שטראוס: "אל תגלגלו את יוקר המחיה עלינו"

פרשת פסק זמן מגיעה לכנסת: ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, זימנה את ראשי חברת שטראוס לדיון בנושא פערי המחירים של מוצרים ישראליים בארץ לעומת חו"ל. לדיון הוזמנו גם אנשי תנועת "ישראל יקרה לנו" וראשי מחאת הקוטג'. בסוף הדיון אמר שאמה כי לא השתכנע מטיעוני שטראוס, והוא מסיר את בקשתו להימנע מחרם צרכנים על מוצרי החברה.

• מחקר הכנסת: "יצרני השוקולד הקפיצו מחירים"
• מנכ"ל שטראוס: "לא נוריד מחירים"
  
•  למה פסק זמן עולה רק 69 סנט בארה"ב?
  

מנכ"ל שטראוס ישראל, ציון בלס, אמר בדיון שבכוונה משווקים בארה"ב את פסק זמן במחיר זול במטרה להחדיר את המוצר לשוק האמריקני במימדים גדולים מכפי שנמכר בשנה האחרונה. הוא ציין כי שטראוס מייצאת בעיקר לארה"ב 180 מוצרים, מתוכם 170 יקרים לקמעוני האמריקני יותר ממחירם לקמעוני הישראלי. הוא ציין כי אותם 10 מוצרים שנמכרים במחיר נמוך יותר לקידום השיווק הם בהיקף זניח של 3-4 מיליון שקלים מתוך מחזור שנתי של שטראוס של 3-4 מיליארד שקלים.

בלס ביקש בדיון: "אל תגלגלו את יוקר המחייה לפתחה של שטראוס. תרמנו את תרומתנו להורדת יוקר המחייה בהוזלה של 50 מוצרים בעשרות מיליוני שקלים". זאת בעקבות המחאה החברתית, אשר בעקבותיה "אנחנו הופכים כל אבן כדי לתרום את התרומה הקטנה שלנו שתביא צדק חברתי בכל מקום שידינו מגעת אליו".

מנכ"ל שטראוס אמר עוד: "אם רוצים להוריד את יוקר המחייה נדרש טיפול מבני רוחבי". לדבריו, תופעת יוקר המחיה מושפעת מגורמים נוספים, כמו מסים, תשומות הייצור, מחיר הדלק וכולי.

"חרם משמעותו לשבור את הכלים"

בתשובה לשאלה טען בלס, כי הרווח הנקי הגולמי של שטראוס הוא כ-7% בלבד. בלס ציין כי השוק מלא בכל המוצרים והמותגים המיובאים מהעולם, אשר שטראוס והצרכן הישראלי צריכים להתחרות בהם, "ואנחנו בעד תחרות מלאה. אנחנו אומרים: 'השוק שלנו פתוח, אנחנו מזמינים את כל המוצרים שיבואו להתחרות בנו'".

המנכ"ל בלס הוסיף במהלך הדיון כי מחירי שטראוס נשחקים והחברה איבדה 5% מהשוק לטובת מוצרי ייבוא ברשתות השיווק. הוא ציין גם כי עלות מחירי החטיפים של שטראוס נמוכה משמעותית לעומת העלייה של מחירי התשומות.

יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), אמר בפתח הדיון כי מרכז המידע והמחקר של הכנסת שהתבקש לבדוק את המחירים של שטראוס, לא קיבל מהחברה את כל הנתונים הנדרשים ולכן נבצר ממנו להגיש לדיון דו"ח השוואה אובייקטיבי. המנכ"ל בלס השיב כי הנתונים של הפערים במחירי פסק זמן דווקא הועברו לידיעת המרכז.

ח"כ שאמה הכהן הדגיש כי הוא ביקש לקיים את הדיון והזמין את חברת שטראוס להסביר את צעדיה, תוך שהוא מבקש מארגוני הצרכנים שלא להגיב בחרם על מוצרים שטראוס. "חרם משמעותו לשבור את הכלים, ואנחנו חייבים להגן לפחות על ציבור עובדי החברה הגדול פי 30 מעובדי פרי הגליל". לפיכך החליט למצות קודם את הדיון ורק אח"כ להגיע למסקנות בתקווה שבינתיים יתקבל גם דו"ח ממרכז המידע והמחקר.

רמי לוי: הצרכן פראייר

מהמחקר שהגיש מרכז המידע והמחקר של הכנסת עלה, כי בשנים 2006 עד 2009 מדד מחירי השוקולד והממתקים לצרכן עלה באופן דומה למדד המחירים הסיטונאיים של השוקולד והממתקים. בשנים 2010 עד ינואר 2012 חל זינוק במחירים: המדד הסיטונאי של מחירי השוקולד והממתקים עלה בשיעור חד של 8.4%, לעומת עלייה מתונה יותר בשיעור של 2.7% במדד מחירי השוקולד והממתקים לצרכן. "המשמעות היא שמשנת 2010 עליית המחירים נגרמה בגין העלאת מחירים על-ידי יצרני השוקולד והממתקים", נאמר בדו"ח.

נציג התאחדות התעשיינים אמר כי יש גבול להורדת מחירי המוצרים כי שום מפעל לא ימכור במחירי הפסד. הוא הדגיש כי גם אם יוזילו את מחירי השוקולד ב-50% "הביצה של יוקר המחייה לא תתייבש". רמי לוי, בעל רשת שיווק, ציין כי הוזלת המחירים חיונית לצרכן הישראלי שרובו של ציבור זה בעל הכנסה נמוכה. לדבריו, התייקרות המחירים נובעת לא מעט גם בגלל שהצרכן הממוצע הוא "פראייר" שלא עושה השוואת מחירים.

אייל עופר, נציג קבוצת הצרכנים "ישראל יקרה לנו" העוסקת במחאה נגד מחירי המזון ובהשוואת מחירים בין ישראל לעולם, ציין כי שוק המזון בארץ התייקר עוד ב-2006 ב-600 שקל לעומת המחירים בארגון ה OECD והיום הפער גדל ל-800 שקלים. לדבריו, בחישוב כולל של עלות כל הפערים הללו, מדובר "בעשרים מיליארד שקלים נוספים שהתגלגלו לכיסי התעשיינים ובעלי רשתות השיווק".

מנכ"ל שטראוס: "צריכים פסק זמן"

עופר אמר כי התרופה ליוקר המחייה היא בהתערבות הרגולטור בתחום המזון כך שכל הסכמי הסחר בין היצרן המשווק ייחשפו לפניו. בנוסף הציע שהרגולטור יוסיף 6-7 שחקנים בכל ענף מזון מונופוליסטי .לשאלת היו"ר כיצד אפשר יהיה להוסיף שחקנים השיב עופר כי על ידי רגולציה יכול המחוקק לאפשר לשחקנים קטנים להצטרף לענף ובמקרה הצורך, בכל ענף שבו כיום יש שליטה מונופולסטית, למשל מעדני חלב, שוקולד או קפה יהיה צורך לפרק מונופולים קיימים למספר חברות קטנות שיתחרו זו עם זו.

מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עו"ד תמר פינקוס, אמרה כי הדרך הטובה ביותר לקדם את התחרות בענף המזון היא לחייב את רשתות השיווק להציג את המחירים ביחידות של 100 גרם. חובה זו קיימת בחוק אך לא מתגשמת ברוב המוצרים ובענף הממתקים בכלל לא. כמו כן דרשה לנקוט בצעדים שיפתחו את המדפים ברשתות השיווק בפני היצרנים הקטנים שנדחקים היום בלחץ היצרנים הגדולים.

בדיון עלה הרעיון של הצבת סדרנים של היצרנים ברשתות השיווק, אבל נמסר שהממונה על ההגבלים העסקיים בדק אפשרות זו אך לא נקט בשום צעדים. מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי אם חברה כמו שטראוס מוכרת את פסק הזמן שלה במחיר יותר זול כדי לחדור לשוק האמריקני, הצרכן הישראלי צריך להפנים את המסר ולא לקנות מוצרים יקרים כדי לאלץ את היצרן והמשווק להוזיל את מחירם.

מנכ"ל שטראוס ישראל אמר לסיכום כי החברה מוכנה לעשות חשיבה מחדש של כל סוגיית המחירים של פסק זמן ומוצרים אחרים, בין הארץ לחו"ל, ונדרש לה פסק זמן של מספר חודשים לבצע זאת. יו"ר הוועדה נעל את הדיון באומרו כי התשובות של חברת שטראוס לא הניחו את דעתו, והוא ימתין זמן מה לראות איך מתגלגלים העניינים. בינתיים אין מקום לצעדים רגולטורים להוזלת המחירים בשוק המזון.