

השופטת במשפט הורתה לזמן לעדות את ד"ר גדעון פרנק, שהיה מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית בין 1993 ל-2007. המדינה ביקשה שלא לזמן אותו להעיד, אך השופטת אסתר דודקביץ' נענתה לבקשת פרקליטם של התובעים, עו"ד אילן קנר.

ד"ר פרנק יצטרך לתת מענה לשאלות שונות שעלו במהלך המשפט, ביניהן מדוע הוחלט בדיוני המחלקה להערכות סיכונים בוועדה לאנרגיה אטומית להשאיר את מסד הנתונים המלא על החשיפה לקרינה בידי המדינה, ולהעביר מסד נתונים מפורט פחות לתובעים ולבית המשפט.

הוועדה לאנרגיה אטומית מסרה בתגובה: "בריאות ובטיחות עובדנו עומדים בראש סדר העדיפויות שלנו. הנהלת הוועדה לאנרגיה אטומית בעבר ובהווה השקיעו ומשקיעים את מיטב הכלים בכדי להבטיח עבודה מקצועית ובטוחה במרכזים, תוך שימוש בתהליכי בקרה ופיקוח מקצועיים. הוועדה משתפת פעולה באופן מלא ומעבירה את כל המידע הרלוונטי בכפוף להנחיות הביטחון, כדי לאפשר בדיקה מקצועית ומקיפה של טענות התביעה. יש לנו אמון מלא בהליך המשפטי ונמתין להחלטת בית המשפט בנושא".

עוד מסרו כי "הקריה למחקר גרעיני נגב (קמ"ג) מהווה מקום עבודה ובית חם לעובדיה. עשרות בני משפחה של עובדי קמ״ג בהווה ובעבר בוחרים להצטרף לעבודה במרכזים למחקר גרעיני, בכך הם מביעים את אמונם באתגר המקצועי, בתרומה הביטחונית ובבטיחות העבודה שהיא מהגבוהות בעולם".