הדלק מתייקר - אנחנו נוציא כל חודש עוד 200 שקל

מחירי הדלקים בישראל מתקרבים בצעדי ענק לשיא של כל הזמנים. הזינוק במחירי הבנזין לא יסתכם רק בתחנת הדלק ובכיסם של בעלי הרכבים - השפעתו תגיע לכל הצרכנים ותיקח חלק במחירי כמעט כל המוצרים הנמכרים במשק: ממוצרי מזון דוגמת גבינות, לחם וירקות ועד מוצרי צריכה כמו בגדים, ריהוט ומוצרי פלסטיק.

• סוגרים חשבון: איך חיים עם 8 ש' לליטר בנזין?
• מתדלקים את התקציב: כך פועלת משאבת כסף
• המחירים עולים? כך תשמרו על הכיס
• ההוצאה החודשית הממוצעת למשפחה כ-13,500 שקל
  

רוב מוצרי הצריכה מושפעים משינוי במחיר הדלקים. ההשפעה יכולה להגיע במוצרים מסויימים ל-15% ויותר מהעלות. זה כולל את עלות ייצור המוצר – מחיר האנרגיה (בעיקר חשמל) שהתעשיין נדרש לשלם ועלות ההובלה עד לצרכן (עליית מחיר הדלק מייקרת את ההובלה). עלות נוספת לתעשיינים היא התוספת למחיר ההסעה של העובדים שעלולה גם היא לנגוס ברווחיות החברות ולהתגלגל לפתחו של הצרכן.

על פי הערכות, מתחילת שנת 2011 ועד 1 במרס 2012, צפויה ההוצאה המשפחתית הממוצעת לזנק ב-200 שקל בחודש בעקבות עליית מחירי הדלק בישראל. "יש עליה של 20% ביחס לממוצע של 2010 במחירי הבנזין, וזה גורם לכך שההוצאה הישירה עולה בסדר גודל של 100 שקל לחודש וההוצאה העקיפה בסדר גודל דומה", אומר ל-ynet רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI. "זאת מתוך הנחה שהעליה במחיר לא השפיעה על הצריכה בכמות, כלומר הנוסע הישראלי לא נוסע פחות בגלל זה".

למה מחירי הדלקים עולים ואיך זה משפיע עלינו?

המתיחות העולמית סביב סוגיית הגרעין האיראני והחשש מפגיעה באספקה מזניקים את מחירו של הזהב השחור. ניתן להוסיף לכך את התמורות ואת אי היציבות במדינות השונות במזרח התיכון המייצאות נפט, ברקע המהפכות במדינות ערב והחשש ממחסור בתפוקה.

ברמה הישירה של עלות לצרכן אנחנו נרגיש את זה כמובן בהתייקרות הדלק לרכב הפרטי, התייקרות התחבורה הציבורית והתייקרות החשמל. אולם ההשפעה היא רחבה יותר ולמעשה תבוא לידי ביטוי ברוב מוצרי הצריכה שאנו רוכשים. 

לטענת התאחדות התעשיינים, העליה הקרובה במחיר הדלק תוסיף לעלות השנתית שלהם כמיליארד וחצי שקל. ברמת המחיר הסופי לצרכן, ההשפעה מגיעה לאחוזים בודדים והיא תבוא לידי ביטוי במוצרים בהם נדרשות תשומות אנרגיה גדולות (מזון, פלסטיק ועוד).

תוך כמה זמן נראה את מחירי המוצרים עולים?

ההשפעות על התעשיה, היצור והצריכה בישראל יכולים להיות מיידיות. אמנם במהלך השנה האחרונה היתה עליה במחירי הדלקים שהשפיעה על המחירים ובמידה מסויימת המרכיבים הללו במדד המחירים לצרכן עלו, אולם השפעות שונות, בעיקר המחאה החברתית על יוקר המחייה, ניטרלו אותם ולכן לא כל כך הרגשנו.

המחאה החברתית בלמה את עליית המחירים, גם מצד היצרנים וגם מצד הממשלה שהפחיתה במעט את המס על הדלק (בלו). כעת, כשמחיר הדלק ומחיר הבלו יעלה, אנחנו נרגיש את זה. עם זאת גם כעת החברות עשויות לספוג את העליות, לפחות לתקופה מסויימת, במיוחד ברקע המחאה הצרכנית הנמשכת והעובדה שחג הפסח על שלל הוצאותיו מתקרב ועימו התחרות על כיסו של הצרכן.

"בתעשיה יש תקופה מסויימת של ספיגה כי עליות מחיר לצרכן לא יכולות לבוא באופן מיידי", אומר ערן יונגר, אנליסט האנרגיה במגדל שוקי הון. "בדרך כלל הם מבוצעות פעמיים שלוש בשנה. ברקע המחאה הצרכנית, אנחנו צפויים לראות עליות מחירים לקראת חודש יוני".

מחיר חבית נפט ביולי 2008 נשק ל-150 דולר. איך זה שאז המחירים לא עלו לרמות שאנו צפויים לראות בקרוב?

"מס הבלו על הדלק עמד אז סביב 2 שקלים לליטר. היום הוא עומד על כ-3 שקלים. מה שעלה פה הרבה זה הבלו. הוא זינק תוך שנתיים בכ-50%. בסוף 2011 מרווח השיווק (גורם נוסף בשקלול מחיר הדלק) ירד ב-20 אגורות לליטר – כלומר הוא הוזל ועדיין הדלק יקר, בהשפעת הבלו".

מחיר הנפט הוא עולמי. אז מה קורה במדינות אחרות? איך הצרכנים מתמודדים שם?

"אחד המקומות הכי רגישים זה ארצות הברית, שם הבנזין לא ממוסה ולכן שיעור השינוי הוא מאוד דרמטי עבור הצרכנים", מסביר גוזלן. לדבריו, באופן אבסורדי בגלל העובדה שהמס בישראל כה גבוה ומהווה כ-60% ממחיר הדלק, השינויים אצלנו דרמטיים פחות.

"כשמחיר חבית נפט הגיע ל-150 דולר, הצרכן בחו"ל הגיב בירידה בהוצאות הנסיעה שלו - כלומר או שהוא נסע פחות או שהוא מצא אלטרנטיבות בתחבורה ציבורית", מוסיף יונגר. "באירופה הדלק יקר כמו בישראל אולם התחבורה הציבורית מאוד מפותחת. גם בהרבה מקומות בארצות הברית יש תחבורה ציבורית מפותחת, אך בכל זאת הצרכנים פשוט בחרו לנסוע פחות - וראינו את זה".

תור לתדלוק לפני העלאת מחירים. איראן תשפיע, אך לא רק היא(צילום: הרצל יוסף)

בישראל, כמובן זה לא קורה. מעט מאוד אנשים מצמצמים את היקף הנסיעות שלהם, בעיקר בגלל שאין פה אלטרנטיבות ראויות במסגרת התחבורה הציבורית.

אולי התשובה הישראלית טמונה, לפחות באופן חלקי, בגידול בכמות המכוניות החסכוניות. "אנחנו רואים משנת 2008 כניסה מסיבית של מכוניות חסכוניות לשוק", אומר יונגר. "טבלאות מסירות הרכבים עולה בקצב מתון של 2.5% בממוצע במהלך 10 השנים האחרונות. גם הקילומטרז' בממוצע בישראל עולה בקצב מתון, אבל אנחנו רואים מעבר לרכבים חסכוניים יותר".

לדבריו, צריכת בנזין 95 עלתה בשנת 2011 ב-2% בעוד מסירות הרכבים עלו ב-4.5% באותה שנה." זאת אומרת שצרכו פחות דלק פר רכב. זה מחזק את הטענה שעברו לרכבים חסכוניים יותר".

האם יש סיכוי לירידה במחיר?

"החששות מאספקת נפט, על רקע סוגיית איראן, הן הסיבות לעליה. הסבירות שבעוד כמה חודשים נהיה ברמות מאוד נמוכות של מחירים - היא מאוד גבוה, וזאת למרות שהמחיר בינתיים יכול עוד לעלות", אומר גוזלן.

גם יונגר, אנליסט האנרגיה של מגדל, מאמין כי במציאות הנוכחית, בה ארצות הברית טרם יצאה מהמיתון ואירופה עדיין נמצאת במשבר כלכלי, אין באמת סיבה כלכלית לעליית מחירים. "המחיר עולה בגלל החשש ממלחמה - ללא סיבה כלכלית. מה שיקרה עם איראן ישפיע מיידית, בעוד יציאה ממיתון זה דבר שלוקח הרבה זמן".

מי שתולה תקוות באלטרנטיבות ליצור אנרגיה חלופית, רצוי שיתאזר בסבלנות רבה. "התכנון הוא שאחרי שנת 2020 רבע מצריכת האנרגיה העולמית תתבסס על אנרגיה ירוקה. תרחישים יפים, אבל אנחנו רחוקים משם, הגז מסתמן יותר כתחליף, אבל אנרגיה ירוקה זה לא תרחיש שהוא קרוב אלינו מספיק", אומר יונגר. בארצות הברית למשל, יש מדיניות ממשלתית שפונה ליצרני הרכב ומחייבת אותם להקטין את צריכת הדלק של המנוע למינימום 14 ק"מ לליטר, אבל התקנות הללו יכנסו לתוקף רק בשנת 2025, לדבריו.

הגיע הזמן לחשוב אחרת ולהוריד ממס הבלו

המרוויחה הגדולה מעליית מחירי הדלק היא כמובן קופת המדינה, אך זה כמובן יבוא על חשבון ההכנסה הפנויה של הציבור ובמיוחד בקרב המעמד הבינוני-נמוך. האם נכון לדרוש מהממשלה הורדה מיידית במיסוי על הדלק?

"זהו הזמן לחשוב אחרת ולצאת מהקופסא של הנהג האוטומטי", אומרת שלומית יהב, מנכ"ל מכללת "עדיף" ומנהלת "החלק המשלים" - חברה לייעוץ כלכלי אסטרטגי. "יש לבטל את מיסי הבלו באופן מיידי. נכון, בשלב המיידי, שהוא שלב ביניים, תהיה הפחתה משמעותית של הכנסות המדינה, אבל בזכות הפחתת מיסי הבלו יופחתו, באופן הדרגתי, מחירם של כלל המוצרים במשק - הוצאה הפנויה תגדל וכמנהגנו בקודש נמהר ונרכוש בהכנסה הפנויה שנותרה לנו מוצרים נוספים או שסוף סוף נצליח לחסוך משהו לפנסיה שלנו וכך הכספים יחזרו לקופת המדינה.

"בסופו של דבר מדובר על מעין מעגל סגור של תנועת הכסף, ככל שיותר כסף מחליף יותר ידיים, כנסות המדינה בטווח הארוך לא ייפגעו ואם תהיה פגיעה, היא תהיה שולית לעומת הגידול ברווחת הציבור, כך שבפועל ככל שרווחת הציבור עולה, תקטן הוצאת המדינה למטרות רווחה".

גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, גם מאמין כי יש צורך בהפחתת הבלו אך לטענתו העיתוי הנוכחי אינו נכון. "אני חושב שצריך להוריד את הבלו. אבל זה לא משהו שצריך לעשות כרגע. לא עושים את זה בלחץ. אם אתה נמצא בסביבה שגם כך יש מחסור בהכנסות המדינה ממסים - אם תלך לפתרונות קצה זה יבוא על חשבון דברים אחרים. צריך להסתכל בראיה רחבה יותר".