הדלק ל-8 שקלים: "המכונית מתקררת בחניה"

מחיר הדלק מרקיע שחקים, והנהגים מתלבטים אם כדאי בכלל לסובב את המפתח ולהניע את כלי הרכב. חלק מהם, ששוחחו אתמול (ג') עם ynet, מודים שכבר ויתרו.

עוד חדשות דלק ב-ynet:

כך פועלת משאבת כסף / סבר פלוצקר

מחאת הדלק: נפיל את רשת החשמל הארצית

"בגלל התייקרות הדלק בשנה האחרונה, המכונית שלי פשוט מתקררת בחניה", מספרת עינת מתל-אביב. "אני מזיזה אותה אולי פעם בשבוע כי אני פשוט לא מוכנה לשלם את המחירים האלה יותר, ועדיין אחזקת הרכב החודשית עולה לי בערך אלף שקל. 7.20 שקל לליטר עוד הצלחתי איכשהו לשלם, אבל אני לא מתכוונת לשלם יותר מזה. אני חושבת שזו חוצפה, ופשוט מיואשת מהמצב".

מס הבלו - זה טוב למדינה

בינואר 2010 האמירו מחירי הדלק למה שחשבו אז כשיא של כל הזמנים: 7.1 שקל לליטר. בעקבות העלייה במחיר החל מאבק במחאה על ההתייקרות, ואף הביא לכך שראש הממשלה והשרים סיכמו בצעד חריג להפחית את מס הבלו המוטל על הבנזין, אך למשך חודש אחד בלבד. העלייה הנוכחית במחיר חוצה רף חדש -8 שקלים לליטר.

הבלו הוא מס שמשלמים לממשלה כשקונים ליטר בנזין, שעמד על כ‭2.25-‬ שקלים לליטר בפעם הקודמת כשחבית נפט עלתה מאה דולר (‭.(2007‬ כיום הוא מגיע ל‭3-‬ שקלים לליטר. העלאות הבלו הוסיפו אם כן 75 אגורות לליטר בנזין בהשוואה לסוף‭. 2007 ‬ בנוסף לבלו גובה המדינה מהבנזין גם מס ערך מוסף, וכיוון שהמע"מ מוטל גם על הבלו, זהו מקרה מובהק של מיסוי כפול. העלאות המסים היזומות על ידי הממשלה תרמו אם כן כ‭1.25-‬ שקלים להתייקרות הבנזין בהשוואה לפרק הזמן הקודם שבו חבית בנזין עלתה כ‭100-‬ דולר. 

"אני לא מבינה את השיקולים של הממשלה שמחליטה להכביד עוד יותר על בעלים של כלי רכב, וכאזרחית מדינת ישראל אני מרגישה שלנוכח המצב של התחבורה הציבורית מכונית בשבילי היא חובה", ממשיכה עינת. "אבל זה הפך פינוק לעשירים בלבד. למה אני צריכה לשלם 50 אחוז יותר מסים על הזכות להגיע ממקום למקום ברכב פרטי? גם אם התחבורה הציבורית הייתה טובה לא הייתה סיבה לשלם את המחירים האלה".

ממלאים דלק בתחנה(צילום: חסן שעלאן)

לימור אברמוביץ', בת 50 ואם לילד בן 6, גרה בתל-אביב. "נאלצנו לוותר על המכונית למרות שהחלום שלנו הוא לגור מחוץ לעיר. אנחנו חייבים להישאר בתל-אביב כי התחבורה יקרה מאוד. בזמן

 האחרון אני לוקחת את האופניים לסופר, כל הסידורים שלי עברו לאופניים. גם אם יהיה לנו רכב, הוצאות הדלק זה משהו שאנחנו פשוט לא יכולים לאפשר לעצמנו. זה מונע מאתנו לעבור אל מחוץ לעיר ומצמצם את אפשרויות הבחירה שלנו".

"איך רוצים לפתח את הפריפריה כשאין מספיק עבודה שם ואין מספיק תחבורה ציבורית טובה שיכולה להביא ביעילות אזרחים פעמיים ביום משם לפה?", שואלת לימור. "במצב הקיים, כל מי שאין לו כסף לדלק פשוט שבוי במרכז הארץ".

שלמה יעקב מבאר-שבע מגדיר את עליית המחירים קטסטרופה. "זה שיגעון. גם כשחבית נפט עלתה מאה ומשהו דולר המחיר לא היה כזה. אנשים לא יוצאים למחות כי העשירים לא יילכו למחאה ולעניים אין אוטו. לא נראה לי שמחאה תעזור. אין מה לעשות".

סופי ברטל, סטודנטית במכללת ספיר ואם לתינוקת קטנה, מיואשת. "זה לא קל. כל שבוע 250 שקל הולכים על דלק. נסיעה אחת למכללה זה כבר 80 שקל. מה-17 בחודש כבר קשה להסתדר, וסוחבים איכשהו עד ל-30. החיים לא קלים. למחות? מחינו, יצאנו. מה עוד אפשר לעשות?".

גם לאופנוענים לא קל. דור, חייל בשירות סדיר ובעל אופנוע, סיפר: "זה כואב בכיס. מאוד. ההורים עוזרים לי, אבל במקום למלא מיכל ב-70 שקל אני ממלא ב-80. זה מוגזם להעלות ככה מחירים, קשה להתמודד עם זה. אפילו אני כחייל מרגיש את זה בכיס". נוסע אחר, דורון, סיפר כי כעת הוא חושב היטב על כל נסיעה: "כשאני צריך לנסוע מחוץ לעיר אני לוקח רכבת או אוטובוס. אני משלם כ-2,000 שקל על דלק בחודש. הילדים שלי ואשתי משתמשים במכונית, ואני משלם".

"שוב יהיה קיץ חם"

דוד ישראל, אב לשלושה בן 49 מגן יבנה, מדגיש כי הגזרה קשה מכל עבור מי שחיים הרחק מהמרכז: "אני נוסע על ציר יבנה-פתח תקווה 100 קילומטר כל יום, ולמרות שמקום העבודה שלי משתתף בהוצאות זה לא תמיד מכסה. צריך להוריד את גובה המסים, לא יכול להיות שהם כאלה גבוהים, וצריך לעודד מעבר לרכב חשמלי".

"צריך עוד מחאה". הכסף שוב נשפך בתחנות הדלק(צילום: חסן שעלאן)

עובדת היי-טק מאזור המרכז אמרה: "זה יעלה לממשלה ביוקר, שוב יהיה קיץ חם. עליית מחירי הנפט בגלל איראן זה תירוצים, בא לי לבכות. מי שלא מרוויח הון מתקשה לפרנס את עצמו בימים אלה". יהודית מרמת-גן, לעומת זאת, מודה: "ברור שזה יקר יותר, אבל אני לא אסע פחות". עמית סימנטוב, בן 28 מחולון, הוסיף: "אנחנו מדברים על זה שאנחנו רוצים לדפוק את האיראנים, אבל האיראנים דופקים אותנו".

ירון ממצל, בן 55 ממבשרת ציון, הוא איש מחשבים, וטוען כי לו הייתה תחבורה ציבורית נוחה, היה משתמש בה: "הייתי נוסע ממבשרת למרכז, אבל פה אין תדירות כמו באמריקה או באנגליה, שם יש רכבת תחתית". נהגת קטנוע בת 26 מהמרכז לא רואה את עצמה עוברת לתחבורה הציבורית: "בארץ זה לא נגיש ונוח. אולי אם הייתה משתפרת רמת הנגישות".

תושב השומרון בן 47 סיפר כי בתוך עיר מגוריו הוא משתמש באופנוע, אבל כמנהל פרויקטים אין לו אפשרות לוותר לגמרי על המכונית. "התחבורה הציבורית לא רלוונטית לאנשים מסוימים. למקומות כמו רעננה אני לוקח רכבת, אבל זה רק אם היא נוסעת באותו יום".

שחר נווה מההתנחלות נעלה, אמר: "זה המון כסף. משפחה שמרוויחה שכר ממוצע נורמלי לא יכולה להחזיק אוטו, אבל אין לה ברירה. אני יודע שלי אין ברירה, ואני לא יכול למכור את האוטו כי אין לי איך להתנייד. מה שכן, זה יגרום לי לחשוב פעמיים על כל נסיעה. אם אחזור למרכז הארץ לא אחזיק אוטו, לא במחיר הזה".

שלום בלוך ממודיעין לא רואה תקווה: "האמת היא שאם היינו יכולים היה טוב לצאת לחרם ומאבק כמו שעשו במחאת הקוטג', אבל הבעיה היא שפה באמת תפסו אותנו בביצים, ואין אף בעל עבודה או משפחה בישראל שיכול להתנהל ללא רכב.

גם אם תשתמש אך ורק במוניות ובאוטובוסים תספוג את העלייה במחירים, כי גם הם משתמשים בסופו של דבר באותו דלק. הממשלה יודעת את זה ומנצלת את זה".

ערן טננבאום מירושלים דווקא חושב שיש מה לעשות. "אנחנו חייבים לצאת למחאה אדירה, לסגור את הכבישים, לחסום את משרד ראש הממשלה ולא להותיר להם אפשרות מלבד להוזיל את מס הבלו. הדבר הזה עבד בעבר והוא יעבוד שוב אם האוצר יבין שיש כאן חבית חומר נפץ. בינתיים הוא מבין שהציבור נאנק תחת העול ההולך וגובר, פה ושם זועק מכאבים, אבל משלים עם המציאות השחורה. זה לא צריך להיות ככה. בידנו הכוח".