מאכילים את התינוק בכפית? הוא בסיכון להשמנה
כשהתינוק מתחיל להיחשף למזון מוצק, קשה לעמוד בפיתוי לשכנע אותו בקריאות "אווירון!", כדי שיאכל עוד כפית מהמחית שהכנתם. אך מחקר חדש מאנגליה מגלה: עדיף לסמוך על התינוק ולתת לו להאכיל את עצמו, אחרת יסבול מהשמנה בעתיד
תנו להם לגעת באוכל: מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת נוטינגהאם שבאנגליה, מגלה כי תינוקות שנגמלו מהנקה בעזרת האכלה בכפית של אוכל מרוסק סבלו בהמשך חייהם ממשקל עודף, יותר מאשר תינוקות שנחשפו למזון מוצק באמצעות "אוכל אצבעות".
ממצאי המחקר תומכים ברצון של משפחות רבות לתת לפעוטות להתנסות ולהאכיל את עצמם מיד מההתחלה. משפחות אלה מוותרות על הגשת המזון בכפית, ומאמינות ביכולת התינוק לדעת לכמה מזון הוא זקוק.
קראו עוד על המעבר למזון מוצק :
- עוברים למזון מוצק: תשעה טיפים חשובים
הורים רבים דבקים בהאכלה בכפית מתוך תפיסה אנכרוניסטית שלפיה תינוקות אינם מסוגלים להאכיל את עצמם כראוי, אך בעיות רבות יכולות היו להימנע אם תינוקות בני חצי שנה ומעלה יגישו לפיהם מזון בעצמם.
על פי נתוני המחקר, תינוקות שהוריהם אפשרו להם להתנסות בכוחות עצמם באוכל בדרך כלל אוכלים בריא יותר ובעלי BMI תקין. לעומת זאת, תינוקות שהוריהם האכילו אותם מחיות בכפית נטו יותר לסבול מהשמנה ולהעדיף מזונות מתוקים. בזמן שהעולם חרד מפני מגפת ההשמנה ובמיוחד מהנתונים המדאיגים בקרב ילדים, תוצאות אלו עשויות להשפיע על הרגלי התזונה שיוקנו לתינוקות.
רק לאחרונה החלו מחקרים לבחון את האופן שבו תינוקות נחשפים למזון מוצק. אלה עסקו בעיקר בזמן שבו נכון להתחיל את המעבר ופחות באופן שבו כדאי לעשות זאת ובסביבה הרגשית שנוצרת סביב הארוחות.
כשהתינוקות מגישים את המזון לפיהם, על הורים לא להתערב בהאכלה ולסמוך על ילדיהם שיאכלו ככל שירצו. התינוקות מצטרפים לארוחות המשפחתיות וחולקים את המזון עם הוריהם ואחיהם, והדבר מאפשר להם להישאר בשליטה: הם בוחרים מה לאכול, כמה לאכול ובאיזה קצב. הם כמובן רשאים להפסיק לאכול כשירצו, או לא לאכול כלל.
בהנחה שההורים מספקים לתינוקות מזון מגוון דיו, ניתן לסמוך עליהם שיבצעו את הבחירה הנכונה. וכשאין לחץ בנושא האוכל וכל המשפחה גם כך יושבת יחד לארוחה - גם אין פוטנציאל למאבקים או צורך לזרז את האכלת התינוק.
לעומת זאת, האכלה בכפית משאירה את כל האחריות בידי ההורים, ואלה בדרך כלל יתקשו לעמוד בפני הרצון לשכנע את התינוק לאכול עוד ועוד מהמחית, עד שיחשבו שאכל מספיק, וזמן הארוחה הופך בקלות לזירת קרב.
ההורים מנסים לזרז את ההאכלה או לגרום לו לאכול יותר באמצעות משחקים ("הנה בא האווירון!"), והדבר מעודד את התינוקות להמשיך לאכול גם כשגופם מאותת להם שהוא שבע. ההורים מלמדים שמזון מתוק הוא פרס - וכל אלו הם מתכון לבחירות תזונתיות לא בריאות בעתיד והשמנה.
תינוקות לומדים באמצעות עשייה ומונעים מתוך סקרנות. באופן טבעי הם רוצים לחקור דברים חדשים, וזה כולל את תחום המזון: מרקמים, טעמים, שילובים מעניינים. גילוי ההנאה שבאכילה פשוט אינה אפשרית כשמדובר בקערה מלאה מחית משעממת.
ייתכן שלצורת האכילה יש השלכות מעבר לבריאות הילד ולאווירה בזמן הארוחות המשפחתיות, וכי היא משמעותית להתפתחות המיומנויות של הילד, עצמאותו וביטחונו העצמי.