לקרוא ולקנא: 7 הערים החכמות והירוקות בעולם

במבט ראשון נדמה, שאין הרבה במשותף בין אמסטרדם, לשטוקהולם ולסינגפור. אך ערים אלה הן בין 7 הערים שיכולות לשמש כיום מודל למרכזים אורבניים חכמים שיידרשו בעתיד בכל רחבי העולם. כך על פי דוח של חברת Lux Research שפורסם לאחרונה.

• ובישראל? 70 מיליון שקל לפיתוח רשת חשמל חכמה
• תחזית: המגדלים יכבשו את הערים
• בית חכם - כך עושים זאת בדרום קוריאה   
• גם אתם יכולים: כך תעשו לכם בית חכם
  

52% מאוכלוסיית העולם, שהם כ-3.6 מיליארד איש, חיים כיום בערים. אחוז התושבים המתגוררים בערים צפוי לצמוח ל-70% עד שנת 2050, עם 6.3 מיליארד תושבים עירוניים. "ערים עתידיות יעילות, ישלבו טכנולוגיות להפחתת ההשפעה הסביבתית שלהן, במקביל להתמודדות בת קיימא עם הגידול באוכלוסייה", קובע הדו"ח של חברת Lux Research, המספקת ייעוץ אסטרטגי לחברות.

על פי הדו"ח, הטכנולוגיה בה ישתמשו בערים בעתיד, תשחק תפקיד מרכזי בקביעה, האם הן יהיו "הרמוניות, שוקקות חיים ובנות קיימא, או מנותקות ומזהמות". המחקר מזהה 8 מודלים לפיתוח ערים חכמות ומציג 7 ערים שמדגימות באופן הטוב ביותר את המודלים. בנוסף, הוא מציין את חברות הטכנולוגיה שפועלות בערים אלו.

סינגפור. הובלה בתשתית עירונית ברת קיימא (צילום: רויטרס)

בנייה ירוקה ורשתות חשמל חכמות

הדו"ח מציין את בירת סינגפור לטובה, כמי ש"מבססת את העמדה שלה בתור מרכז IT (טכנולוגיית מידע) ליותר מ-200 חברות IT בינאלומיות, יחד עם הובלה בתשתית עירונית בת קיימא וחכמה, בעיקר בניינים ירוקים, פתרונות תחבורה, מים ורשתות חשמל חכמות".  

בין החברות שעובדות בעיר בתחומים אלה מצוינות בדו"ח סימנס, דיימלר, מיצובישי, אוראקל, IBM, HP ופיליפס. בעירמתגוררים 4.7 מיליון תושבים.  

אמסטרדם מופיעה בדו"ח, כמי שקבעה לעצמה יעדי קיימות מחמירים ובמקביל, החלה בשנת 2009 לבצע צעדים שיהפכו אותה לעיר החכמה הראשונה באיחוד האירופי. בין החברות שעובדות בתחומים אלה בעיר, מצוינות בדו"ח IBM, סיסקו ופיליפס.

שטוקהולם מוגדרת בדו"ח כ"עיר אקולוגית מובילה מזה שנים". פרויקט הדגל של העיר הוא "Hammarby Sjostad" - רובע בר-קיימא שממוקם באחד מאזורי התעשייה המרכזיים בעיר, המשלב ניהול אנרגיה, מים ופסולת עבור 35 אלף תושבים . בין החברות שפועלות בעיר נמנות IBM, אריקסון ו-Echelon.

אמסטרדם בחורף. העיר החכמה הראשונה באיחוד האירופי(צילום: AP)

דוגמה נוספת היא העיר בולדר בקולורדו שבארה"ב, שהחלה בשנת 2010 בפרויקט SmartGridCity. במסגרת פרויקט זה, הוקמה רשת חשמל חכמה בעיר, שמספקת פי 8 נתונים לעומת רשתות החשמל המסורתיות. הפרויקט בוצע על ידי יצרנית רשתות החשמל החכמות Accenture, וחברת התשתיות הציבוריות Xcel Energy. "הפיכה וניתוח של נתונים אלו למודיעין עסקי ותפעולי, מועיל גם באתגרים הגדולים ביותר של התעשייה", טוען דייויד רולס, מנכ"ל שירותי הרשת החכמה של Accenture.

שטוקהולם. רובע בר-קיימא(צילום: רון פלד)

אבו דאבי ופורטוגל על המפה

בדו"ח מצוינת גם העיר החכמה מאסדאר, שממשלת אבו דאבי השקיעה בה 22 מיליארד דולר. עוד מצוין בדו"ח, כי תקני הבנייה הירוקים בעיר, תואמים לעיצוב בתקן LEED-Platinium הבינלאומי המחמיר.

אבו דאבי. השקיעה 22 מיליארד דולר(צילום: mct)

בנוסף מציין הדו"ח פרויקט עצום בשם PlanIT Valley, במסגרתו מוקמת עיר חדשה בצפון פורטוגל. הפרויקט צפוי לאכלס כ-225 אלף תושבים עם השלמתו בשנת 2015. על פי הדו"ח, העיר תוגדר כ"בעלת רמת פליטת פחמן נמוכה" ותשלב קיימות סביבתית אמיתית עם איכות חיים גבוהה, לעומת המציאות הצפופה והמזוהמת שמאפיינת היום את פורטוגל.

העיר צפויה לשלב IT בתוך המרחב העירוני, באמצעות התקנת מאות אלפי חיישנים המאפשרים למערכת הפעלה אורבנית לתפעל בניינים חכמים. במקביל, טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת טכניקות המתקדמות של בניינים ירוקים, יאפשרו לדריסת רגל סביבתית נמוכה מאוד. בין החברות שעובדות על הפרויקט ניתן למצוא את סיסקו ומיקרוסופט.

ניטור צריכת חשמל ברשת חשמל חכמה

איך עושים עיר ירוקה?

בין המסקנות אליהן הגיע המחקר נקבע, כי טכנולוגיה היא המפתח לערים עתידיות יעילות. על פי המסקנות, שימוש בטכנולוכיות מתקדמות יאפשר להגדיל את הנוחות, יעילות האנרגיה והקיימות הסביבתית, כל זאת בעלויות נוחות ותוך התאמה לצמיחה הצפויה באוכלוסייה. בדוח מודגש, כי שוק הערים החכמות כולל מובילות טכנולוגיות ידועות כמו IBM, סיסקו, מיקרוסופט, היטאצ'י ופיליפס, שממנפות את היכולות שלהן למיקסום נתח השוק שלהן.

עוד נקבע, כי הערים יידרשו לשלב בעתיד, בין בנייה על שטחים תעשייתיים נטושים, לבנייה על שטחים חדשים. על פי הנתונים, עד שנת 2032 יידרשו 40 טריליון דולר להרחבת התשתית העירונית הקיימת, אך יהיה צורך גם בערים עתידיות שייבנו על שטחים חדשים לגמרי, כמו מאסדאר באבו דאבי, בעלות סבירה ולא מוגזמת.

בנוסף מודגש, כי תמריצים ממשלתיים מזרזים את החדירה לשוק של טכנולוגיות חדשניות, שמחירן גבוה ממה שמשתמשי הקצה מוכנים לשלם. כך למשל, טכנולוגיות של חימום וחשמל, הפכו לתחרותיים רק כשהתמריצים הממשלתיים נכנסו לתמונה בשנים האחרונות.

עוד נקבע, שגם תמריצים אחרים כמו הטבות מס, סובסידיות, תעריפים מוזלים ואפשרויות מימון אטרקטיביות לחברות הפועלות בתחום, הן מרכיב חיוני להצלחה של טכנולוגיות חדשניות בערים העתידיות.